רוסיה שיגרה טילים היפרסוניים סמוך לקייב: הלחץ על אוקראינה גובר

אוקראינה התעוררה הלילה למתקפה אווירית רחבת היקף נוספת, אך הפעם עיקר תשומת הלב הופנה לא רק להיקף האש אלא גם לסוג הנשק שבו השתמשה רוסיה. לפי הרשויות בקייב, מוסקבה שיגרה טילי “אורשניק” היפרסוניים לעבר אזור הבירה - צעד שנתפס באוקראינה ובמערב כהסלמה נוספת במלחמה.

הטיל שוגר לעבר אזור בילה צרקווה, מדרום לקייב, והפך את המתקפה לנקודת הציון הקרובה ביותר עד כה שבה נעשה שימוש במערכת הזו סמוך לבירה האוקראינית. עבור אוקראינה, עצם הבחירה באזור המטרה נתפסה כמסר פוליטי לא פחות מאשר צבאי. המתקפה הגיעה שעות לאחר שבקייב הזהירו מפני אפשרות למטח משמעותי נוסף. גם שגרירות ארה"ב באוקראינה פרסמה התרעות חריגות לקראת הלילה, על רקע הערכות מודיעיניות שלפיהן רוסיה מתכננת מתקפה נרחבת על מרכזי אוכלוסייה ותשתיות.

לפי חיל האוויר האוקראיני, במהלך הלילה שוגרו לעבר המדינה יותר מ־90 טילים בליסטיים וטילי שיוט, לצד כ־600 כטב"מים. חלק ניכר מהירי כוון לקייב והאזור שסביבה, אך דווח גם על תקיפות בערים נוספות ברחבי המדינה.

אפקט תודעתי

בעוד שבמהלך רוב המלחמה רוסיה הסתמכה בעיקר על טילי שיוט, כטב"מים וטילי איסקנדר, השימוש החוזר באורשניק מסמן מבחינת אוקראינה ניסיון להעלות את רף הלחץ הפסיכולוגי והצבאי. הטיל, שמסוגל לשאת ראשי קרב קונבנציונליים או גרעיניים, נחשב קשה במיוחד ליירוט בגלל מהירותו ופרופיל הטיסה שלו. באוקראינה מעריכים כי השימוש באורשניק נועד בראש ובראשונה לייצר אפקט תודעתי - גם כלפי הציבור האוקראיני וגם מול מדינות המערב שממשיכות לתמוך בקייב. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה אמר כי מוסקבה מנסה להציג עוצמה, אך בפועל חושפת בכך את הקושי שלה להשיג הכרעה בשדה הקרב.

משרד ההגנה הרוסי טען כי המתקפה כוונה נגד מטרות צבאיות, ובהן מפקדות של הצבא האוקראיני ושל המודיעין הצבאי. במוסקבה הכחישו פגיעה במטרות אזרחיות וטענו כי מדובר בתגובה לתקיפות אוקראיניות בתוך שטח רוסיה. אלא שבקייב התמונה הייתה שונה לחלוטין. לאורך הלילה נשמעו פיצוצים כבדים ברחבי העיר, ובבוקר כבר נראו שריפות ונזקים במבני מגורים, משרדי ממשלה ואתרי תרבות. ראש העיר ויטלי קליצ'קו אמר כי כל רובעי העיר נפגעו בדרגות שונות.

בין המבנים שניזוקו נמנו משרדי ממשלה, משרד החוץ, מוזיאון צ'רנוביל והגלריה הלאומית. עבור תושבי קייב, המתקפה סימנה עוד לילה שבו מערכות ההגנה האווירית פעלו כמעט ללא הפסקה מול גלים חוזרים של טילים וכטב"מים.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי לפחות ארבעה בני אדם נהרגו וכמאה נפצעו ברחבי המדינה. עם זאת, באוקראינה מעריכים כי היקף הנזק היה יכול להיות גבוה בהרבה ללא מערך ההגנה האווירית שסופק בחלקו על ידי מדינות המערב.

מרכזי הערים במוקד

התקיפה מגיעה בתקופה שבה רוסיה מגבירה מחדש את הלחץ על מרכזי הערים באוקראינה, לאחר חודשים שבהם חלק ניכר מהמאמץ התמקד בחזיתות הלחימה עצמן ובתשתיות אנרגיה. בקייב חוששים שמוסקבה מנסה לשחוק את העורף האזרחי לקראת חורף נוסף של מלחמה. במקביל, אוקראינה ממשיכה להרחיב את התקיפות בתוך שטח רוסיה ובאזורים הכבושים. בימים האחרונים דיווחה קייב על תקיפות של מתקני אנרגיה, בסיסים צבאיים ומרכזי שליטה באמצעות כטב"מים ארוכי טווח.

בסוף השבוע טענה אוקראינה כי תקפה בסיס של יחידת הכטב"מים הרוסית "רוביקון" במחוז לוהנסק. לפי קייב, הבסיס שימש את אחת היחידות המרכזיות שמפעילות כטב"מים נגד מטרות אוקראיניות. ברוסיה טענו מנגד כי המבנה שהותקף היה מוסד אזרחי.

