לחם הוא אחד המוצרים הבודדים בישראל שנותרו תחת פיקוח מחירים ממשלתי. חמישה סוגי לחם, ובהם לחם אחיד לבן ולחם שחור, נמכרים במחיר שנקבע בצו על ידי שרי האוצר והכלכלה, לאחר בחינה של עלויות הקמח, האנרגיה, השכר וההובלה במאפיות. מנגנון הפיקוח יוצר מתח
קבוע בין המאפיות, הטוענות לשחיקת רווחיות ולמכירה מתחת לעלות, לבין החשש הציבורי מהתייקרות מוצר יסוד. בדיונים חוזרים הועלו הצעות להסיר את הפיקוח בהדרגה תוך פריסת ההתייקרות על פני תקופה. מחיר הלחם משמש סמל ציבורי ליוקר המחיה, ומשקלו במדד המחירים לצרכן משפיע על
מדידת האינפלציה ועל הדיון בפיקוח מחירים.
פרשנות