מאפייה לחם  בגט
צילום: Istock

האם מחירי הלחם המפוקח נופחו?

השר עמיר פרץ דורש לקיים דיון באופן מיידי של ועדת המחירים בהמשך לממצאי רשות התחרות כי קיים פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם ע"י מאפיות לבין המחיר הקבוע ללחם בפיקוח

לימור זילבר |

 שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דורש לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח, זאת בהמשך לבדיקה שערכה רשות התחרות לבקשתו, ממנה עלה כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר לצרכן שקבעה וועדת המחירים וכי רשות התחרות ממליצה לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח בישראל. השר דורש דיון מיידי של וועדת המחירים, יחד עם נציגי רשות התחרות ומשרד הכלכלה והתעשייה כדי לבחון את הסוגיה כולה: "נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל".

במסגרת הבדיקה, נמצא כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר שקבעה וועדת המחירים וכי הם "מלמדים על פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם על ידי מאפיות, לבין המחיר ללחם בפיקוח שנקבע ע"י ועדת הפיקוח. הפער הוא כה משמעותי, עד כי הוא מחייב בחינה של הסוגיה, על מנת לרדת לעומק האמת ולהבין את העלויות האמיתיות של המאפיות. אנו ממליצים שוועדת הפיקוח תשקול בחינה מחודשת של הלחם בפיקוח". 

בקשתו של השר פרץ מרשות התחרות לבדוק את מחירי הלחם באה בעקבות הערר שהגישה "מאפיית מרחבית קריית שמונה", על מכרז אספקת הלחם למערכת הביטחון, בטענה שמאפיית ברמן הגישה הצעה למכרז במחירי הפסד, במטרה לדחוק את המאפיות הקטנות מהתחרות בתחום. כתוצאה מכך, הנחה השר פרץ את מנכ"ל משרדו, דוד לפלר, לפעול אל מול משרד הביטחון בבקשה להקפיא את תוצאות המכרז עד לבדיקה מקיפה של עלויות ייצור הלחם.

לאחר שמשרד הביטחון קיבל את בקשתו של השר פרץ להקפיא את המכרז, הוא פנה השר לעו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, על מנת שתבדוק את הנושא לעומק.

בדו"ח שביצעה רשות התחרות נכתב: "בדיקת הרשות בנושא, העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחירי הפסד. נהפוך הוא. על בסיס ניתוח שעשתה מאפיית ברמן לצורך המכרז, המחירים שהוצעו על ידה משקפים רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור".

בהמשך לדרישתו, מסר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "לאור הממצאים, נראה כי כל הטענות של המאפיות כי עלויות הלחם שנקבעו בוועדת המחירים הן נמוכות, אין להן בסיס! יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ישראל כץ מגיב לנתניהו בנושא 'אובר' ונוקב בפיצוי האדיר שיקבלו נהגי המוניות

גיא ארז |
נושאים בכתבה ישראל כץ
יום לאחר הוויכוח בין ישראל כץ לבנימין נתניהו בנושא אישור השימוש באפליקציית 'אובר', שר התחבורה נאם היום (ב') בוועדת הכלכלה והתייחס לנושא: "מי שרוצה להכניס את 'אובר' שיכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות".   שר התחבורה ישראל כץ הגיע הבוקר לדיון ברפורמה בענף הרכב. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הזכיר לשר שהוועדה הייתה אמורה לעסוק בנושא אובר ובסוף תצטרך לדון גם בכך.   השר כץ התייחס לכך ולעימות שהתפתח אתמול בישיבת הממשלה בנושא ואמר: "אני לא יודע מאיפה המיתולוגיה על כוחם של נהגי המוניות, זה לא ציבור חזק. זה לא יבואני הרכב. זה ציבור עובד שמתמודד עם מציאות והתפקיד שלי זה לאפשר להם התמודדות בתנאים שווים. מי שמשלם עבור רישיון מונית לא יכול שמישהו יבוא עם הרכב הפרטי ויתמודד מולו. אם המדינה רוצה להכניס את זה שתחליט ותכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות. אני לא מושפע מלחצים". אתמול בעימות בין ראש הממשלה לשר התחבורה, עקץ האחרון את נתניהו באומרו "אני לא דואג לבעלי הון מחו"ל " - כשרבים קישרו משפט זה ליחסי נתניהו-שלדון אדלסון. אפליקציית 'אובר' אמנם פועלת בישראל מזה תקופה - אך במתכונת של הזמנת מוניות רגילה (בפועל, כמו 'גט-טקסי'). הרעיון החדשני באפליקצייה, שפועלת בערים רבות בעולם, הוא 'שידוך' נהגים פרטיים עם נוסעים המגיעים לאותו יעד - באופן שיחסוך כסף לנוסע, ויוריד את העלויות למסיע. הציבור ככלל אמנם ירוויח מנסיעות זולות יותר, אך הראשונים להפגע מהפעלת שירות זה יהיו כמובן נהיג המוניות בישראל - ועל כך פרץ הוויכוח עם נתניהו. עם זאת, חשוב לציין כי בישראל - בשל המצב הבטחוני, אפשור השימוש בשירות זה אינו מובן מאליו, בשל חשש לחטיפות על רקע בטחוני.