• אוקראינה תקבל רישיון לייצר טילי פטריוט
• ועידת הביטחון של אסיה: לקחים מאוקראינה מגיעים עד הפיליפינים

התגובה האירופית למתקפה הייתה מהירה יחסית. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ גינה את השימוש בטיל האורשניק וכינה אותו הסלמה מסוכנת. גם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני האשימה את רוסיה בהמשך הפגיעה בתשתיות אזרחיות ובהרחבת השימוש בנשק מתקדם. עבור מדינות אירופה, השימוש בטילים מסוג זה מחדד מחדש את השאלה עד כמה המלחמה עלולה להתרחב מעבר לדפוסי הלחימה שהתרגלו אליהם בשנתיים האחרונות. ככל שרוסיה משתמשת ביותר מערכות נשק ארוכות טווח ובעלות יכולות מתקדמות יותר, כך גובר גם הלחץ במערב להמשיך לחזק את מערכי ההגנה של אוקראינה.

דברים שצריך לדעת על טילים היפרסוניים

היפרסוני זה מעל פי 5 ממהירות הקול

טיל היפרסוני הוא טיל שטס במהירות של מאך 5 ומעלה, כלומר יותר מפי 5 ממהירות הקול. אבל המהירות היא רק חלק מהעניין. האיום הגדול יותר מגיע מהשילוב בין מהירות גבוהה מאוד, יכולת תמרון וזמן תגובה קצר מאוד לצד שמנסה להתגונן.

לא כל טיל מהיר הוא טיל היפרסוני מתקדם

גם טילים בליסטיים רגילים יכולים להגיע למהירויות גבוהות מאוד, אבל בדרך כלל הם נעים במסלול צפוי יחסית. טילים היפרסוניים מתקדמים אמורים לנוע בגובה נמוך יותר, לשנות מסלול תוך כדי טיסה ולהקשות על מערכות ההגנה להבין לאן הם בדיוק מגיעים. זה ההבדל המרכזי.

יש שני סוגים מרכזיים

הסוג הראשון הוא גלשן היפרסוני. הוא משוגר לגובה באמצעות רקטה, ואז גולש במהירות גבוהה לעבר היעד תוך יכולת תמרון. הסוג השני הוא טיל שיוט היפרסוני, שטס בתוך האטמוספירה במהירות גבוהה ומבוסס על מנוע מתקדם. בשני המקרים, מדובר בטכנולוגיה מורכבת מאוד.

היתרון הגדול הוא קיצור זמן ההתרעה

כשטיל נע במהירות של אלפי קילומטרים בשעה, למערכת ההגנה נשאר מעט מאוד זמן להגיב. צריך לגלות אותו, לזהות אותו, להבין לאן הוא מתקדם, לבחור דרך יירוט ולפעול כמעט מיד. במילים אחרות, זה לא רק איום טכנולוגי, אלא גם אתגר גדול למערכות הפיקוד והשליטה.

• האינפלציה בארה"ב הפתיעה כלפי מטה: ה-CPI ירד ב-0.4% ביוני
• אפל בשיא - אז למה ממליצים למכור

קשה יותר ליירט אותם

מערכות הגנה רבות נבנו מול טילים בליסטיים או טילי שיוט שפועלים במסלולים מוכרים יותר. טיל היפרסוני שמתמרן תוך כדי טיסה משבש את החישובים האלה. לכן ההגנה מולו דורשת שילוב של מכ"מים, לוויינים, חיישנים, מערכות בקרה מהירות ומיירטים שמסוגלים לפעול בזמן קצר מאוד.

הם יכולים לשאת ראש קרבי רגיל או גרעיני

טילים היפרסוניים יכולים לשאת ראש קרבי רגיל, אבל במדינות מסוימות הם נבחנים גם כחלק מהמערך הגרעיני. זה מייצר בעיה נוספת: בזמן אמת קשה לדעת מה בדיוק נושא הטיל. במצב של מתיחות צבאית, אי ודאות כזו עלולה להגדיל את הסיכון להסלמה.

רוסיה, סין וארצות הברית מובילות את המרוץ

רוסיה, סין וארצות הברית נמצאות בחזית המרוץ ההיפרסוני. רוסיה וסין כבר הציגו יכולות מבצעיות או כמעט מבצעיות, וארצות הברית משקיעה סכומים גדולים בפיתוח טילים, ניסויים וגם מערכות הגנה. במקביל, מדינות נוספות מנסות להיכנס לתחום, אבל מדובר במועדון מצומצם יחסית בגלל העלויות והמורכבות.

זה נשק יקר ומורכב מאוד

כדי לפתח טיל היפרסוני צריך חומרים שיכולים לעמוד בחום קיצוני, מערכות ניווט מדויקות, תקשורת יציבה בתנאים קשים ויכולת ניסוי מתקדמת. כל שלב כזה עולה הרבה כסף ודורש ידע עמוק. לכן גם מדינות חזקות מתקשות להגיע למערכת יציבה, אמינה וזמינה בכמויות גדולות.

הערך שלו הוא בעיקר נגד מטרות איכות

בגלל המחיר והמורכבות, טילים כאלה לא מיועדים בדרך כלל לשימוש רחב נגד מטרות פשוטות. הם מתאימים יותר לפגיעה במטרות חשובות, כולל בסיסים, מערכות פיקוד, מערכות הגנה או מתקנים צבאיים יקרים. עם זאת, עצם ההחזקה בהם יוצרת הרתעה, גם בלי שימוש בפועל.

ההגנה נגדם הופכת למרוץ חדש

המרוץ ההיפרסוני הוא לא רק מרוץ לפיתוח טילים, אלא גם מרוץ לפיתוח הגנה. מדינות משקיעות בגילוי מהחלל, במערכות התרעה מהירות, בשכבות יירוט חדשות וביכולת לקבל החלטות בזמן קצר מאוד. אבל אין כאן פתרון פשוט. ככל שהטיל מהיר יותר ומתמרן יותר, כך מערך ההגנה צריך להיות רחב, יקר ומדויק יותר.