כורים גרעיניים בשירות מהפכת ה-AI; מה זה כור אזרחי, איפה יש ומה הסכנות?

מה שנראה במשך שנים כמו מקור אנרגיה מוקצה נהפך שוב לאחד המקורות המבוקשים. המלחמה באוקראינה, הזינוק במחירי האנרגיה, הלחץ הגיאו פוליטי והביקוש העצום לחשמל ואנרגיה מצד מהפכת ה-AI ומצד תעשיות כבדות ומרכזי נתונים דוחפים מדינות לחזור לכורים גרעיניים. צרפת דומיננטית בפעילות כורים, גרמניה לא; ארה"ב וסין במרוץ, ורוסיה מרוויחה מהכאוס. השאלה כבר אינה אם יש סיכון בגרעין, אלא אם בכלל אפשר להסתדר בלעדיו.

קריאה חשובה - נשק גרעיני - למי יש ועד כמה זה מסוכן

צ'רנוביל היתה במשך שנים הסמל הגדול של מה לא לעשות. לא רק אסון אנושי וסביבתי, אלא גם אירוע שעיצב תודעה שלמה במשך עשרות שנים. בעולם המערבי, ובאירופה במיוחד, גרעין אזרחי נהפך למוקצה. פוליטיקאים נזהרו, מפלגות ירוקות בנו על זה כוח, ומדינות שלמות קידמו נסיגה הדרגתית מכורים. אבל 40 שנה אחרי, העולם נע כמעט בכיוון הפוך. לא כי שכחו את הסיכון, אלא כי המציאות הכלכלית והביטחונית דוחפת לשם.

הסיפור הגדול הוא אנרגיה. מדינות כבר לא שואלות רק מה ירוק יותר על הנייר, אלא מה יציב יותר, מה זמין יותר, ומה נותן עצמאות אמיתית. ברגע שרוסיה פלשה לאוקראינה והתברר עד כמה אירופה תלויה בגז ובנפט מבחוץ, וברגע שהמלחמה עם איראן שלחה את מחירי הנפט למעלה והגבירה את חוסר הוודאות סביב אספקה עולמית, החשיבה השתנתה. פתאום גרעין נראה פחות כמו בעיה, ויותר כמו סוג של פוליסת ביטוח.

• הבית הלבן מקדם כורים גרעיניים בחלל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה זה גרעין אזרחי ואיך הוא עובד

הגרעין האזרחי מבוסס על תהליך הביקוע הגרעיני. אטומים של אורניום מועשר משחררים אנרגיה עצומה בצורת חום כשנפגעים בנויטרונים. החום מחמם מים, הופך אותם לקיטור, והקיטור מפעיל טורבינות שמייצרות חשמל. זה לא כמו כורים צבאיים שמשמשים לייצור פצצות גרעיניות. כאן הדגש הוא על ייצור חשמל רציף, זול יחסית לטווח ארוך, בלי פליטות גזי חממה בזמן הפעולה. עם זאת, כור גרעיני הוא בהחלט התקדמות גדולה לכיוון נשק גרעיני. 

שימושים אזרחיים לא מסתכמים רק בחשמל. כורים מייצרים איזוטופים רפואיים לאבחון וטיפול בסרטן, משמשים להתפלת מי ים, לייצור מימן נקי, לחימום תהליכים תעשייתיים, לעיקור מזון ולהקרנת חומרים בחקלאות. חלק מהכורים משמשים גם למחקר מדעי. במילים פשוטות, הגרעין נותן חשמל יציב 24/7 ומאפשר תהליכים תעשייתיים שקשה להשיג באמצעים אחרים.

במשך שנים היה נוח לדבר על מעבר לאנרגיות מתחדשות, לרבות שמש, רוח ואגירה. אבל במציאות, לרוב המדינות אין עדיין דרך להישען רק על זה. מערכות חשמל זקוקות לבסיס יציב, כזה שעובד גם בלילה, גם בחורף, גם כשהרוח נחלשת וגם כשיש עומס חריג. כור גרעיני, למרות כל המורכבות, נותן בדיוק את זה - ייצור רציף, צפוי, גדול יחסית, ובלי תלות יומיומית במחירי דלקים בשוק העולמי.

• "פאפאיה הטעתה שחקנים" - תידרש לשלם מאות מיליוני דולרים
• אחרי האקזיט השני - גומנובסקי מגייס לשלישי
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• פרצת אבטחה באנתרופיק: משתמשים לא מורשים השיגו גישה למודל...

וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה את מרכזי הנתונים, תעשיית השבבים, ה-AI, מפעלי ייצור מתקדמים וכל העולם החדש שצורך הרבה יותר חשמל. ככל שהעולם נהיה דיגיטלי יותר, כך הוא גם נהיה רעב יותר לאנרגיה. כאן בדיוק הגרעין חוזר לשולחן כפתרון מעשי. להרחבה: גוגל מהמרת על כורים גרעיניים קטנים להאצת מהפכת הבינה המלאכותית.

גרמניה סגרה כורים, צרפת עם 57 כורים

אחת הדוגמאות הבולטות למהפך הזה היא גרמניה. במשך שנים ההחלטה לסגור את הכורים נתפסה כמהלך מוסרי, סביבתי ומתקדם. אבל אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה התברר המחיר. גרמניה נשארה בלי שכבת ביטחון אנרגטית, עם תלות גבוהה מדי בגז רוסי, עם תעשייה שסופגת מחירי אנרגיה גבוהים, ועם פגיעה בתחרותיות שלה מול מדינות אחרות באירופה.

