כה אמר באפט: "השוק הפך לקזינו"

אסיפת בעלי המניות של ברקשייר האתאוויי הייתה השנה שונה מכל מה שהמשקיעים התרגלו לראות במשך עשרות שנים. וורן באפט, בן 95, כבר לא ניהל את האירוע מהבמה המרכזית. הוא ישב בקהל, בשורה הראשונה, כיו"ר החברה ולא כמנכ"ל. גרג אבל היה האיש שעל הבמה, וזה היה המופע הראשון שלו כמוביל הרשמי של ברקשייר. אבל גם כשהוא לא במרכז, באפט עדיין היה הסיפור. כל הערה שלו, כל משפט קצר, כל מחמאה ליורש, קיבלו משקל מיוחד.

להרחבה על הדוחות של ברקשייר - המופע של אבל: ברקשייר הרוויחה 11.3 מיליארד דולר ברבעון

באפט לא ניסה לגנוב את ההצגה. להפך. הוא נתן לאבל את הבמה, ובשלב מסוים אמר בפשטות שזה כבר לא המופע שלו. אבל דווקא מהמקום הזה, כשהוא מדבר פחות, הדברים שלו נשמעים חדים יותר. המסר המרכזי שלו היה ברור: ברקשייר חזקה, אבל סביבת ההשקעות לא נוחה. יש יותר מדי כסף שמחפש ריגוש מהיר, פחות מדי הזדמנויות במחירים טובים, וברקשייר לא מתכוונת לרדוף אחרי השוק רק כדי להראות פעילות.

"לא הסביבה האידיאלית להשקעת המזומן"

המשפט הכלכלי החשוב ביותר של באפט נגע לקופת המזומנים העצומה של ברקשייר, שהתקרבה בסוף הרבעון לכ-400 מיליארד דולר. באפט אמר כי זו אינה הסביבה האידיאלית מבחינת ברקשייר לפריסת מזומנים. במילים אחרות, יש כסף, יש יכולת, יש הנהלה, אבל אין מספיק הזדמנויות במחיר הנכון.

• ייונייטדהלת' נכנסת לרשימת המניות המועדפות של גולדמן: וורן באפט עלה על זה לפני שנה
• היורש של באפט משנה את תיק ההשקעות של ברקשייר - איזה מניות יצאו מהתיק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה משפט באפט קלאסי. הוא לא אומר שהשוק קורס, לא מפחיד את המשקיעים ולא מנסה לחזות מועד. הוא פשוט אומר שברקשייר תמשיך לחכות. החברה יכולה להיראות במשך תקופות כאילו היא לא עושה כלום, אבל כאשר יגיעו הזדמנויות אמיתיות היא תהיה פעילה מאוד. באפט ניסח את זה ברוח הידועה שלו: הזמן הטוב להשקיע יגיע כשאחרים כבר לא יענו לטלפון.

זו גם הסיבה שברקשייר ממשיכה לשבת על הר מזומן. בעיני באפט, מזומן הוא לא כישלון. הוא אופציה. הוא חופש פעולה. הוא מאפשר לחברה לא להיות תלויה בבנקים, בשוק ההון או במצב רוח של משקיעים. אבל כשהמניות יקרות, ברקשייר מעדיפה להרוויח ריבית באג"ח ממשלתיות קצרות ולא להיכנס לעסקאות בינוניות.

"השוק הוא כנסייה ולידה קזינו"

החלק החד ביותר בדברים של באפט היה הביקורת על האווירה בשווקים. הוא השווה את השוק לכנסייה שאליה צמוד קזינו. יש עדיין משקיעים אמיתיים, כאלה שבאים לטווח ארוך, בוחנים עסקים, קונים ערך ומחכים. אלו דומים לבאים לכנסייה. אבל לידם יש קזינו גדול, רועש ומפתה, והקזינו הזה מושך יותר ויותר אנשים. "השוק הפך לקזינו", אמר באפט וזה משפט מפתח. 

• המופע של אבל: ברקשייר הרוויחה 11.3 מיליארד דולר ברבעון
• "פייבר בתמחור נמוך באופן קיצוני בגלל פאניקה מוגזמת"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה"ב מציבה טיל היפרסוני מול איראן - המסר מגיע גם למוסקבה...

באפט התייחס במיוחד למסחר באופציות יומיות. לדבריו, מי שקונה או מוכר אופציה ליום אחד לא באמת משקיע. זה לא אפילו ספקולציה במובן המסורתי. זה הימור. הוא אמר כי מעולם לא ראה אנשים במצב רוח הימורי כל כך כמו עכשיו.

המשמעות מבחינתו פשוטה: השוק הפך נגיש מדי, מהיר מדי וממכר מדי. אפליקציות מסחר, אופציות קצרות, שווקי חיזוי, מסחר תוך יומי והבטחות לרווח מהיר יוצרים סביבת מסחר שבה רבים כבר לא שואלים מה שווה העסק, אלא מה יקרה למחיר בעוד כמה שעות. עבור באפט, זה ההפך מהשקעה.

באפט על אבל: "הבחירה הצליחה ב-100%"

אחד הרגעים החשובים באסיפה היה המחמאה הישירה של באפט לגרג אבל. באפט אמר כי ברקשייר לא הייתה יכולה לקבל החלטה טובה יותר, וכי הבחירה באבל הייתה הצלחה של 100%. הוא הוסיף שאבל עושה את כל מה שהוא עצמו עשה, ואף יותר. במשך שנים החשש הגדול סביב ברקשייר היה מה יקרה ביום שאחרי באפט. מי ינהל את החברה, האם התרבות תישמר, האם המשקיעים ימשיכו להאמין, האם הקונגלומרט הענק יישאר מאוחד. באפט ניסה להסיר את החשש הזה בצורה הכי ישירה שיש: מבחינתו, אבל הוא האיש הנכון.

באפט גם התייחס לאפל ולמנכ"ל טים קוק, שצפוי לסיים את תפקידו. הוא שיבח את קוק ואמר שהכניסה לנעליים של סטיב ג'ובס וההצלחה שבאה אחרי הן אחד הניסים הגדולים של הניהול העסקי האמריקאי.

ברקשייר השקיעה באפל כ-35 מיליארד דולר לפני כ-10 שנים. מאז היא מימשה רווחים, קיבלה דיבידנדים ונשארה עם החזקה ששווה עשרות מיליארדי דולרים. באפט אמר שההשקעה הזו הניבה לברקשייר ערך של כ-185 מיליארד דולר לפני מס, ונתן לקוק את הקרדיט המרכזי לכך.