מאפייה לחם  בגט
צילום: Istock

האם מחירי הלחם המפוקח נופחו?

השר עמיר פרץ דורש לקיים דיון באופן מיידי של ועדת המחירים בהמשך לממצאי רשות התחרות כי קיים פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם ע"י מאפיות לבין המחיר הקבוע ללחם בפיקוח

לימור זילבר |

 שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דורש לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח, זאת בהמשך לבדיקה שערכה רשות התחרות לבקשתו, ממנה עלה כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר לצרכן שקבעה וועדת המחירים וכי רשות התחרות ממליצה לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח בישראל. השר דורש דיון מיידי של וועדת המחירים, יחד עם נציגי רשות התחרות ומשרד הכלכלה והתעשייה כדי לבחון את הסוגיה כולה: "נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל".

במסגרת הבדיקה, נמצא כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר שקבעה וועדת המחירים וכי הם "מלמדים על פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם על ידי מאפיות, לבין המחיר ללחם בפיקוח שנקבע ע"י ועדת הפיקוח. הפער הוא כה משמעותי, עד כי הוא מחייב בחינה של הסוגיה, על מנת לרדת לעומק האמת ולהבין את העלויות האמיתיות של המאפיות. אנו ממליצים שוועדת הפיקוח תשקול בחינה מחודשת של הלחם בפיקוח". 

בקשתו של השר פרץ מרשות התחרות לבדוק את מחירי הלחם באה בעקבות הערר שהגישה "מאפיית מרחבית קריית שמונה", על מכרז אספקת הלחם למערכת הביטחון, בטענה שמאפיית ברמן הגישה הצעה למכרז במחירי הפסד, במטרה לדחוק את המאפיות הקטנות מהתחרות בתחום. כתוצאה מכך, הנחה השר פרץ את מנכ"ל משרדו, דוד לפלר, לפעול אל מול משרד הביטחון בבקשה להקפיא את תוצאות המכרז עד לבדיקה מקיפה של עלויות ייצור הלחם.

לאחר שמשרד הביטחון קיבל את בקשתו של השר פרץ להקפיא את המכרז, הוא פנה השר לעו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, על מנת שתבדוק את הנושא לעומק.

בדו"ח שביצעה רשות התחרות נכתב: "בדיקת הרשות בנושא, העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחירי הפסד. נהפוך הוא. על בסיס ניתוח שעשתה מאפיית ברמן לצורך המכרז, המחירים שהוצעו על ידה משקפים רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור".

בהמשך לדרישתו, מסר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "לאור הממצאים, נראה כי כל הטענות של המאפיות כי עלויות הלחם שנקבעו בוועדת המחירים הן נמוכות, אין להן בסיס! יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודיו C
צילום: לוגו

רונית רפאל תשלם מ' ש' על סטודיו C; הסכום שולש לאור ההצעה המתחרה

רפאל הציעה תחיל 300 א' ש' ללא התחייבות לקליטתם עובדים. לאחר שאלה התנגדו לעסקה, ועם קבלת הצעות מתחרות, רפאל העלתה את הסכום ל-850 א' והתחייבה לקלוט 60 מהם. ההצעה המובילה מנגד, של עמי כהן, כללה התחייבות פחותה יותר
איתי פת-יה |

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אביגדור דורות אישר את מכירת סטודיו סי לאשת העסקים רונית רפאל בתמורה ל-1.055 מיליון שקל, לאחר שזו הגדילה את הצעה פי שלושה ויותר למול ההצעה המתחרה שהגיעה מול זו שלה לשלב הסופי. תחילה הציעה רפאל לרכוש את מלוא הזכויות של החברה בסימני המסחר וסימני השירות, זכויות הקניין הרוחני, המותגים והמוניטין וזכויות במאגרי המידע לרבות רשימת לקוחות ונתוני לקוחות, ב-300 אלף שקל לפני מע"מ ותוספת של 50 אלף בגין כל סניף שתשכור. הצעתה המקורית של רפאל לא כללה כל התחייבות כלפי עובדי רשת סטודיו סי, ועל כן אלה הביעו התנגדות. עוד הצעות לרכישת הרשת התקבלו ולגמר ההתמחרות הגיע זו של רפאל והשנייה של עמי כהן. הצעתה המשופרת של רפאל נקבה כעת בתג מחיר של 850 אלף שקל וכללה התחייבות להפעלת חמישה סניפים והחל מזה השישי הוספת 50 אלף שקל לסניף. עוד התחייבה להעסיק 25% מצוות העובדים ערב פתיחת ההליך למשך שנה לפחות. כהן מצידו הציע 900 אלף שקל עבור הרשת בצד התחייבות להוסיף 100 אלף שקל לכל סניף שיפעיל החל מהראשון והתחייבות להעסיק עשרה עובדים לפחות לשנה. השניים העלו את המחיר לאחר מכן - רפאל (שהציעה גם מתן חודש חינם ללקוחות הרשת) ל-1.050 מיליון שקל וכהן ל-1.055 מיליון שקל. נציגי העובדים תמכו בהצעה של רפאל עקב היקף קליטת העובדים הרחב יותר - 60 מהם. לאחר מכן הוסיפה רפאל חמשת אלפים שקלים ובכך השוותה את הצעתה לזו של כהן.