מאפייה לחם  בגט
צילום: Istock

האם מחירי הלחם המפוקח נופחו?

השר עמיר פרץ דורש לקיים דיון באופן מיידי של ועדת המחירים בהמשך לממצאי רשות התחרות כי קיים פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם ע"י מאפיות לבין המחיר הקבוע ללחם בפיקוח

לימור זילבר |

 שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דורש לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח, זאת בהמשך לבדיקה שערכה רשות התחרות לבקשתו, ממנה עלה כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר לצרכן שקבעה וועדת המחירים וכי רשות התחרות ממליצה לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח בישראל. השר דורש דיון מיידי של וועדת המחירים, יחד עם נציגי רשות התחרות ומשרד הכלכלה והתעשייה כדי לבחון את הסוגיה כולה: "נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל".

במסגרת הבדיקה, נמצא כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר שקבעה וועדת המחירים וכי הם "מלמדים על פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם על ידי מאפיות, לבין המחיר ללחם בפיקוח שנקבע ע"י ועדת הפיקוח. הפער הוא כה משמעותי, עד כי הוא מחייב בחינה של הסוגיה, על מנת לרדת לעומק האמת ולהבין את העלויות האמיתיות של המאפיות. אנו ממליצים שוועדת הפיקוח תשקול בחינה מחודשת של הלחם בפיקוח". 

בקשתו של השר פרץ מרשות התחרות לבדוק את מחירי הלחם באה בעקבות הערר שהגישה "מאפיית מרחבית קריית שמונה", על מכרז אספקת הלחם למערכת הביטחון, בטענה שמאפיית ברמן הגישה הצעה למכרז במחירי הפסד, במטרה לדחוק את המאפיות הקטנות מהתחרות בתחום. כתוצאה מכך, הנחה השר פרץ את מנכ"ל משרדו, דוד לפלר, לפעול אל מול משרד הביטחון בבקשה להקפיא את תוצאות המכרז עד לבדיקה מקיפה של עלויות ייצור הלחם.

לאחר שמשרד הביטחון קיבל את בקשתו של השר פרץ להקפיא את המכרז, הוא פנה השר לעו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, על מנת שתבדוק את הנושא לעומק.

בדו"ח שביצעה רשות התחרות נכתב: "בדיקת הרשות בנושא, העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחירי הפסד. נהפוך הוא. על בסיס ניתוח שעשתה מאפיית ברמן לצורך המכרז, המחירים שהוצעו על ידה משקפים רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור".

בהמשך לדרישתו, מסר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "לאור הממצאים, נראה כי כל הטענות של המאפיות כי עלויות הלחם שנקבעו בוועדת המחירים הן נמוכות, אין להן בסיס! יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ועדת הכלכלה דנה בחוק עסקאות לתקופות קצובות; החלטה נדחתה

לפי ההצעה שנידונה בדרך לקריאה שניה, ניתן יהיה לבטל עסקאות של מנוי במכוני כושר, מנוי במועדון בריאות (ספא), מנוי לבריכת שחיה, מנוי לשירותי מים מינרליים ויחידת נופש
יואב כהן |
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה היום (א') להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעתם של ח"כ איתן כבל, יואל חסון ואופיר אקוניס, לתקן את חוק הגנת הצרכן ולאפשר לצרכנים להשתחרר מעסקאות לתקופות קצובות. לפי ההצעה שאושרה בקריאה ראשונה, ניתן יהיה לבטל עסקאות של מנוי במכוני כושר, מנוי במועדון בריאות (ספא), מנוי לבריכת שחיה, מנוי לשירותי מים מינרליים ויחידת נופש. בפתח הדיון הזכיר היו"ר שאמה-הכהן כי מדובר בשתי הצעות חוק שאוחדו, כשהמגמה היא לבטל קנסות ולהגביר את התחרות בתחומים הנידונו. עו"ד אלקס הרטמן, שייצג את קלאב הוטל, אמר במהלך הדיון: "מיעוט של בעלי זכויות מבקש להכתיב התנהגות חקיקתית שתפגע ברוב. יש להזהר מפגיעה בבעלי היחידות המרוצים ומפיטורי עובדים". הרטמן הציע במקום מתווה הכולל שחרור מידי לפי קריטריונים סוציאליים של 720 בעלי יחידות. יתר בעלי היחידות יוכלו להגיש תוך 3 חודשים בקשה לשחרור, שתיכנס לתוקף בתום 3 שנים מהבקשה ובתשלום דמי ביטול בסכום של גובה דמי הניהול השנתיים. היו"ר שאמה-הכהן התנגד להצעה והגדיר אותה כ"הזויה", אליו הצטרפו גם חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, נציגי הממשלה וכן נציגי בעלי יחידות הנופש. במהלך הדיון הציעו חברי הכנסת הצעות נוספות, הכוללות הארכה של חלון היציאה והוספה של מספר של חלונות יציאה נוספים. אולם, עד תום הדיון לא התקבלה הכרעה בנושא והוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק ככל הנראה כבר בהמשך השבוע.