מאפייה לחם  בגט
צילום: Istock

האם מחירי הלחם המפוקח נופחו?

השר עמיר פרץ דורש לקיים דיון באופן מיידי של ועדת המחירים בהמשך לממצאי רשות התחרות כי קיים פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם ע"י מאפיות לבין המחיר הקבוע ללחם בפיקוח

לימור זילבר |

 שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, דורש לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח, זאת בהמשך לבדיקה שערכה רשות התחרות לבקשתו, ממנה עלה כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר לצרכן שקבעה וועדת המחירים וכי רשות התחרות ממליצה לבחון מחדש את מחירי הלחם המפוקח בישראל. השר דורש דיון מיידי של וועדת המחירים, יחד עם נציגי רשות התחרות ומשרד הכלכלה והתעשייה כדי לבחון את הסוגיה כולה: "נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל".

במסגרת הבדיקה, נמצא כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה משמעותית מהמחיר שקבעה וועדת המחירים וכי הם "מלמדים על פער משמעותי בין העלות בפועל של ייצור לחם על ידי מאפיות, לבין המחיר ללחם בפיקוח שנקבע ע"י ועדת הפיקוח. הפער הוא כה משמעותי, עד כי הוא מחייב בחינה של הסוגיה, על מנת לרדת לעומק האמת ולהבין את העלויות האמיתיות של המאפיות. אנו ממליצים שוועדת הפיקוח תשקול בחינה מחודשת של הלחם בפיקוח". 

בקשתו של השר פרץ מרשות התחרות לבדוק את מחירי הלחם באה בעקבות הערר שהגישה "מאפיית מרחבית קריית שמונה", על מכרז אספקת הלחם למערכת הביטחון, בטענה שמאפיית ברמן הגישה הצעה למכרז במחירי הפסד, במטרה לדחוק את המאפיות הקטנות מהתחרות בתחום. כתוצאה מכך, הנחה השר פרץ את מנכ"ל משרדו, דוד לפלר, לפעול אל מול משרד הביטחון בבקשה להקפיא את תוצאות המכרז עד לבדיקה מקיפה של עלויות ייצור הלחם.

לאחר שמשרד הביטחון קיבל את בקשתו של השר פרץ להקפיא את המכרז, הוא פנה השר לעו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, על מנת שתבדוק את הנושא לעומק.

בדו"ח שביצעה רשות התחרות נכתב: "בדיקת הרשות בנושא, העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחירי הפסד. נהפוך הוא. על בסיס ניתוח שעשתה מאפיית ברמן לצורך המכרז, המחירים שהוצעו על ידה משקפים רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור".

בהמשך לדרישתו, מסר שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "לאור הממצאים, נראה כי כל הטענות של המאפיות כי עלויות הלחם שנקבעו בוועדת המחירים הן נמוכות, אין להן בסיס! יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בעלי 3 מסעדות אסיתיות העלימו 40 מיליון שקל, כמה זמן יבלו בכלא?

ביהמ"ש אישר הסדר טיעון הכולל עונשים כבדים על דוד פרידמן, ובניו: פנחס, לירון ואלעד; המדינה טענה שהעלימו כ-40 מיליון שקל
אבי שאולי |

המדינה ממשיכה להחמיר עם מעלימי הכנסות וביתר שאת: בית משפט שלום ת"א אישר היום הסדר טיעון במסגרתו הוטלו עונשים כבדים על דוד פרידמן, ושלושת בניו: פנחס, לירון ואלעד. הואשמו בכך שהעלימו ממס ההכנסה 39.9 מיליון שקל בדרכי מרמה ותחבולה. העונשים שקיבלו הנאשמים: מאסר בפועל של 4 עד 21 חודשים וקנסות של מאות אלפי שקלים. משפחת פרידמן הקימה והפעילה משנת 2001 שני עסקים: הראשון - "EDF" - עסק למכירת כרטיסי חיוג טלפוניים; השני - שלושה עסקים בשם "אסיאן פוד" - עסק למכירת מאכלים אסיאתיים. הפעילות נעשתה ברחוב לוינסקי בדרום ת"א בסמוך לתחנה המרכזית. העסקים הופעלו בתקופות שונות במסגרת שלוש חנויות: הראשון פעל ברח' לוינסקי 73, מחודש אוקטובר 2001 ועד לשנת 2005; הסניף השני הוקם ברח' לוינסקי 87, ופעל משנת 2003 ועד לשנת 2005; והסניף השלישי פעל ברח' לוינסקי 108 משנת 2005 ועד לשנת 2007. לטענת המדינה בשנים הרלוונטיות רכשו הנאשמים מלאי עסקי בסכום כולל של כ-39.9 מיליון שקל, אולם בספרי החשבונות נמנעו מלרשום תשלומים לספקים בהיקף של כ-33.2 מיליון שקל. שילמו לבסוף לפקיד השומה 2.4 מיליון שקל העבירות: השמטת הכנסה מתוך דו"ח, מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום ובאשמה המיוחסת להם, והורשעו בעבירות. עו"ד רני שוורץ, שייצג את אחד הנאשמים, טען כי ניהול המשפט ושמיעת ההוכחות נועדו לחשוף את בית המשפט ליחס המפלה של גורמי האכיפה כלפי הנאשמים לעומת יחסם לספקי הסחורות. לטענתו נחשף פער עצום בין סכום ההכנסות שהושמטו הנקוב בכתב האישום - 33 מיליון שקל - לבין סכום ההשמטות בפועל שלא עלה על 1.6 מיליון שקל, כאשר בצירוף ריבית וקנסות הגיע הסכום ל-2.4 מיליון שקל, הוא הסכום ששילמו הנאשמים לפקיד השומה במסגרת הסדר החוב. השופטת דניאלה שריזלי: "ראוי לגזור בעבירות אלה עונשים חמורים" השופטת דניאלה שריזלי קבעה שהנאשמים עברו עבירות חמורות: "התנהלות עבריינית יזומה, מתוכננת, שגרתית וקבועה, אשר נמשכה תקופה ממושכת בת שש שנים כמכלול". בית המשפט מבהיר ומזהיר מפני עבירות בתחום העלמות מס: "מדיניות הענישה בעבירות המס ובעבירות כלכליות, עבירות שתוצאתן גריעת כספים מכוונת מהקופה הציבורית, ופגיעה באינטרסים חברתיים וציבוריים מוגנים, מכתיבה מתן בכורה לשיקולים של גמול, הוקעה והרתעה...ראוי לגזור על נאשמים בעבירות אלה עונשים חמורים, שרכיביהם העיקריים מאסר מאחורי סורג ובריח וקנסות כספיים משמעותיים".