מחירי הביצים והקמח עולים בנובמבר: כמה תעלה אריזת 12 ביצים, ומה צפוי ללחם
סל הקניות של משקי הבית בישראל מתייקר בשתי חזיתות בבת אחת. משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע על עדכון של המחירים המרביים לביצים שבפיקוח, שייכנס לתוקף ב-1 בנובמבר, ובמקביל טחנות הקמח הגדולות עדכנו את לקוחותיהן מהתעשייה ומהמאפיות על העלאה דו-ספרתית במחיר הקמח. הצירוף הזה מעורר חשש לגל נוסף של התייקרויות במוצרי מאפה ומזון בסיסיים.
בביצים מדובר בעלייה מתונה יחסית, של כ-2.1%. אריזה של 12 ביצים בגודל M תעלה 13.40 שקלים במקום 13.13 שקלים, תוספת של 27 אגורות. בגודל L, הנמכר ביותר, המחיר יטפס מ-14.24 ל-14.54 שקלים, ובגודל XL הוא יעלה ב-33 אגורות ל-15.81 שקלים. כל המחירים כוללים מע"מ. משפחה שקונה שתי אריזות L בשבוע, לדוגמה, תוסיף להוצאה כ-31 שקלים בשנה. הסכום אומנם קטן, אבל הוא מצטרף לשורה של עדכונים במוצרים מפוקחים, ובהם התייקרות קודמת של הביצים ב-1%.
העדכון מתבצע באופן אוטומטי, לפי נוסחה שנכנסה לתוקף ב-2023 ומחליפה את הצורך בחתימה של שרי האוצר והחקלאות. המחירים נבחנים כל רבעון ומשתנים כשהשינוי המצטבר בעלויות עובר 3% וחלפו לפחות שישה חודשים, או כשחלפה שנה והשינוי עובר 1%. הפעם התנאי השני התקיים: העדכון הקודם בוצע בנובמבר 2025. במשרד מסבירים שהנוסחה משקפת התייקרות לאורך כל השרשרת, מהמזון לתרנגולות המטילות, דרך השכר והאנרגיה ועד לאריזה.
בקמח הסיפור משמעותי יותר. קבוצת טחנות הקמח מפרץ, אחת משתי קבוצות הטחינה הגדולות בישראל, הודיעה על עלייה של 14% במחירי הקמח שהיא מספקת, החל מנובמבר. טחנת בר-רב, שמספקת קמח בין היתר לאסם ולבונז'ור, הודיעה על עלייה של 11%. גם טחנות נוספות מנהלות שיחות עם הלקוחות על עדכון של 10% עד 15%, שחלקו צפוי להיכנס לתוקף בדצמבר, בהתאם לסוג החיטה ולחוזים.
הסיבה היא ההסלמה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. רוסיה הפכה בשנים האחרונות למקור מרכזי של חיטה לישראל, אבל התקיפות על נמלים ואוניות בים השחור, כולל בנמל נובורוסייסק, שיבשו את האספקה. לפי הטחנות, ארבע אוניות שהיו אמורות להגיע לישראל ביטלו את ההעמסה, והיבוא הוסט למערב אירופה ולפולין, שם מחיר החיטה גבוה ב-35% עד 40% לעומת המחירים שהיו לפני כמה חודשים. תוספת העלות מוערכת בכ-80 עד 90 דולר לטון. לכך מצטרפים הובלה ימית יקרה יותר ומגבלות כשרות שמצמצמות את מספר הספקים האפשריים.
בשלב זה העלייה חלה על קמח לתעשייה ולמאפיות. עדיין ברור פחות אם ומתי היא תגיע לקמח הנמכר לצרכנים ברשתות, ובאיזה שיעור. אבל הקמח הוא חומר גלם מרכזי בלחם, בלחמניות, בעוגות ובפסטות, ולכן ההערכה בענף היא שהעלייה תתגלגל בהמשך למדפים.
המוקד הרגיש הוא הלחם שבפיקוח. מחירו קבוע בצו, והמאפיות צפויות לפנות למשרד הכלכלה בבקשה לעדכן אותו. נזכיר שבפעם האחרונה, ביולי 2022, מחיר הלחם הלבן בפיקוח זינק ב-36%, ובמקביל המאפיות הגדילו את משקל הכיכר ל-900 גרם. מאז הוא נשאר במקום, כלומר הבקשה החדשה עשויה להיות גדולה. בלחמים שמחוץ לפיקוח היצרנים קובעים את המחיר בעצמם, והעדכון שם עשוי להגיע מהר יותר.
יש גם השפעה עקיפה אפשרית. אם יתייקרו גם הגרעינים המשמשים להזנת בעלי חיים, עלויות הגידול של עופות, תרנגולות מטילות ופרות עלולות לעלות, וזה עשוי להתבטא בהמשך במחירי העוף, הביצים ומוצרי החלב. בשלב זה מדובר בתרחיש אפשרי, ועדיין בלי הודעה רשמית על עדכון כזה.
ההתייקרויות מגיעות בתקופה רגישה. הבחירות מתקרבות, ומפלגות שונות מבטיחות לפעול להורדת מחירי המזון, בין היתר דרך פירוק ריכוזיות. בענף מעריכים שהאווירה הפוליטית עשויה לגרום לחלק מחברות המזון להתאפק עם העלאות נוספות. מי שחושד שגבו ממנו מחיר גבוה מהמותר על מוצר בפיקוח יכול לבדוק את המחירון ולהגיש תלונה, כפי שמפורט במדריך איך יודעים אם המחיר על חלב, ביצים או לחם חוקי. להרחבה על ההשפעה הרחבה של יוקר המחיה: איך הפגנות יוקר המחיה באירופה משפיעות על ההשקעות שלכם?