זה לא אומר שאם גרמניה היתה משאירה את כל הכורים פתוחים כל הבעיות היו נפתרות. אבל כן התברר שהוויתור על הגרעין מצמצם גמישות אסטרטגית. במילים אחרות, כשיש משבר, אי אפשר להקים כור בן לילה. ואם סגרת את המערכת, אתה מגלה מאוחר מדי כמה קשה להחזיר אותה.

מול גרמניה עומדת צרפת, אולי הדוגמה הבולטת ביותר למדינה שהתעקשה על גרעין גם כשזה לא היה אופנתי. היום, עם 57 כורים ב-19 אתרים, צרפת מייצרת קרוב ל-70% מהחשמל שלה מהגרעין. זה מספר עצום. והוא מעניק לה יתרון כפול, גם יציבות פנימית וגם כוח פוליטי באירופה.

במשך שנים היו מי שזלזלו במודל הצרפתי, ראו בו מיושן, מסוכן. אבל עכשיו, כשהיבשת מחפשת עצמאות אנרגטית, צרפת מגיעה ממקום חזק.

אם באירופה הדיון עדיין עטוף בוויכוח אידיאולוגי, בארה"ב ובסין הסיפור הרבה יותר ישיר. ארה"ב מפעילה 94 כורים פעילים, ונחשבת ליצרנית הגרעין הגדולה בעולם. אבל מבחינת וושינגטון זה לא מספיק. הלחץ שם מגיע מהתעשייה, מהצורך בבסיס ייצור יציב, וגם מהמרוץ מול סין.

סין עם כ-60 כורים פעילים ועוד עשרות בבנייה. המטרה ברורה, להגדיל מהר מאוד את חלקה באנרגיה גרעינית, ולסגור פערים מול ארה"ב. זה לא רק עניין של חשמל. זה עניין של שרשרת אספקה, תעשייה, גיאו פוליטיקה ועמדה גלובלית. להרחבה: התחייה הגרעינית בארה"ב: חברות הטכנולוגיה מובילות את השינוי הבא.

רוסיה מרוויחה פעמיים, גם מנפט וגם מהידע הגרעיני

יש עוד זוכה אחת למצב החדש, רוסיה. מצד אחד, עליית מחירי הנפט והגז מקלה עליה כלכלית, גם תחת סנקציות. מצד שני, לרוסיה יש מומחיות עמוקה בבניית כורים, והעולם שוב צריך אותה. היא בונה או מסייעת בבניית יותר מ-20 כורים ברחבי העולם. זה נותן לה כסף וגם דריסת רגל ארוכת טווח במדינות רבות.

וזה אולי אחד האבסורדים הגדולים של התקופה. המערב מנסה להתנתק מרוסיה אנרגטית, אבל באותו זמן חלק מהעולם חוזר למודל שבו רוסיה מספקת טכנולוגיית גרעין, ידע, ולפעמים גם דלק ושירות.

גם יפן ואוקראינה חזרו להסתכל על גרעין אחרת - אולי הכי מעניין לראות את המדינות שחוו טראומה גרעינית ישירה. אוקראינה, שעל אדמתה נמצא צ'רנוביל, עדיין נשענת על כורים ליותר מ-50% מהחשמל שלה. יפן, שחוותה את פוקושימה ב-2011, מפעילה מחדש כורים וסוקרת עוד כורים לקראת חזרה לפעילות. כלומר, גם מקומות שבהם הזיכרון הציבורי חריף מאוד מבינים שהמציאות הכלכלית והאנרגטית לא משאירה הרבה ברירות.

הצורך בכורים גרעיניים מוביל גם לשינוי תדמית גם דרך השפה. אם בעבר כורים גרעיניים הוצגו באירופה כמעט כהיפך המוחלט מאנרגיה נקייה, היום מדברים עליהם ככלי הכרחי למאבק בזיהום ובפליטות. מדינות כמו צרפת, פינלנד, בלגיה ושבדיה רוצות לדחוף קדימה כורים קטנים יותר, גמישים יותר, ואולי גם ניידים יותר. להרחבה: פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה.

.

לא הכול ורוד: גרעין עדיין יקר יותר, איטי ורגיש

עם זאת, גרעין אינו פתרון קסם. הקמה של כור היא עניין ארוך, יקר, עמוס רגולציה ופוליטיקה. לא בכל מדינה יש יכולת מוסדית, מימונית ובטיחותית להפעיל תוכנית כזאת. גם שאלת הפסולת הגרעינית לא נעלמה. גם שאלת האבטחה לא נעלמה. וכמובן, תמיד קיים החשש מתאונה או תקלה. במבחן הכלכלי, גרעין יקר יותר מאנרגיה מתחדשת כמו שמש ורוח, אבל עדיין הוא כלכלי ומייצר תשואה טובה על ההון, במיוחד כשמחירי החשמל בעלייה. כמו כן, במקביל להקמת הכורים, יש ירידה בעלויות תוך כדי תנועה. 

כאן נכנס גם הדיון על כורים קטנים ומודולריים. הרעיון הוא לייצר דור חדש של גרעין, פחות מגה פרויקטים של עשרות מיליארדים, ויותר יחידות קטנות, קלות יותר לפריסה, זולות יותר יחסית, ואולי גם בטוחות יותר. אם זה יעבוד, זה יכול לשנות את כל השוק. כרגע הרבה מזה עדיין בשלב של תוכניות, פיתוחים וניסויים.

בעולם כיום פועלים כ-420 כורים גרעיניים מסחריים ביותר מ-30 מדינות, עם קיבולת כוללת של כ-80 גיגה-וואט. ארה"ב, סין, צרפת ורוסיה מובילות את הטבלה. כן, 40 שנה אחרי צ'רנוביל, הגרעין חוזר כי העולם רעב לחשמל, לביטחון אנרגטי ולעצמאות.