מאפייה לחם  בגט
צילום: Istock

האם מחירי הלחם המפוקח נופחו?

השר עמיר פרץ דורש לקיים דיון באופן מיידי של ועדת המחירים בהמשך לממצאי רשות התחרות כי קיים פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם ע"י מאפיות לבין המחיר הקבוע ללחם בפיקוח

לימור זילבר |

 שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דורש לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח, זאת בהמשך לבדיקה שערכה רשות התחרות לבקשתו, ממנה עלה כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר לצרכן שקבעה וועדת המחירים וכי רשות התחרות ממליצה לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח בישראל. השר דורש דיון מיידי של וועדת המחירים, יחד עם נציגי רשות התחרות ומשרד הכלכלה והתעשייה כדי לבחון את הסוגיה כולה: "נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל".

במסגרת הבדיקה, נמצא כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר שקבעה וועדת המחירים וכי הם "מלמדים על פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם על ידי מאפיות, לבין המחיר ללחם בפיקוח שנקבע ע"י ועדת הפיקוח. הפער הוא כה משמעותי, עד כי הוא מחייב בחינה של הסוגיה, על מנת לרדת לעומק האמת ולהבין את העלויות האמיתיות של המאפיות. אנו ממליצים שוועדת הפיקוח תשקול בחינה מחודשת של הלחם בפיקוח". 

בקשתו של השר פרץ מרשות התחרות לבדוק את מחירי הלחם באה בעקבות הערר שהגישה "מאפיית מרחבית קריית שמונה", על מכרז אספקת הלחם למערכת הביטחון, בטענה שמאפיית ברמן הגישה הצעה למכרז במחירי הפסד, במטרה לדחוק את המאפיות הקטנות מהתחרות בתחום. כתוצאה מכך, הנחה השר פרץ את מנכ"ל משרדו, דוד לפלר, לפעול אל מול משרד הביטחון בבקשה להקפיא את תוצאות המכרז עד לבדיקה מקיפה של עלויות ייצור הלחם.

לאחר שמשרד הביטחון קיבל את בקשתו של השר פרץ להקפיא את המכרז, הוא פנה השר לעו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, על מנת שתבדוק את הנושא לעומק.

בדו"ח שביצעה רשות התחרות נכתב: "בדיקת הרשות בנושא, העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחירי הפסד. נהפוך הוא. על בסיס ניתוח שעשתה מאפיית ברמן לצורך המכרז, המחירים שהוצעו על ידה משקפים רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור".

בהמשך לדרישתו, מסר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "לאור הממצאים, נראה כי כל הטענות של המאפיות כי עלויות הלחם שנקבעו בוועדת המחירים הן נמוכות, אין להן בסיס! יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.7% בפברואר, מעל המצופה; הדירות התייקרו 13% בשנה

האינפלציה נכון לסוף פברואר עמדה על 3.5%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.9%. מדד תשומות הבניה עלה ב-0.5% בפברואר וב-6.1% לאורך שנה. הדיור התייקר ב-2.1% בפברואר לבדו בניכוי מחיר למשתכן. בהתייקרות השנתית בדיור מוביל מחוז המרכז: 14.5%
איתי פת-יה |

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5% - זהו אם כן שיעור האינפלציה. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-5.3%, תחבורה שעלה ב-1.9%, תחזוקת הדירה שעלה ב-1.1% ומזון שעלה ב-0.6%. ירידת מחירים בולטת נרשמה בסעיף הלבשה שירד ב-3.2%. מחירי הדירות אינן חלק ממדד המחירים לצרכן, ובהם, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר–ינואר האחרונים מול נבמבר-דצמבר נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.1%. נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.5%, דרום 2.2%, תל אביב 2.1%, חיפה 1.7% וירושלים 1.1%. מחירי הדירות עלו 13.0% בשנה, קרי מאז התקופה המקבילה דצמבר 2020–ינואר 2021. זוהי העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור. לפי מחוזות העלייה בשנה שחלפה הייתה כדלקמן: מרכז (14.5%), ירושלים (13.6%), תל אביב (12.8%), דרום (11.8%), חיפה (10.9%) וצפון (9.6%). במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-2.7% בדצמבר–ינואר לעומת נובמבר–דצמבר (בניכוי עסקאות מחיר למשתכן העלייה בשיעור 3.1%) והשלימו בכך עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2020–ינואר 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 21.9% בהשוואה ל-21.7% בתקופה הקודמת (נובמבר 2021 – דצמבר 2021). ומה שעתיד להשפיע עוד על מחירי הדירות הוא  מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-0.5% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.1% בשל העלייה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-10.3% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). אף למי שסיים את התשלום לקבלן בגין הדירה שרגש, אף נטל משכנתא לצורך כך ייתכן כי מדובר בהתייקרות נוספת, זאת בתלות במסלול המשכנתא וברכיב ההצמדה למדד המחירים לצרכן. כל עלייה של אחוז באינפלציה מתרגמת לתוספת של 80 אלף שקל למשכנתא. על פניו, כדי להלחם באינפלציה יש להעלות ריבית (וגם העניין הזה קשור בנסיבות לאינפלציה, עד כמה הן קשורות לביקוש או להיצע וכו') - וגם אם עליית הריבית תמתן את האינפלציה, גם היא כמובן תוסיף למשכנתא. מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-2.4% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.4% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.7%. עליית מחירים בולטת נרשמה בענף "מוצרי נפט מזוקק" שעלה ב-17.1%. מדד מחירי תפוקת התעשייה לייצוא עלה ב-0.8% ברבעון הרביעי של שנת 2021 ובשנת 2021 כולה עלה מדד זה ב-3.3%.