האם אילון מאסק יצליח בהימור החדש שלו?

האסטרטגיה של sell in May and go away מקורה מהמאה ה-17, בין השנים 1694 ו-1776, כאשר האצולה הבריטית החליטה שכדאי למשקיעים למכור מניותיהם במאי ולהתרחק מהשווקים עד אוקטובר. הגרסה המקורית הייתה "מכור במאי והסתלק וחזור ביום סנט לג'ר" (מרוץ הסוסים המלכותי "סנט לג'ר סטייקס" שהוא השלב האחרון של מרוץ הכתר המשולש הבריטי שנערך מדי שנה באמצע ספטמבר). 

מאז הופיעה, האסטרטגיה הזו לא בלטה בהצלחות משמעותיות, בטח לא מאז מהפכת הטכנולוגיה הנוכחית. במאה ה-20 העדיפו המשקיעים את "אסטרטגיית הקנייה וההחזקה" (Buy and hold)) שפותחה על ידי בנג'מין גרהאם בתחילת המאה ואומצה במהלך המאה על ידי מנהלי נכסים גדולים כמו ג'ק בוגל מייסד ואנגארד, ברטון מלכיאל, ג'ון טמפלטון, פיטר לינץ' והצמד וורן באפט וצ'ארלי מאנגר שיסדו את ברקשייר האת'אוויי. מחקר גדול שנערך לאחרונה על ידי האסטרטגים פול צ'יאנה וג'ונתן הרטלי מבנק אוף אמריקה מוכיח שאסטרטגיית "מכור במאי.." אכן לא הצליחה בפועל אבל הסיסמה נשארה.

האסטרטגיה הזו חוזרת לכותרות מפעם לפעם כאשר המומחים מתקשים להסביר מדוע תחזיותיהם לתיקון גדול או למשבר בבורסה, לא מתאמתות, מה שנכון במיוחד מאז התחילה ההתמזגות בפועל בין מהפכת הטכנולוגיה לעולם העסקים במהלך משבר 2008. 

השנה חזרה האסטרטגיה הזו לכותרות במלוא עוצמתה בגלל שמדדי המניות שוב מאיימים לשבור את שיאי כל הזמנים וזאת למרות שהחברות, הטכנולוגיות במיוחד, מוערכות בערכי חלל ולמרות החששות מהפעולות השונות של הנשיא טראמפ במפרץ, מעליות מחירי הנפט והזהב ועוד. 

• טסלה עם עיכוב באופטימוס 3, והמשקיעים מחכים
• מאסק נגד OpenAI: "הפכו ארגון צדקה לחברת ענק בשווי 850 מיליארד דולר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשבוע האחרון ראינו את "sell in May and go away" מככב בגדול כי מקהלת המומחים הייתה בטוחה ש"שבע מופלאות הטכנולוגיה" לא יצליחו הפעם להכות את הקונצנזוס. כמובן שהשביעייה כן מצליחה (שוב) לעשות זאת, אז לי נראה שגם מאי-אוקטובר השנה לא יביאו ל"משבר נוסח 2008" שהתקשורת הפיננסית כל כך מצפה לו כי החלום הטכנולוגי הגדול עדיין תקף, כאסטרטגיה עדיפה על פני אסטרטגיות המשבר שמעדיפה התקשורת. מסתבר שאפילו ה"קמפיין לחיסול תעשיית התוכנה" נכשל וכעת מנסים להסביר מדוע.  

למה מאסק מתעקש לבנות את מפעל ה-Terafab?  

קם לו אדם בבוקר ומחליט להקים מפעל ענק לייצור מוליכים למחצה, מפעל בסדר גודל שאין כמוהו ומעולם לא היה כדוגמתו, מפעל שבעצם אין בו צורך אמיתי בו (כפי שנטען בתקשורת), מפעל שעלות הקמתו אינה ניתנת להערכה כרגע, ושקיימות אלטרנטיבות זולות בהרבה ושכל מהנדס תעשייה יישבע שלהקים דבר כזה, שיפעל  ביעילות כלכלית ושיכסה את עלות הקמתו, זה חלום בלתי אפשרי. 

