יזם תמ"א 38 הפסיד לקבלן: ישלם עוד 1.2 מיליון שקל
פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב קבע כי יזמית שזקפה לזכותה כספים ששולמו על ידי רוכשי דירות ישירות לקבלן, חייבת לשלם את הסכום מכיסה, לאחר שעסקת המכר קרסה
השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב חייב באחרונה את נכסי אוסישקין ואת מנהלה, דניאל בירגר, לשלם לקריספין יזמות והתחדשות עירונית 1.2 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית - סכום שתפח ל-1,703,804 שקל. בנוסף, חויבו הנתבעים בהוצאות משפט בסכום של 43 אלף שקל, ושכר טרחת עורך דין בסכום של 180.9 אלף שקל.
הסיפור התחיל ב-2008, כשהיזמית חתמה על הסכם עם בעלי הזכויות בבניין מגורים ברחוב אוסישקין 18 בתל אביב, לביצוע פרויקט תמ"א 38. בסוף 2013 נחתם הסכם בנייה בין היזמית לקבלנית, שכלל חיזוק של הבניין, הריסת חדר מדרגות ובנייתו מחדש עם מעלית, שיפוץ חיצוני ובניית דירות חדשות.
ב-2014, כשנמצאו קונים לשתי דירות גג - בני הזוג בן שושן-לוי - נוצרה מורכבות שנהפכה לשורש הסכסוך. היזמית לא יכלה להעמיד ערבויות חוק מכר לקונים, ולכן הוחלט לפצל את העסקה: הקונים רכשו מהיזמית את הזכויות במקרקעין תמורת 8.85 מיליון שקל, ומהקבלנית הם רכשו שירותי בנייה תמורת 1.9 מיליון שקל. בהתאם, הופחתה התמורה שהיזמית חייבת לקבלנית בסכום של 1.9 מיליון שקל.
היזמית "נהנתה" מהכסף של הקונים
אלא שהעסקה קרסה. הקונים שילמו לקבלנית 1.2 מיליון שקל, אך באוקטובר 2014 ביטלו את ההסכמים, בין היתר משום שהיתר שינויים שהובטח להם לא התקבל. בורר שמונה, השופט בדימוס דוד גלדשטיין, קבע כי הקבלנית חייבת להשיב לקונים את הכסף. במקביל, הבורר הדגיש כי המחלוקות בין הקבלנית ליזמית "צריכות לידון במסגרת הליך נוסף ונפרד".
- הקבלן רוקן הקופה, הרוכשים יפוצו: הרמת מסך בתמ"א 38
- ניסתה לבנות דירות על חשבון מחסנים - מה קבע העליון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכאן נמצא הלב של התביעה: הקבלנית טענה שבהתחשבנות שערכה עם היזמית בדצמבר 2014, זקפה היזמית את ה-1.2 מיליון שקל ששילמו הקונים כאילו שולמו מכיסה שלה. כלומר היזמית "נהנתה" מהכסף של הקונים כדי לא לשלם לקבלנית על עבודות שביצעה בפועל.
בית המשפט בחן את סיכום הפגישה מה-30 לדצמבר 2014, שבו נכתב שהקבלנית קיבלה מהיזמית "לפנים משורת הדין" סכום של 4,624,479 שקל. מתוך הסכום הזה, 3,424,479 שקל שולמו בתשלומים שוטפים, ואילו 1.2 מיליון שקל הם כספי הקונים. השופט הימן קבע כי "דבר אינו מערער את העובדה, שהנתבעת ייחסה את הסכום הזה לתשלומים אשר יצאו מכיסה".
הקבלנית עבדה חצי שנה ללא מימון
הנתבעים ניסו לטעון שמדובר רק בריכוז הכנסות ולא בהתחשבנות, אך בית המשפט לא השתכנע בכך. השופט ציין כי בחקירה הנגדית, כשנשאל הנתבע כיצד הקבלנית עבדה חצי שנה ללא מימון, הוא השיב שקריספין "הציג את עצמו כאדם אמיד" - תשובה שלא סיפקה הסבר ממשי. "הקושי ברור על פניו", כתב השופט. "ניחא, שיזם אינו יודע מהו מקור-המימון של המיזם שבבעלותו".
- בהרב-מיארה מבקשת עוד שבועיים לדיונים עם בן-גביר על יחסיו עם המשטרה
- תבע 210 אלף ש' דמי תיווך מאלמנה - ונשאר בלי כלום
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל
בית המשפט דחה גם טענת קיזוז שהעלו הנתבעים בסכום של 5 מיליון שקל עבור נזקים שנגרמו להם לכאורה מנטישת הקבלנית את הפרויקט. השופט קבע כי הטענה לא פורטה כנדרש, לא הוכח קשר סיבתי בין מחדלי הקבלנית לנזקים הנטענים, ואף לא הובאו עדים לתמוך בה.
לגבי החיוב האישי של בירגר, בית המשפט דחה את טענת הרמת המסך, אך קיבל את טענת הערבות, מכוח כתב ערבות שחתם בירגר בהסכם הבנייה, שבו הוא התחייב לערוב "לכל התחייבויותיו של המזמין" בערבות "בלתי מסויגת".
