פיקוח על מחירים שאמור להוזיל מחירים לציבור, היא שיטה ארכאית שכנראה צריכה לעבור מן העולם. בתחילת השנה משרד הכלכלה גילה בטעות שמחירי הלחם בפיקוח נופחו והציבור סתם משלם ביוקר על לחם. רשות התחרות קבעה כי פיקוח המחירים על ידי המדינה הוא הסיבה שהמחיר נתקע בדיוק על המקסימום העליון - המדינה מעדיפה את טובת היצרנים וגורמת בכך ליוקר המחיה.

אבל האמת היא שזה לא חדש. ועדת המחירים במשרד האוצר ממליצה מאז 2016 להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם. מדובר בהמלצה שהיא לטובת הצרכנים, אבל עובדה היא שעברו 5 שנים והממשלות השונות לא קידמו את הסרת הפיקוח - ניתן רק לנחש מדוע המדינה שוב ושוב נכנעת לאינטרסנטים ופוגעת בציבור הרחב. 

אבל כאן הבן שואל - אם כבר יש פיקוח על מחירים, מדוע לא לפקח בצורה מעודדת בריאות כך שבמקום לפקח על מחירי הלחם הלבן, הלא בריא, בפיקוח על הלחם המלא, שנחשב בריא יותר?

רק 2% מהציבור אוכל לחם קל - 45% אוכלים פיתות

מחירו של לחם לבן עולה 6.9 ברשתות ואילו מחירי של הלחם המלא הלא מפוקח מתחיל מ-13.9 שקלים ומגיע בחלק מהרשתות והמותגים ל-18 שקלים. הלחמים המפוקחים כיום הם: כיכר לחם אחיד, לחם אחיד פרוס, כיכר לחם לבן, לחם לבן פרוס וחלה מלבנית. המוצרים שאינם בפיקוח הם: לחמים מיוחדים ולחמניות, פיתות ולחם קל (לחם מלא).

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חלק מהסיבה לפער הגדול במחיר נובע לדברי אלעד מלכא, מארגון 'האינטרס שלנו- הלובי שלך בכנסת' מזמן הייצור הארוך יותר לייצור לחם מלא: "מבירור שערכנו במאפיות וטחנות קמח עולה שלטחון קמח מלא לוקח פי 10-14 יותר זמן מקמח לבן ולכן לדבריהם זה מייקר משמעותית את הקמח המלא.

על פי הנתונים, הצריכה של לחם קל ירדה מ-4.1% בשנת 2012 לרק כ-2.9% בלבד מהמחזור הכספי של יצרניות הלחם בשנת 2018, ואלה הם הנתונים האחרונים שעליהם מסתמכת ועדת המחירים בשנת 2021 - מראש הלחם המלא נצרך באחוזים קטנים מאוד בלבד.

מה הציבור כן קונה? בחמישון התחתון של האוכלוסיה לא פחות מ-45.4% מהציבור רוכשים בכלל פיתות, 17% רוכשים לחם מפוקח, 16% רוכשים לחמניות, ו-9.4% רוכשים חלה רגילה ומתוקה. רק 1.9% מהם רוכשים לחם קל.

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

האחוזים לא שונים במיוחד בין כלל חלקי האוכלוסיה. כאשר ברובם מדובר על 44%-46% מהצרכנים שרוכשים פיתות, 16%-20% רוכשים לחמניות וכעכים, 11%-17% רוכשים לחם מפוקח (האחוז יורד ככל שעולים בהכנסה, מה שמצביע על אפקטיביות של מחיר נמוך כתמריץ חיובי לרכוש לחם), 10%-15% רוכשים לחם מיוחד. וכמה רוכשים לחם קל? 1.9%-0.9% בלבד.

כמה הלחם הבריא נצרך כאחוז מההכנסות של היצרניות? 2% בקושי

עוד על פי הנתונים, בין השנים הללו היקף ההכנסות של הלחם במחיר מפוקח צללה ב-45% מרמה של 15% מהיקף המחזור הכספי של יצרניות הלחם בשנת 2012 ל-8.2% בשנת 2018. מנגד, ההיקף ממחזור המכירות של היצרניות של פיתות עלה ב-9% ל-27%, והיקף המחזור של הלחמניות והכעכים עלה ב-19% - כלומר הלחם הלא בריא המפוקח התחלף רק בלחם לא בריא אחר מסוג לחמניות. ומה בדבר הלחם המלא? ירד ב-כ-30% (אך מראש הוא נצרך ברמה אפסית).

צריכה מזון בריא מפחיתה תחלואה, כולל סרטן, ביותר מ-20%

כדי להבין את ההבדל הבריאותי בין לחם בריא ולחם לא בריא כדאי להקשיב לפרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. לדבריה יש חשיבות לצרוך מזון בריא: "10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בסוכרת. בכל שנה מתווספים עוד 15-30 אלף חולים, כאשר חולה סוכרת עולה למערכת פי 2 מאדם ללא סוכרת, ולכן כדאי גם כלכלית למנוע אותה מלכתחילה. המחלה נפוצה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית והבדואית". 

במצגת ביום חמישי האחרון בוועדת הבריאות, הראתה אנדוולט לחברי הכנסת נתונים לפיהם מחקרים רבים מהעשור האחרון מראים שצריכת דגנים מלאים מפחיתה בעשרות אחוזים סיכון לתחלואות שונות- גידולים סרטניים במערכת העיכול: ב-22%, מחלות לב וכלי דם ב-25%, יתר לחץ דם ב-21%, תמותה אחרי התקפי לב ב-31% ותחלואה כללית ב-26%.