אבל כאן מדובר באילון מאסק, שכל אחד מהפרויקטים שיזם והוביל עד כה הצליח בצורה בלתי רגילה וכנגד כל אותן הדעות. למה מאסק מתעקש? כי לטענתו הקמת ה-Terafab הכרחית משום שהביקוש של טסלה ו-SpaceX לבדן לכוח מחשוב בעתיד צפוי לעלות בהרבה על זה של כל ספקי השבבים הגלובליים.

• ריביאן מציגה שיפור בתוצאות אבל יורדת 5% - השוק מחכה לדגם הזול שידחוף צמיחה
• מודרנה עקפה את התחזיות בהכנסות, אך ההפסד התרחב וההוצאות ממשיכות ללחוץ
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שמזנקת היום פי 4

"המפעל שיוקם במשותף על ידי טסלה וספייסX", אמר מאסק בסוף חודש מרץ השנה, "ייצר שבבים עבור בינה מלאכותית, רובוטיקה ומרכזי נתונים בחלל ויוקם ליד העיר אוסטין, כאשר השאיפה היא שהמפעל ייצר טרה-וואט אחד של כוח מחשוב בשנה (טרה-וואט שווה ערך לטריליון וואט, מעט פחות מכושר ייצור החשמל הכולל של ארה"ב).

מומחים מעריכים שההקמה תעלה למאסק בין 25 ל-29 מיליארד דולר. "אנחנו מאוד אסירי תודה לשרשרת האספקה הקיימת שלנו, לסמסונג, TSMC, מיקרון ואחרות", אמר מאסק, "אבל יש קצב מקסימלי שבו הם מרגישים בנוח להתרחב, והקצב הזה נמוך בהרבה ממה שהיינו רוצים ואנחנו צריכים את השבבים, אז אנחנו הולכים לבנות את ה-Terafab". 

אגב, כך הוא עשה כאשר הלחצים הניעו את טסלה לפתח בזמנו מערכת ייצור סוללות משולבת לחלוטין עבור מכוניותיה. חלק מייצור השבבים ב-Terafab ילך למכוניות האוטונומיות של טסלה, אחרים יוכנסו לרובוטים דמויי אדם שהוא ייצר, חלק גדול ישמש את מרכזי הנתונים מבוססי חלל ובינה מלאכותית שפועלים על חשמל סולארי. 

לסיכו, הייתי אומר שהחלטה כזו של מאסק, בעולם של המאה ה-20, הייתה מרסקת את מניית טסלה ומבטלת את הנפקת ספייסX. אבל המאה ה-21 שונה, בטח לאחר מה שהבחור עשה עד כה. 

בשיחה עם אנליסטים, מאסק הסביר שהמפעל יוקם בהדרגה עם התקדמות הפרויקט. טסלה, לדבריו, תבנה תחילה מתקן מחקר שבבים עם קיבולת לייצר כמה אלפי פרוסות ופלים מדי חודש ותשקיע בתהליך כ-3 מיליארד דולר. כלומר, הוא מתכוון לנסות כל שלב תחילה ולהשתמש לצורך כך בכספי טסלה וספייסX. 

גם אינטל שותפה של מאסק

מסתבר שאחת השותפות המובילות בפרויקט היא אינטל, שהיו"ר שלה אמר שייקח שנים רבות לממש את רעיון ה-Terafab של מאסק, אם בכלל זה יעבוד, אבל ולמרות מה שאמר הוא נכנס לעסקה לצדו של מאסק. נראה שהמתחרים כולם, אינטל, סמסונג או TSMC, אינם מוטרדים מהקמת Terafab. ההפך הוא הנכון, הם מסכימים עם מאסק שהביקוש לשבבים רק ילך ויעלה. כשנשאל מנכ"ל TSMC בקשר לכך הסתבר שהוא בעד ההקמה, אבל ציין שלוח הזמנים של מאסק לא ריאלי לדעתו. "לוקח שנתיים-שלוש לבנות מפעל חדש, אין קיצורי דרך", אמר. "ולוקח עוד שנה-שנתיים להגביר את הקצב", אבל גם הוא ימשיך לעבוד עם ומול מאסק.

