המופע של אבל: ברקשייר הרוויחה 11.3 מיליארד דולר ברבעון

זה היה הרבעון הראשון של ברקשייר האתאוויי תחת גרג אבל כמנכ"ל, והמספרים הראשיים נראים טוב: הרווח התפעולי אחרי מס עלה ב-18% ל-11.3 מיליארד דולר. הרווח למניית A עמד על כ-7,889 דולר, מעל ציפיות השוק שעמדו על כ-7,600 דולר. לכאורה, פתיחה חזקה לעידן שאחרי וורן באפט.

אבל אצל ברקשייר, כמו תמיד מעצם היותה חברת החזקות, צריך להסתכל מתחת למספרים בכותרת. חלק מהעלייה ברווח הגיע מרווחי מטבע חד-פעמיים של 242 מיליון דולר, בעיקר סביב החוב במטבע הין של החברה. ברבעון המקביל אשתקד נרשמו הפסדי מטבע של 713 מיליון דולר. כאשר מנטרלים את ההשפעה הזו, הרווח התפעולי עלה בכ-7% בלבד. זה עדיין שיפור, אבל הרבה פחות בולט מהכותרת של 18%.

ועדיין, ברקשייר ממשיכה להיות מכונת רווח חריגה. זו לא חברת השקעות רגילה ולא קונגלומרט תעשייתי קלאסי. מדובר באוסף רחב של עסקים - ביטוח, רכבות, אנרגיה, תעשייה, קמעונאות ותיק מניות ענק - שמייצר רווחים גם בתקופות שבהן השוק תנודתי. השאלה הגדולה עכשיו היא לא האם ברקשייר חזקה. היא חזקה. השאלה היא איך אבל ינהל את הכוח הזה.

הקופה מתנפחת, אבל הרכישות העצמיות מאכזבות

אחד הנתונים המרכזיים בדוח הוא קופת המזומנים. ברקשייר סיימה את הרבעון עם 397 מיליארד דולר במזומן והשקעות קצרות - שיא חדש. עם זאת, המספר הזה מעט מנופח חשבונאית, בגלל התחייבות של 17 מיליארד דולר בגין מק"מ אמריקאי שנרכש בסוף הרבעון. בפועל, הקופה האמיתית קרובה יותר ל-380 מיליארד דולר.

• ברקשייר בירידה חדה של 5%, אבל ההימור החדש ביפן כבר מניב חצי מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה עדיין סכום עצום. ברקשייר יושבת על מזומן בהיקף שיכול לקנות חברות ענק, לממן רכישות, להחזיר כסף לבעלי המניות או פשוט להמשיך ליהנות מריבית גבוהה באג"ח ממשלתיות קצרות. אבל בדיוק בגלל זה המשקיעים מסתכלים מקרוב על הרכישות העצמיות.

ברבעון הראשון ברקשייר רכשה מניות של עצמה ב-235 מיליון דולר בלבד. זהו הסכום הראשון של רכישות עצמיות מאז הרבעון השני של 2024, אבל הוא קטן בהרבה ממה שחלק מהמשקיעים ציפו לראות. לפי הנתונים, נראה שהרכישות בוצעו בעיקר ביום אחד, ב-4 במרץ, ולא נמשכו בשבועות שלאחר מכן. גם בשבועיים הראשונים של אפריל לא בוצעו רכישות נוספות.

זה חשוב, כי הרכישות העצמיות הן אחד המבחנים הראשונים לאבל כמנכ"ל. באפט נהג לרכוש מניות רק כאשר סבר שהמחיר אטרקטיבי ביחס לערך הפנימי של החברה. אצל אבל, השוק רצה לראות האם תהיה גישה אקטיבית יותר. המניה ירדה בכ-12% מהשיא שלה לפני כשנה, והיא נסחרת סביב 1.4 על ההון העצמי - בקצה הנמוך של הטווח בשנים האחרונות. לכן חלק מהמשקיעים קיוו לרכישות בהיקף של 2 עד 3 מיליארד דולר, לא 235 מיליון דולר. ברקשייר מאותתת שהיא לא ממהרת. גם תחת אבל, החברה אינה רצה לקנות מניות רק כי המחיר ירד. זה שמרני, זה עקבי עם תרבות ברקשייר, אבל זה גם עלול לאכזב משקיעים שמצפים לניצול אגרסיבי יותר של הקופה העצומה.

