המירוץ לדירקטוריון לאומי נפתח: חמישה מועמדים על שלושה מושבים
האסיפה הכללית תבחר דירקטור חיצוני אחד ושני דירקטורים נוספים. הבנק פועל ללא גרעין שליטה ולזהות הנבחרים יש השפעה רחבה על הכיוון האסטרטגי והפיקוח
המרוץ לדירקטוריון בנק לאומי יוצא לדרך לקראת הבחירות ב-2026, עם פרסום רשימת המועמדים על ידי הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים. חמישה מועמדים עברו את שלב הסינון, ומתוכם יבחרו בעלי המניות שלושה בלבד - דירקטור חיצוני אחד ושני דירקטורים רגילים.
לכאורה מדובר בהליך שגרתי, אך בבנק כמו לאומי, הפועל ללא גרעין שליטה, למינויים הללו יש משקל מיוחד. בהיעדר בעל שליטה מרכזי, הדירקטוריון אינו רק גוף מפקח, אלא גורם מרכזי בעיצוב האסטרטגיה, האיזון בין אינטרסים שונים ושמירה על יציבות המערכת.
בנק ללא שליטה: כוח הדירקטוריון במרכז
בשונה מחברות רבות במשק, בנק לאומי מתנהל ללא בעל מניות דומיננטי שמכוון את פעילותו. המשמעות היא שהדירקטוריון הופך לציר מרכזי בממשל התאגידי של הבנק – גוף שמייצג למעשה ציבור רחב של בעלי מניות, מוסדיים ופרטיים כאחד. במציאות כזו, בחירת הדירקטורים אינה רק החלטה פרסונלית אלא מנגנון שמכתיב את אופן קבלת ההחלטות בבנק: ממדיניות אשראי וניהול סיכונים, דרך חלוקת דיבידנדים ועד התמודדות עם אתגרי טכנולוגיה, רגולציה וסייבר.
ההשלכות חורגות מעבר לבנק עצמו, ומשפיעות על שוק האשראי, המשכנתאות והמערכת הפיננסית כולה.
המועמדים: תחרות על שלושה כיסאות
ברשימת המועמדים לדירקטור חיצוני נכללים מיכאל אבנר ו־ידידיה שטרן, כאשר אחד מהם בלבד ייבחר. תפקיד הדירקטור החיצוני נחשב לרגיש במיוחד, שכן הוא נדרש לפעול באופן בלתי תלוי ולחזק את מנגנוני הבקרה והפיקוח. בקטגוריית הדירקטורים הרגילים מתמודדים רונית אטד, אורי אלון ו־אסתר דויטש.
- "השער ההיסטורי הנמוך של הדולר פתח אפשרות לתשואה פוטנציאלית בהמשך השנה"
- הוגה הדעות הדתי החתום על השטרות הראשונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתוך שלושה מועמדים אלה ייבחרו שניים, כך שבפועל מתקיימת תחרות ישירה ולא רק אישור פורמלי של רשימה. הדירקטוריון שייבחר יידרש להתמודד עם סביבת פעילות מורכבת: תנודתיות בשווקים, רגולציה הדוקה, שינויים טכנולוגיים מואצים ואתגרי ניהול סיכונים בעידן של אי־ודאות כלכלית וביטחונית.
את רשימת המועמדים גיבשה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים, בראשות השופטת בדימוס צילה צפת, לצד חברים בהם אלון רביב ו־איל ינון. תפקידה הוא לבצע סינון מקצועי מוקדם ולהעמיד בפני בעלי המניות רשימה מצומצמת של מועמדים מתאימים.
המודל הזה נועד להתמודד עם אתגר מובנה: בהיעדר בעל שליטה, קיים חשש לפיזור כוח ההצבעה או להשפעות לא מאוזנות.
הוועדה אמורה להבטיח רף מקצועי גבוה ולשמור על יציבות המערכת, גם במחיר של צמצום מסוים בחופש הבחירה של בעלי המניות.
בסופו של דבר, ההכרעה תתקבל באסיפה הכללית – אך גבולות הגזרה כבר נקבעו מראש. בבנק כמו לאומי, זהות הדירקטורים אינה רק שאלה של זהות אישית, אלא של האיזון בין עצמאות, פיקוח ויכולת ניהול בסביבה פיננסית מורכבת.
