מאפייה לחם  בגט
צילום: Istock

האם מחירי הלחם המפוקח נופחו?

השר עמיר פרץ דורש לקיים דיון באופן מיידי של ועדת המחירים בהמשך לממצאי רשות התחרות כי קיים פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם ע"י מאפיות לבין המחיר הקבוע ללחם בפיקוח

לימור זילבר |

 שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דורש לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח, זאת בהמשך לבדיקה שערכה רשות התחרות לבקשתו, ממנה עלה כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר לצרכן שקבעה וועדת המחירים וכי רשות התחרות ממליצה לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח בישראל. השר דורש דיון מיידי של וועדת המחירים, יחד עם נציגי רשות התחרות ומשרד הכלכלה והתעשייה כדי לבחון את הסוגיה כולה: "נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל".

במסגרת הבדיקה, נמצא כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר שקבעה וועדת המחירים וכי הם "מלמדים על פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם על ידי מאפיות, לבין המחיר ללחם בפיקוח שנקבע ע"י ועדת הפיקוח. הפער הוא כה משמעותי, עד כי הוא מחייב בחינה של הסוגיה, על מנת לרדת לעומק האמת ולהבין את העלויות האמיתיות של המאפיות. אנו ממליצים שוועדת הפיקוח תשקול בחינה מחודשת של הלחם בפיקוח". 

בקשתו של השר פרץ מרשות התחרות לבדוק את מחירי הלחם באה בעקבות הערר שהגישה "מאפיית מרחבית קריית שמונה", על מכרז אספקת הלחם למערכת הביטחון, בטענה שמאפיית ברמן הגישה הצעה למכרז במחירי הפסד, במטרה לדחוק את המאפיות הקטנות מהתחרות בתחום. כתוצאה מכך, הנחה השר פרץ את מנכ"ל משרדו, דוד לפלר, לפעול אל מול משרד הביטחון בבקשה להקפיא את תוצאות המכרז עד לבדיקה מקיפה של עלויות ייצור הלחם.

לאחר שמשרד הביטחון קיבל את בקשתו של השר פרץ להקפיא את המכרז, הוא פנה השר לעו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, על מנת שתבדוק את הנושא לעומק.

בדו"ח שביצעה רשות התחרות נכתב: "בדיקת הרשות בנושא, העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחירי הפסד. נהפוך הוא. על בסיס ניתוח שעשתה מאפיית ברמן לצורך המכרז, המחירים שהוצעו על ידה משקפים רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור".

בהמשך לדרישתו, מסר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "לאור הממצאים, נראה כי כל הטענות של המאפיות כי עלויות הלחם שנקבעו בוועדת המחירים הן נמוכות, אין להן בסיס! יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".