אין ספק שהמיזם של מאסק למאדים, שכולל חדשנויות בתחומים רבים כמו באנרגיה, בשבבים, תקשורת וכו', עומד בפני אתגרים רציניים ביותר והכותרת בכתבה כאן זועקת, "המיזם של מאסק עומד בפני אתגרים נוספים (מלבד השבבים) שהם גדולים יותר". ואכן, בוול סטריט נשאלות שאלות כמו האם, בתכלס, יכול מאסק להרים את הפרויקט והאם באמת יש צורך בכמויות השבבים שהוא צופה? 

בעולם העסקים ובוול סטריט משדרים אופטימיות זהירה: הצלחת SpaceX, הרבה מעבר לציפיות, הפכה את חזון המאדים של מאסק לסביר כפרויקט רב-עשורי. בגדול אפשר לקבוע, על פי סקרים, שהרוב צופים התקדמות איטית יותר, עלויות גבוהות יותר ואתגרים טכניים, משפטיים וכלכליים משמעותיים לפני שיישוב מאדים יהפוך לבר-קיימא. מנהלי עסקים, עתידניים ומנהלי חברות רבים תומכים בתוכניותיו של מאסק, בעיקר בשל היתרון המסחרי ארוך הטווח שהם צופים שיהיה לפיתוח תשתיות החלל, השיגורים, שירותי לוויינים ותפוקות פוטנציאליות של משאבים/טכנולוגיה. 

כל המודלים למימון פרטי, כמו גיוסי כספים או חוזים מסחריים עם גופים כמו נאס"א, לקוחות סטארלינק, לקוחות שיגור ומפרסמים, מצביעים על כך שקיימת נכונות של משקיעים לתמוך ביעדים הנועזים שמציע מאסק. קרנות הון סיכון הן התומכות ביותר כי בשאיפותיו של מאסק וביכולותיו הן רואות את סוג החוצפה שיוצרת שווקים טרנספורמטיביים. האווירה העסקית סביב מאסק והפרויקטים שלו חיובית. 

ההתנגדויות מתבססות בעיקר על דברים כמו עמידה בזמני הביצוע, בייחוד של מהנדסים, אנליסטים ואסטרטגים, העלויות שצופה מאסק, שרבים חוששים שתהיינה גדולות בהרבה, סיכונים טכניים ואנושיים (בעיות כמו תמיכה בחיים על מאדים, בעיות קרינה, לוגיסטיקה בחלל ועוד), מכשולים רגולטוריים ופוליטיים וכמובן, הקנאה האנושית הרגילה במקרה שמאסק יצליח.  

אבל מאסק, כפי שעשה בעבר, מתעלם מהספקות והולך קדימה, ואז נשאלת השאלה בשביל מה צריך מפעל ענק כמו ה-Terafab. אז קחו כדוגמה את הצרכים בשימוש ואחסון אנרגיה שקשורים בפרויקטים של מאסק. "אנרגיה סולארית היא הכל', אמר מאסק בפברואר השנה, "כל מקורות האנרגיה האחרים הם בזבוז זמן, כמו 'איש מערות שזורק כמה זרדים לאש'". טענתו, אנרגיה סולארית אינה רק עוד מקור אנרגיה, אלא הבסיס לכל מערכות האנרגיה העתידיות. מאסק דוחה מקורות מתחרים כשוליים בהשוואה, אפילו שיבח את קנה המידה העצום של ייצור אנרגיה סולארית בסין ("משהו אדיר" הוא מכנה זאת כאשר, לדבריו, ארה"ב מפגרת בתחום). 