• "פייבר בתמחור נמוך באופן קיצוני בגלל פאניקה מוגזמת"
• KPMG מפטרת 400 עובדים - כנראה שזו רק ההתחלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה"ב מציבה טיל היפרסוני מול איראן - המסר מגיע גם למוסקבה...

הרכבת והביטוח מספקים את הדחיפה

המקורות המרכזיים לשיפור הגיעו מהרכבת ומהביטוח. פעילות הרכבות של BNSF הציגה עלייה של 13% ברווח התפעולי אחרי מס ל-1.4 מיליארד דולר. זה נתון חשוב, כי BNSF נחשבת במשך שנים לנכס איכותי, אבל כזה שמפגר ברווחיות מול מתחרות גדולות.

אבל התייחס לכך באסיפה השנתית באומהה ואמר שיש ל-BNSF הרבה מקום להשתפר. הוא ציין שהרכבת מדורגת חמישית מבין שש מסילות הרכבת הגדולות בצפון אמריקה במונחי רווחיות, גם אחרי שהמרווח שלה השתפר ל-34.5%. המובילה בענף, יוניון פסיפיק, נמצאת קרוב ל-40%. יש כאן פער תפעולי שברקשייר יכולה לנסות לסגור.

הדרך, לפי אבל, עוברת בטכנולוגיה. הוא דיבר על שימוש ב-AI ובכלים תפעוליים כדי לשפר רווחיות בחברות כמו BNSF וגייקו, ובמקביל הדגיש שההחלטות החשובות עדיין מתקבלות עם מעורבות אנושית. זו נקודה מעניינת: ברקשייר, חברה שנתפסת במשך שנים כשמרנית וכמעט אנטי-אופנתית, מתחילה לדבר יותר על טכנולוגיה - לא כסיפור שיווקי, אלא ככלי לשיפור מרווחים.

גם תחום הביטוח נתן תרומה חזקה. רווחי החיתום עלו ב-28% ל-1.7 מיליארד דולר, בזכות שיפור בפעילות הביטוח הראשונית והמשני. עם זאת, גייקו, אחת מחברות ביטוח הרכב הגדולות בארה"ב, הציגה רווח נמוך יותר. בנוסף, אבל אמר ששוק הביטוח האלמנטרי נעשה מאתגר יותר - פחות נוקשה מבחינת תמחור. כשהשוק מתרכך, קשה יותר לחברות הביטוח להעלות פרמיות ולשמור על רווחיות גבוהה.

פעילות האנרגיה, Berkshire Hathaway Energy, הייתה יציבה יחסית עם רווח של כ-1.1 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי. זו פעילות שמעניקה לקבוצה בסיס רחב ויציב, גם אם אינה מנוע הצמיחה של הרבעון.

ברקשייר מכרה יותר מניות ממה שקנתה

ברבעון הראשון ברקשייר הייתה פעילה יותר בשוק המניות לעומת תקופות קודמות. החברה רכשה מניות בכ-16 מיליארד דולר ומכרה מניות בכ-24 מיליארד דולר - מכירות נטו של כ-8 מיליארד דולר.

חלק גדול מהמכירות קשור כנראה לחיסול פוזיציות שנוהלו על ידי טוד קומבס, שעזב את ברקשייר לתפקיד השקעות בג'יי פי מורגן. קומבס ניהל כ-5% מתיק המניות של ברקשייר, ששוויו מעל 300 מיליארד דולר. לפי דיווחים, אבל החליט למכור את ההחזקות שנוהלו על ידו, ומכירות אלה עשויות להסביר חלק גדול מה-24 מיליארד דולר.