על הנייר, מטרת הדיונים הם "לפעול להפחתת מחירי הלחם מקמח מלא, על מנת לאפשר לכלל האוכלוסייה לצרוך אותו במחיר סביר. 

אורנה ברביבאי חוגגת מוקדם מדי

במקביל לאותו דיון, הוציאה ביום חמישי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, הודעה לתקשורת שקצת מנסה לחגוג מהר מדי, למרות שמדובר בצעד בכיוון הנכון וכך אמרה: "עם פנייתי אל ועדת המחירים (לפני כשבועיים וחצי. נ"א), נעניתי כי הוועדה תבחן את נושא הפיקוח על הלחם המלא ותפרסם מסקנותיה. אני רואה בזה צעד נכון וחשוב עבור כלל הציבור, אשר יוכל לבחור לצרוך תזונה בריאה יותר במחירים מפוקחים. צריכת מזון בריא עתידה להפחית בעיות בריאותיות כמו השמנת יתר, ואני אמשיך לפעול בכלים העומדים לרשותי במשרד הכלכלה והתעשייה על מנת למזער את הנזקים הבריאותיים שנגרמים מצריכת מזון לא בריא".

במשרד הכלכלה הוסיפו כי "מטרת הפניה היא לעודד את הצרכנים אשר צורכים כיום לחמים מקמח לבן, חלקם מסיבות כלכליות, לעבור לצריכת לחם בריא יותר, אשר מחירו יימצא תחת פיקוח המדינה. השרה ציינה בפנייתה כי עידוד הציבור לצרכנות נבונה של מזון בריא, תוך הגשתו הכלכלית לכלל האוכלוסייה, הנו נושא משמעותי".

כאמור, צעד בכיוון הנכון. אז למה מדובר בחגיגה מוקדמת מדי? כי האמת היא שממש לא מדובר בפעם הראשונה שמשרדי הממשלה פונים לוועדת המחירים של משרד האוצר כדי לדון בשינוי המתבקש הזה. למעשה כבר ב-2016 פנה משרד הבריאות עם אותה בקשה לוועדת המחירים. הוועדה כמובן דנה בכך - אבל האם היא המליצה על החלפת הפיקוח מלחם לבן ללחם מלא? לא.

סביר להניח ששרת הכלכלה ברביאי מודעת לכך, ולמרות זאת מנסה להציג מצג שווא שהיא עושה משהו בנושא. אז אל תקנו את ההודעות האלה. ומה אם היא כלל לא מודעת לכך? טוב, אז זה עוד יותר גרוע.

ומה ההסבר של וועדת המחירים לסירוב להחלפה בין המוצרים? הם טוענים שוב ושוב כי תפקידם הוא לא לעודד שינוי התנהגותי בקרב הצרכנים אלא רק לוודא שאין קרטל בתחום הלחם. זו טענה שהיא נכונה ברמת העיקרון, אבל בעצם מה רע בעידוד של הציבור לצרוך מזון בריא? המדינה מתערבת בנושאים רבים כדי לתת דחיפה קלה לצרכנים לנהוג בתבונה (למשל, בנושא החובה להפריש כספים לפנסיה כדי שיהיה להם ממה להתפרנס בשנות הפנסיה) ומדוע בעצם כאן לא?

ומה אומרים משרדי הממשלה בתגובה?

לדברי אביגיל ונקרט ממשרד האוצר, חברה בוועדת המחירים: "ברירת המחדל מבחינתנו היא לא להכניס מוצרים לפיקוח, זה מעודד קרטליזיציה ועיוותים שונים בשוק ומרכז יצרנים לתמחר במחיר המרבי. המחירים בארץ גבוהים יותר מחו"ל לא רק אבל גם בגלל פיקוח המחירים. החמאה והחלב הן אכן דוגמא לבעיות שנוצרו בשוק". עוד הסבירה כי ועדת המחירים המקצועית ממליצה לשרים על צעדים והם אלה שמחליטים מה מהם לקבל וליישם.

הטענה העקרונית של ונקרט כנראה נכונה אבל לא רלוונטית. אילו השרים באמת יבטלו את הפיקוח על המחירים מילא. אבל בינתיים המדינה לא ממהרת לעשות זאת - אז אם כבר יש פיקוח - למה לא לעשות אותו לפחות בצורה שתועיל לצרכנים?

ממשרד הכלכלה נמסר: "מוצרי הלחם המפוקחים היו תחת פיקוח מחירים עוד מקום המדינה תחת חוקים שקדמו לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (ואף יצרני הלחם בעבר קיבלו סבסוד מהמדינה לייצור הלחמים). 

"בכל הנוגע לשוק הלחם הבריא – ועדת המחירים בחנה נושא זה ומצאה כי קביעת מחיר מירבי ופיקוח על המחירים בתחום זה, אינו הכלי האפקטיבי להורדת מחירים. קיימים כלים נוספים שנבחנים במשרד הכלכלה שמטרתם לעודד את התחרות בייצור לחמים בריאים במטרה להפחית את מחירם. כמו כן משרד הבריאות מבצע פעולות להעלאת המודעות לנושא".

מהם הכלים האפקטיביים לדעת משרד הכלכלה שלא נוסו עד כה? הבנתם? אנחנו לא.