התחייה הגרעינית בארה"ב: חברות הטכנולוגיה מובילות את השינוי הבא
הצורך הבלתי פוסק של תעשיית הטכנולוגיה באנרגיה מקדם שינוי דרמטי בתחום הכורים הגרעיניים בארה"ב. אחרי שנים של קיפאון, תעשיית האנרגיה הגרעינית זוכה לתחייה, כשחברות ענק כמו מייקרוסופט, גוגל ואמזון מובילות את הדרך להשקעות בכורים גרעיניים מודולריים – כורים קטנים וחדשניים המותאמים לעידן המודרני.
שיתוף פעולה בין ענקיות הטכנולוגיה לחברות האנרגיה
שלוש עסקאות מרכזיות מהחודשים האחרונים הציבו את ההשקעות הטכנולוגיות בכורים גרעיניים במוקד. מייקרוסופט MICROSOFT חתמה על הסכם עם חברת Constellation Energy CONSTELLATION ENERGY להפעלת מחדש כור ב־Three Mile Island, אחד מאתרי הכורים הגרעיניים המפורסמים בארה"ב. גוגל GOOGLE חברה לחברת Kairos לרכישת חשמל מכורים מודולריים, ואמזון AMAZON הובילה גיוס של 500 מיליון דולר לטובת חברת X-Energy, אחת מהשחקניות המובילות בתחום.
במשך עשרות שנים, תעשיית האנרגיה הגרעינית בארה"ב זכתה ליחסי ציבור לא טובים, למרות ש-94 כורים גרעיניים עדיין פועלים ברחבי המדינה, התפוקה הכוללת נותרה על כ-20% מהחשמל בארה"ב, נתון שלא השתנה מאז שנות ה-80. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הרגולציה המחמירה והסטנדרטים הגבוהים לבטיחות, שהקשו על פתיחת כורים חדשים.
מהם הכורים המודולריים הקטנים (SMRs)?
כורים מודולריים קטנים נחשבים לפריצת הדרך הבאה בתחום. מדובר בכורים שנועדו לייצר חשמל בעלויות נמוכות יותר ובגמישות רבה, כך שיוכלו להשתלב בקלות במגוון רחב של תעשיות. קיבולת הייצור של הכורים היא עד 300 מגה-וואט ליחידה. רבים מהיתרונות של ה- SMR קשורים מטבעם לאופי העיצוב שלהם - קטן ומודולרי. ניתן למקם אותם במקומות שאינם מתאימים לתחנות כוח גרעיניות גדולות יותר. ניתן לייצר יחידות טרומיות של ה- SMR ולאחר מכן לשלוח ולהתקין באתר, מה שהופך אותן למשתלמות יותר לבנייה מאשר כורי כוח גדולים, אשר לרוב מתוכננים בהתאמה אישית עבור מיקום מסוים, ולעתים מובילים לעיכובים בבנייה. בנוסף, הם מציעים חיסכון בעלויות ובזמן הבנייה, וניתן לפרוס אותם בהדרגה כדי להתאים לביקוש הגובר לאנרגיה.
בנוסף הכורים יכולים להתאים גם לאזורים בהם אין תשתיות מתאימות לכורים גדולים, שכן הם תופסים שטח קטן יותר ויכולים להיות מותקנים גם באזורים מרוחקים או מחוץ לרשת החשמל המרכזית. יתרון משמעותי נוסף הוא הבטיחות המוגברת של כורים אלו, הנשענת על מערכות פסיביות שאינן דורשות התערבות אנושית במקרה של תקלה. היכולת להפעיל כורים אלו ללא צורך בתדלוק למשך מספר שנים, מקנה להם יתרון נוסף על פני כורים מסורתיים שדורשים תדלוק תכוף יותר.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