זה לא בהכרח איתות שלילי על השוק, אבל זה מלמד על שינוי ניהולי. אבל מסדר את תיק ההשקעות מחדש, מפשט פוזיציות ומרכז שליטה. ברקשייר עדיין מחזיקה בתיק מניות עצום, ואפל עדיין היא ההחזקה הגדולה ביותר בו, אם כי החברה צמצמה את הפוזיציה ביותר מ-75% מהשיא. באפט הזכיר באסיפה כי ברקשייר השקיעה באפל כ-35 מיליארד דולר לפני כ-10 שנים, ומימשה עד היום ערך של כ-185 מיליארד דולר ממכירות, דיבידנדים ושווי יתרת ההחזקה.

זה אחד הסיפורים הגדולים של ברקשייר בעשור האחרון. השקעה שנראתה בזמנה לא טיפוסית לבאפט - חברת טכנולוגיה גדולה - הפכה לאחת ההצלחות הגדולות בתולדות החברה.

המניה מפגרת, והלחץ על אבל גדל

למרות התוצאות, מניית ברקשייר לא נמצאת בתקופה חזקה. מתחילת השנה היא מפגרת אחרי מדד S&P 500 בכ-10 נקודות אחוז, ובשנה האחרונה הפער מגיע לכ-40 נקודות אחוז. מניית A נסגרה ביום שישי ב-710,300 דולר ומניית B נסגרה ב-473 דולר.

זה לא אומר שהשוק איבד אמון בברקשייר. אבל המשקיעים מבינים שהחברה נכנסה לעידן חדש. באפט עדיין יושב כיו"ר, עדיין נוכח באסיפה ועדיין מהווה דמות מרכזית מבחינה סמלית. אבל הניהול בפועל הוא של אבל. זו כבר לא רק שאלת תחלופה, אלא מבחן ביצוע.

באסיפה השנתית, באפט החמיא לאבל ואמר שהוא עושה את כל מה שהוא עצמו עשה ואף מעבר לכך. אבל המסר הזה אינו פותר את שאלות המשקיעים. האם אבל יהיה מעורב יותר בתפעול החברות? נראה שכן. האם הוא ישתמש בטכנולוגיה כדי לשפר רווחיות? לפי דבריו, כן. האם הוא ירכוש מניות באגרסיביות כשהמניה חלשה? בינתיים לא. האם הוא ימצא עסקת ענק לקופת המזומנים? עדיין אין סימן לכך.

וזה בדיוק המתח סביב ברקשייר של 2026. מצד אחד, החברה מרוויחה מיליארדים, יושבת על קופת מזומנים אדירה, מחזיקה עסקים מצוינים ותיק מניות איכותי. מצד שני, הכסף הגדול שלא מושקע יוצר שאלה קבועה: האם ברקשייר מחכה להזדמנות, או שהיא פשוט גדולה מדי כדי למצוא מספיק עסקאות משמעותיות.

המופע של אבל רק התחיל

הרבעון הראשון של אבל כמנכ"ל מציג את שני הצדדים של ברקשייר. בצד החיובי, רווח תפעולי חזק, שיפור ברכבות, חיתום ביטוחי טוב וקופה שממשיכה לגדול. בצד הפחות נוח, הצמיחה האמיתית ברווח מתונה יותר אחרי נטרול מטבע, הרכישות העצמיות קטנות מהציפיות והמניה מפגרת אחרי השוק.

אבל כנראה לא ינסה להיות באפט, ואינו צריך. היתרון שלו עשוי להיות בהבנה תפעולית עמוקה יותר, בירידה לפרטים בחברות הבנות ובשימוש בטכנולוגיה כדי לשפר מרווחים. זה פחות רומנטי מהשקעות ערך קלאסיות, אבל עבור חברה בגודל של ברקשייר, שיפור של כמה נקודות אחוז ברכבת, בביטוח או באנרגיה יכול להיות שווה מיליארדים.

בכל מקרה, השוק כבר אינו בוחן את ברקשייר רק דרך עיניו של באפט. הוא בוחן אותה דרך השאלה האם אבל יכול לקחת מכונה שכבר עובדת מצוין ולסחוט ממנה עוד רווחיות, בלי לפגוע בתרבות שהפכה אותה למה שהיא. הרבעון הראשון סיפק פתיחה טובה - אבל לא תשובה מלאה.