
שיא בתעסוקה וזינוק בתעשיות הביטחוניות: תמונת המצב של ההייטק הישראלי ב-2025
דוח של מכון אהרן חושף כי ענף ההייטק שובר שיאים עם 570 אלף מועסקים, בעיקר בזכות צבר הזמנות חסר תקדים בתעשיות הביטחוניות ועלייה בפריון בזכות הבינה המלאכותית; אולם מתחת לפני השטח נרשמת לראשונה נסיגה במספר משרות המחקר והפיתוח
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, מפרסם היום את דוח מצב ההייטק הישראלי לשנת 2025. הדוח, שנערך בידי ד"ר סרגיי סומקין, ראש תחום ההייטק במכון, מצייר תמונה של ענף המפגין חוסן יוצא דופן תחת אש: ההייטק הישראלי מייצר כיום כ-20% מהתמ"ג ותורם 45% לצמיחת המשק, תוך שהוא משמש מקור יציב להכנסות המדינה עם תרומה של 25% מהמיסים הישירים.
שנת 2025 מסתמנת כשנת שיא בתעסוקה - מספר המועסקים במשרות טכנולוגיות טיפס ל-570 אלף איש, שהם כ-16.3% מכלל כוח העבודה במשק. נתון זה משקף התאוששות מרשימה וחזרה למגמת הצמיחה שלפני אוקטובר 2023, אך הוא גם חושף אתגר משמעותי: כדי לעמוד ביעד הממשלתי של 20% מועסקים עד שנת 2035, נדרש קצב גידול שנתי של 3.5%, בעוד שהצמיחה בפועל עומדת כעת על 2.8% בלבד.
לצד שבירת שיאי התעסוקה, הדוח חושף שינוי מבני עמוק בתוך הענף. התעשיות הביטחוניות זינקו ופריון העבודה עלה הודות לשימוש בבינה מלאכותית, אך במקביל נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים במשרות מחקר ופיתוח (מו"פ). מגמה זו מעידה על התבגרות של חברות המעבירות את מרכז הכובד לכיוון מסחור ותפעול, מה שמחייב מעקב צמוד כדי להבטיח שגרעין החדשנות הישראלי לא ייחלש בעתיד.
הזינוק הביטחוני: צבר הזמנות שהקפיץ את התעשייה
אחת המגמות המרתקות בדוח היא הזינוק הדרמטי בתעסוקה בענפי תעשיית ההייטק, הכוללים ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני וכלי טיס. העלייה החריגה של כ-8.9% בסקטור זה מוסברת ישירות מהתעצמות הפעילות של התעשיות הביטחוניות, אשר נדרשו לגיוס מסיבי של כוח אדם כדי לענות על צבר הזמנות חסר תקדים בעקבות האיומים הביטחוניים המתמשכים. הצמיחה המהירה אומנם הובילה לירידה זמנית בפריון בשל שלבי הקליטה של העובדים החדשים, אך היא מדגישה את הפיכתה של הטכנולוגיה הביטחונית למנוע צמיחה המפצה על האטה בסקטורים אזרחיים אחרים.
- עידן הפיטורים הגדול: חברות חותכות עד 40% מכוח האדם והמניה דווקא עולה
- התשתית הכלכלית של ישראל: ארבע רגליים לצמיחה ארוכת-טווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היקף גיוסי ההון סיכון הזר עמד ב-2025 על 14-19 מיליארד דולר - עלייה של מעל 35% יחסית ל-2024. נתון זה בולט לטובה במיוחד על רקע יציבות בגיוסי הון באירופה וירידה באסיה. בניגוד לדימוי השכיח, גיוסי ההון לא הופנו רק לסייבר - שני שלישים ממנו נותבו לחברות בתחומי תוכנה עסקית, פינטק, בריאות וטכנולוגיה תעשייתית.
מהפכת ה-AI: פריון העבודה עולה תחת אש
ענפי שירותי ההייטק - תוכנה ומחקר ופיתוח - מציגים תובנה מעודדת לגבי יעילות העבודה בעידן הבינה המלאכותית. הדוח מצביע על עלייה של 4.7% בפריון העבודה בענפי שירותי ההייטק - הישג מרשים בתקופת מלחמה והתחזקות השקל. ההערכה היא שאימוץ נרחב של כלי AI בתוך החברות הישראליות החל לתת את אותותיו, כשהעובדים מייצרים ערך כלכלי גבוה יותר בפחות זמן. לטענת ד"ר סומקין, הקניית כישורים משלימים לטכנולוגיית AI מעלה את פריון העובדים ולא פוגעת בתעסוקה כאשר הביקושים גדלים.
התקררות במו"פ: הנסיגה בגרעין הפיתוח
מתחת לפני השטח של שיאי התעסוקה, הדוח חושף תופעה שעלולה להדאיג את מקבלי ההחלטות: ירידה של כ-1.1% במספר המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח. בעוד שמשרות מוצר (אשכול בתוך משרות צמיחה) רשמו צמיחה דו-ספרתית של מעל 10%, הנסיגה המסוימת בגרעין הפיתוח מעידה על כך שחברות הגדילו את המסחור והמכירות על חשבון הפיתוח הראשוני.
שינוי זה בתמהיל המשרות עשוי להצביע על התבגרות של חברות קיימות, אך הוא מחייב מעקב לוודא שהמשק ממשיך לייצר את הדור הבא של חברות ההזנק. למרות הירידה, משרות מו"פ עדיין מהוות כ-50% מהתעסוקה בענף ההייטק, נתון שמוסיף להיות גבוה משמעותית לעומת 37% בשנת 2012 ו-44% בשנת 2017.
רוח הדברים של מכון אהרן לשנת 2025 ברורה: ההייטק הישראלי הוא מרכיב קריטי בחוסן הלאומי, המהווה מקור הכנסה יציב גם בשנות מלחמה - כאשר עסקת WIZ לבדה תרמה להקטנת הגירעון ב-0.5%), אך כדי להבטיח את עתידו נדרשת האצה של תוכניות הכשרה ושמירה על יתרון החדשנות במשרות הפיתוח