"דיני ההגבלים צריכים להיות המגנה כרטה של הספורטאים"

מה הקשר בין תעסוקת ספורטאים לבין דיני ההגבלים העסקיים? אם כבר, אזי הספורט אמור להיות המקום בו אין הסדרים כובלים; הרי כל מהותו היא התחרות בין הספורטאים והקבוצות. אבל עם תחילת עונת הכדורגל בישראל ובאירופה, עו"ד אסף מוזס - שותף במשרד מיתר ומומחה לדיני תחרות - אומר שיש קשר הדוק בין שני התחומים, ושהוא הולך ומתפתח לטובת הספורטאים.

היכן נפגשים דיני ההגבלים והכדורגלנים?

"בהרבה מקומות בעולם, כולל בישראל, ההסתכלות הבסיסית על מערכת היחסים בין קבוצות לשחקנים היא של יחסי עבודה. אבל ארה"ב והאיחוד האירופי הבינו בשנים האחרונות, שיש כאן גם נושא של דיני תחרות, כי בהרבה פעמים התקנות של איגודי הספורט יש כבילות: קבוצה לא תעסיק שחקן של קבוצה אחרת, אלא באישורה או אם יינתן פיצוי.

"אם הייתי אומר לך שעשר החברות הגדולות בארץ הגיעו להסכמה כזאת, היית אומר ובצדק שזהו קרטל פלילי. קבוצות מתחרות זו בזו, ומגיעות להסכמות כובלות דרך התקנונים. לכן דיני התחרות רלוונטיים פה".

כיצד זה משתנה?

"המהפכה הגדולה ביותר בעולם הספורט האמריקני היא דרך דיני התחרות. לפני כחמש שנים ניתן בבית המשפט העליון פסק דין לגבי ליגת הכדורסל של המכללות. היא טענה: אנחנו בכלל חובבנים, אנחנו לא באמת מנהלים עסקים, ולכן דיני ההגבלים העסקיים לא חלים עלינו. בית המשפט קבע שזה לא נכון.

"מאותו רגע, השחקנים במכללות יכולים לעבור בין הקבוצות והם התחילו לקבל תגמול. כאשר מייקל ג'ורדן שיחק במכללת צפון קרוליינה, הוא לא היה שותף למסחור (המרצ'נדייז) סביבו. היום כל שחקן מכללות מקבל תשלום תמורת המשחקים ותגמולים מן המסחור. כל ההסתכלות על השחקן בתור תשומה השתנתה בעקבות הפסיקה הזאת.

"לחלק מהליגות המקצועניות בארה"ב, כמו בבייסבול, יש פטור היסטורי מדיני ההגבלים. ב-NBA יש פטור אם ההגבל נעשה דרך הסכמים קיבוציים בהם שותף איגוד השחקנים. אם לא - זהו קרטל פסול, וקבוצות שילמו הרבה כסף על הפרות כאלה. התפיסה כעת היא שיש תחרות גם על השחקנים ולא רק על זכויות השידור, שגם לגביהן נפסק שחלים עליהן דיני ההגבלים. באיחוד האירופי יש שינוי דומה".

מה קורה בישראל?

"התקנונים בישראל כובלים את השחקנים. על פי תקנון איגוד הכדורסל, שחקן שיוצא למכללה וחוזר ארצה - חייב לחזור לקבוצה שאותה עזב. קבוצות צריכות לשלם דמי השבחה כאשר הן קונות שחקן, ואפשר להגיע להסכמה עליהם, אבל זהו שוט מול השחקנים, כי בלי הסכמה - אסור לכל הקבוצות האחרות לקחת אותו.

"האיגוד מחתים אותך כשחקן על ההתחייבות הזאת. זה דבר מטורף. גם לבני נוער לא מאפשרים לעבור בין קבוצות. ההסתכלות על השחקן כרכוש - כאן צריך לחול שינוי. המהפכה הזאת צריכה לבוא דרך דיני התחרות, כי בדיני העבודה יש כל מיני פטורים. הקבוצות הן גופים עסקיים, וצריך להבין שמדובר בהגבלים שלא היינו מסכימים להם במגזר העסקי.

"בחלק ממדינות ארה"ב אסור לחתום על הסכמים בתחום הספורט שיש בהם אי-תחרות, ויש שם קנסות ואכיפה מאוד משמעותית. בישראל רשות התחרות הבהירה שנושא העובדים נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה, וכך צריך להיות גם בספורט".

למה אין הליכים משפטיים נגד ההגבלים הללו בספורט הישראלי?

"אני מעריך שרוב העוסקים בתחום הספורט עובדים בדרך כלל דרך הפרדיגמות הידועות של דיני עבודה, והם פחות עירניים לנקודת המבט של דיני התחרות. אני לא אומר שקבוצה שמגדלת שחקן לא צריכה לקבל כל מיני החזרים, אבל לא יכול להיות שמחזיקים את השחקן ומגיעים להסכמות בין מתחרים שמונעות מעבר בין קבוצות.

"הילדים שלי אינם שחקני על ואני משלם כסף מכובד לקבוצות שבהן הם משחקים כדורגל וכדורסל. ההורים משלמים הרבה מאוד כסף. צריכה להיות תנועתיות של שחקנים, וצריך להבין שעולם הספורט אינו שטח אקס טריטוריאלי ביחס לדיני התחרות. צריך להסתכל על השחקנים".

היו הליכים משפטיים בעולם בכיוון של ההגבלים?

"כן. כאשר פיפ"א תכננה להקים את הסופרליג בכדורגל, הקבוצות הגדולות שאמורות היו להשתתף בה פנו לבית המשפט. הן טענו, כי הודעת אופ"א [ההתאחדות האירופית] לפיה מי שישתתף בסופרליג לא יוכל להשתתף במפעלים שלה, היא קרטל. הם תקפו את אופ"א דרך דיני ההגבלים.

"הפסיקה הראשונית קבעה שבאופן עקרוני דיני ההגבלים חלים על אופ"א, אך בינתיים כל היוזמה התפרקה ולא היה פסק דין סופי. אבל עצם הקביעה היא מאוד מאוד משמעותית. דיני ההגבלים צריכים להיות המגנה כרטה של השחקנים. ברגע שתהיה תחרות אמיתית בין הקבוצות, השחקנים יעבדו יותר קשה כי הם יידעו שיוכלו לעבור, וגם לקהל יהיה יותר מעניין".

עו"ד אסף מוזס (צילום: תומר יעקובסון)

השינוי החל בליגת המכללות בכדורסל (צילום: Gump840, ויקיפדיה)