טראמפ נגד אנרגיות מתחדשות: מאות פרויקטי רוח נתקעו בעקבות עיכובים חריגים מצד משרד ההגנה

מהלך שקט אך רחב היקף שמובילה ממשלת ארה״ב בשבועות האחרונים מעורר חשש בענף האנרגיה: עיכובים גורפים באישורי חוות רוח יבשתיות, גם כאלה שמוקמות על קרקעות פרטיות, משנים בפועל את כללי המשחק עבור יזמים בתחום.

הגורם המרכזי למהלך הוא משרד ההגנה האמריקאי, שאחראי לבחון את ההשפעה של מתקני רוח על מערכות רדאר צבאיות. אף שמדובר בפרוצדורה מוכרת, היקף העיכובים הנוכחי חורג משמעותית מהנהוג בשוק. לפי גורמים בתעשייה, מאות יזמים נתקלים כיום בקיפאון כמעט מוחלט בתהליך האישור. פרויקטים שנמצאים בשלבים שונים - החל ממשא ומתן ועד המתנה לחתימה סופית - אינם מתקדמים, ולעיתים כלל לא זוכים למענה מצד הרשויות.

בענף מציינים כי מדובר בכ־165 פרויקטים שנתקעו או הוקפאו, מספר שמייצג חלק משמעותי מהפיתוח העתידי של אנרגיית רוח יבשתית בארה״ב. חלקם כבר עברו את מרבית הבדיקות ונחשבו קרובים לאישור סופי. ההליך עצמו, שבמרכזו בדיקת השפעה על מערכות רדאר, נחשב עד לאחרונה ליעיל יחסית. יזמים היו משלימים התאמות טכנולוגיות לפי דרישת הצבא, ובמקרים רבים מקבלים אישור תוך פרק זמן קצר.

אך מאז המחצית השנייה של 2025, התמונה השתנתה. גורמים המעורבים בפרויקטים מדווחים על תקשורת מצומצמת עם משרד ההגנה, ביטול פגישות ללא הסבר, ולעיתים אף עצירה מוחלטת של הטיפול בבקשות. העיכובים אינם מוגבלים לפרויקטים מורכבים בלבד. גם יוזמות שבעבר נחשבו בעלות סיכון נמוך - למשל כאלה המרוחקות ממתקנים צבאיים - נתקעות כעת באותו תהליך בירוקרטי ממושך.

• מנכ"ל נקסטקום: "אנחנו מזיזים את מרכז הכובד לאנרגיה"
• ממימון לבעלות: מזרחי טפחות רוכש 20% מרימון פאוור לפי שווי של 400 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשמעות הכלכלית של המהלך

 היקף הייצור של הפרויקטים המעוכבים מוערך בעשרות ג׳יגה־ואט, מה שיכול היה לספק חשמל למיליוני משקי בית ולהרחיב משמעותית את היצע האנרגיה המתחדשת. ליזמים, העיכוב יוצר לא רק דחייה בלוחות הזמנים אלא גם סיכון פיננסי. פרויקטים תשתיתיים תלויים במימון, והיעדר ודאות רגולטורית מקשה על גיוס הון ועל קבלת החלטות השקעה.

ברקע, משרד ההגנה הודיע כי הוא בוחן מחדש את הנהלים להערכת השפעת פרויקטים על ביטחון לאומי. עם זאת, לא נמסרו קריטריונים חדשים או לוחות זמנים, מה שמותיר את השוק במצב של המתנה. המהלך מתרחש על רקע מדיניות רחבה יותר של הממשל כלפי אנרגיית רוח. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הביע לאורך השנים התנגדות לפרויקטים מסוג זה, ואף קידם צעדים שנועדו לצמצם את פעילותם, בעיקר בשטחים פדרליים.

כעת, ההתערבות מתרחבת גם לשוק הפרטי - צעד שמעורר ביקורת חריגה מצד גורמים בתעשייה. לטענתם, מדובר בפגיעה ישירה ביכולת של בעלי קרקע לפתח נכסים ולהפיק מהם ערך כלכלי. במקביל, הממשל מקדם עסקאות שמעודדות השקעות באנרגיה מסורתית. בין היתר, נרשמו הסכמים שבהם יזמים מוותרים על פרויקטים בתחום הרוח בתמורה להזדמנויות השקעה בדלקים פוסיליים.

• טראמפ שוקל את הצעת השלום של איראן - ומזהיר מפני הסלמה מחודשת
• ״למכור במאי״? הנתונים מראים: הכלל הישן כבר לא עובד כמו פעם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה"ב מציבה טיל היפרסוני מול איראן - המסר מגיע גם למוסקבה...

הביקורת הציבורית מתמקדת גם באמצעים שנבחרו. לאחר שחלק מהמהלכים נגד אנרגיית רוח נבלמו בבתי משפט, יש הטוענים כי השימוש בטיעוני ביטחון לאומי מאפשר לממשל לעקוף מגבלות משפטיות. בענף מעריכים כי אם המצב יימשך, ההשלכות לא יוגבלו רק לפרויקטים ספציפיים. עיכוב ממושך עלול לפגוע בקצב הפיתוח של אנרגיה מתחדשת בארה״ב ולשנות את מבנה השוק לשנים קדימה.