מחיר המלחמה באיראן נחשף: 25 מיליארד דולר בחודשיים; הפנטגון דורש תקציב עתק

עדותו הראשונה של שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', בקונגרס מאז פרוץ המלחמה באיראן, סיפקה למשקיעים ולוול סטריט הצצה ראשונה למחיר הכלכלי של העימות במזרח התיכון. הנתונים שהציגו אנשי הפנטגון חושפים כי בתוך כשישים ימי לחימה בלבד, עלות המערכה הישירה חצתה את רף ה-25 מיליארד דולר - נתון הכולל חימוש, תפעול כוחות אוויר וים, ואובדן ציוד.

הסכום המדובר נחשב לנקודת פתיחה בלבד. ארצות הברית ממשיכה לתחזק נוכחות צבאית מסיבית באזור המפרץ ומנהלת מצור ימי על נמלי איראן, פעילות שעלויותיה המבצעיות צפויות לזנק ככל שהעימות יתארך. עבור השווקים, מדובר באירוע תקציבי משמעותי: כל מיליארד דולר המופנה למזרח התיכון מחריף את הוויכוח הפנימי בארצות הברית על גובה החוב, הגירעון הפדרלי וסדרי העדיפויות התקציביים מול השקעות פנים ותשתיות.

סתירה סביב הגרעין האיראני

הנקודה הרגישה ביותר הייתה ההצדקה למלחמה. חבר הקונגרס הדמוקרטי אדם סמית' לחץ על הגסת' סביב השאלה איך אפשר לטעון שהמלחמה הייתה הכרחית בגלל איום גרעיני מיידי, אם ממשל טראמפ כבר הצהיר בעבר שתוכנית הגרעין האיראנית הושמדה.

הגסת' השיב שתוכנית הגרעין של איראן אכן נהרסה, אבל השאיפות הגרעיניות שלה לא נעלמו. זו תשובה שמנסה להפריד בין יכולת פיזית לבין כוונה אסטרטגית. הבעיה היא שהדברים מתנגשים עם אמירות קודמות שלו עצמו, אחרי התקיפות האמריקאיות ביוני 2025, אז אמר כי "שאיפות הגרעין של איראן הושמדו".

• חשד למידע פנים? מקורב לשר המלחמה ניסה להשקיע בחברות ביטחוניות לפני המלחמה
• "אין לוח זמנים לסיום המלחמה": שר המלחמה האמריקאי במסר חריף לאיראן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במילים אחרות, הממשל מנסה להסביר שהאיום לא היה רק מתקנים וצנטריפוגות, אלא משטר שממשיך לרצות נשק גרעיני ומחזיק במקביל אלפי טילים. אבל ההבחנה הזו לא בהכרח משכנעת את המבקרים, בעיקר כאשר גורמים אמריקאים אומרים שאיראן לא העשירה אורניום מאז התקיפות הקודמות.

זו רק ההתחלה: המחיר יעלה ככל שהמלחמה תימשך

25 מיליארד דולר הם כבר סכום גדול, אבל כנראה לא סוף הסיפור. ארצות הברית ממשיכה להחזיק כוחות, מטוסים וספינות באזור, ובמקביל מנהלת מצור ימי על נמלי איראן. ככל שהמלחמה תימשך, או אפילו אם רק תימשך ההיערכות המבצעית, העלות תעלה. המספר הזה מגיע במקביל לבקשת תקציב ביטחון אדירה של 1.5 טריליון דולר לשנת 2027. כלומר, המלחמה באיראן אינה רק עניין צבאי אלא גם אירוע תקציבי משמעותי. כל מיליארד דולר שמופנה למזרח התיכון נכנס לוויכוח הרחב בארצות הברית על חוב, גירעון, תשתיות, רווחה וסדרי עדיפויות.

במהלך הדיון עלתה גם טענה קודמת שלפיה הפנטגון ביקש מהבית הלבן 200 מיליארד דולר עבור המלחמה. גורם התקציבים בפנטגון דחה את המספר ואמר שהוא לא מדויק. ועדיין, עצם קיומו של ויכוח כזה מראה שהקונגרס עדיין לא קיבל תמונה מלאה של עלויות המערכה.

• יוניליוור עקפה את התחזיות עם עלייה של 3.8% במכירות; צופה צמיחה בתחתית הטווח השנתי
• צ'ק פוינט נופלת 10% בטרום - ההכנסות צמחו רק ב-5%
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• המניה שמזנקת היום פי 4

נושא נוסף שעלה היה גל פיטורי הגנרלים והאדמירלים. הגסת' נשאל כמה פעמים מדוע פיטר את גנרל רנדי ג'ורג', לשעבר ראש מטה הצבא, ובכירים נוספים, אבל סירב לספק הסברים מפורטים. מבחינת הדמוקרטים, מדובר בחלק מהחשש שהפנטגון עובר פוליטיזציה בזמן מלחמה. מבחינת הגסת', זה חלק מהסמכות שלו לעצב הנהגה צבאית שמתאימה למדיניות הנשיא. הסירוב לפרט רק חיזק את המתח. כאשר מלחמה מתנהלת והרכב הפיקוד הבכיר משתנה במהלכה, הקונגרס רוצה להבין אם מדובר בהחלטות מקצועיות, משמעתיות או פוליטיות. בשלב הזה, התשובות של שר ההגנה לא סיפקו הרבה ודאות.

ניתן לומר בפה מלא כי העדות של הגסת' לא הרגיעה את הביקורת על המלחמה באיראן. היא חשפה עלות ראשונית של 25 מיליארד דולר, חידדה את הסתירות סביב הנימוק הגרעיני והוכיחה שהמאבק בוושינגטון על המלחמה רק מתחיל. מבחינת השווקים, המשמעות ברורה: כל עוד הממשל נערך להמשך לחימה, הסיכון הגיאופוליטי, הנפט והוצאות הביטחון נשארים גבוהים.