מאסק טוען שטסלה, באמצעות סולאר-סיטי שלה, וספייסX מגדילות את השימוש באנרגיה סולארית, מה שממקם אותן כחלקים מוקדמים של פרויקט גדול בהרבה. מעורבותה של טסלה ניכרת במוצרים הסולאריים שלה ובעסקי אחסון האנרגיה שלה, בעוד שתפקידה של ספייס אקס פחות קונבנציונלי אך מרכזי בשאיפותיו ארוכות הטווח של מאסק. האיש מתאר חזון שמבוסס על אנרגיה, גיאופוליטיקה ובינה מלאכותית כחלקים ממערכת אחת ולא כאתגרים נפרדים.  

הסיבה שמעריכים כרגע את SpaceX לפי שווי של כ-2 טריליון דולר לקראת ההנפקה קשורה בכך שמשקיעים וקרנות הון סיכון נלהבים בעיקר מהטכנולוגיה ופוטנציאל ההכנסות של סטארלינק, אבל לא פחות מהפוטנציאל שטמון בהתקדמותה של SpaceX לאורך ציר הזמן שלה. 

תעשיית התעופה והחלל תומכת ב-SpaceX בגלל סיבות מובנות של התרחבות הפעילות שלהן "בדרך למאדים", ותאגידיים אוהבים את התוכנית כי הם רואים הזדמנויות מסחריות במורד הזרם (תשתיות, כרייה, לוגיסטיקה), אך מצפים ללוחות זמנים ארוכים ולשותפויות ציבוריות-פרטיות. בנקאי ההשקעות ולבטח מאסק, שהשיווק זה העוצמה שלו, מבחינים בהתלהבות ממה שהם מכנים, "ההנפקה שפותחת את תעשיית החלל", ומכאן ההערכה המופלאה הזו. אני לא הייתי רודף אחרי מניות SpaceX אלא אוסף לאט את מניות טסלה בחולשתן הנוכחית, דווקא כי זו תמוזג לדעתי לספייסX בעקבות הופעת הרכב האוטונומי כנראה.

הסכם האנרגיה של מטא

לאלו שמלגלגים על "טירוף האנרגיה הנוכחי של מאסק" אספר שחברת מטא (סימול:META), "מטורפת" בעניין הזה לא פחות, וכך גם חברות רבות אחרות. מטא חתמה החודש על הסכם לאבטחת חשמל מתשתית האנרגיה הסולארית שתופק מהחלל באמצעות הסטארט-אפ (הפרטי עדיין) Overview Energy, מוירג'יניה, שבונה לוויינים במסלול גיאו-סינכרוני שאוספים אור שמש ללא הפרעה ומקרינים אותו כאור אינפרא אדום קרוב בטוח ובלתי נראה לפרויקטים סולאריים בקנה מידה גדול על פני כדור הארץ,  עבור מרכזי הנתונים של החברה האם של פייסבוק עד סוף העשור.

"טכנולוגיית חלל סולארית מייצגת צעד טרנספורמטיבי קדימה על ידי מינוף תשתית יבשתית קיימת כדי לספק אנרגיה חדשה ובלתי פוסקת", אמר נט סאהלסטרום, סגן נשיא לאנרגיה וקיימות במטה. מטא מנסה להבטיח, כמו כל חברות הטכנולוגיה הגדולות, עסקאות אספקת אנרגיה ארוכות טווח, כאשר השימוש הגובר בבינה מלאכותית ופריחת מרכזי הנתונים מפעילים לחץ על רשת החשמל הקיימת בארה"ב. חברות טכנולוגיה פונות גם הן למקורות חשמל חדשים, כשהן מתמודדות עם התנגדות מצד קבוצות סביבתיות וצרכנים, והמקור הגדול לאנרגיה הוא כמובן השמש. 

אתם יכולים לחשב את הביקוש לשבבים שייצר המעבר לאנרגיה סולארית וזאת לפני שהזכרתי את הביקוש לשבבים מכיוון הרובוטיקה והרפואה. אז נכון, המניות שוב בשיא אבל החלום הולך ומתחזק, ומאסק הוא רק דוגמה אחת. המשקיעים מעדיפים עדיין את אסטרטגיית החלום על פני "sell in May and go away", ולכן המניות הן עדיין המשחק היחיד בעיר (אבל אסור לרדוף, כי הזעזועים ימשיכו). 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.