
אל ניניו מתקרב לשווקים: האם ישראל בדרך ללחץ חדש במחירי המזון?
התחממות האוקיינוס השקט עלולה לפגוע ביבולים, להעלות את מחירי הדגנים והדשנים ולייקר את ההובלה הימית. עבור ישראל, שתלויה ביבוא מזון, חומרי גלם ומוצרים מסין וממדינות נוספות, הזעזוע עלול לחלחל בסופו של דבר גם למדפי הסופר
אל ניניו אינו רק אירוע אקלימי שמעניין חזאים. הוא מתחיל בהתחממות של מי האוקיינוס השקט, אבל עלול להסתיים בעלייה במחירי המזון, בפגיעה ביבולים, בלחץ על חברות ביטוח ובחשש מחזרת האינפלציה. הפעם, החשש גדול במיוחד משום שהאירוע מתפתח כאשר שוקי המזון כבר מתמודדים עם עלויות דשנים גבוהות, שיבושי סחר ומתיחות גיאו-פוליטית. להרחבה: הסערה הבאה שבפתח: סופר אל-ניניו מאיים להצית זינוק במחירי המזון
התחזית כבר אינה תרחיש רחוק. מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארה"ב (NOAA), הודיע ביוני כי תנאי אל ניניו כבר קיימים וצפויים להתחזק לקראת חורף 2026–2027. לפי המרכז האמריקאי לחיזוי אקלים, קיימת הסתברות של 63% לאירוע חזק מאוד בין נובמבר לינואר - עוצמה שעשויה להציב אותו בין אירועי אל ניניו הגדולים שנמדדו מאז 1950.
מחקר חדש של מרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית, JRC, שפורסם לאחרונה מגדיר את אל ניניו 2026–2027 כאירוע שכמעט ודאי שיתרחש. החוקרים בחנו תרחישים של אירוע חזק ואף חסר תקדים, והדגישו שהנזק הכלכלי תלוי לא רק בעוצמת ההתחממות באוקיינוס, אלא גם בנקודת הפתיחה: מחירי דשנים, מלאי מזון, מתיחות אזורית, מצב התשתיות והיכולת של ממשלות להגיב בזמן.
שוקי הסחורות מתפצלים: מי יתייקר בעקבות אל ניניו ומי דווקא עשוי לרדת
הממצא החשוב במחקר הוא שאין “מחיר אל ניניו” אחד. השפעתו על השווקים תלויה בגידול, באזור הגידול ובעוצמת האירוע. לפי ניתוח ה־JRC, מחירי חיטת הדורום המשמשת בין היתר לייצור פסטה - צפויים להיות נקודת לחץ מרכזית ועלולים לעלות ככל שהאירוע יתחזק. גם בתירס נראית נטייה לעלייה, אם כי התוצאה פחות ודאית. מנגד, מחירי סויה וחיטת חורף אמריקאית מסוג Hard Red Winter עשויים דווקא לרדת, בעוד שמחירי האורז צפויים להתנהג באופן מורכב יותר: ירידה ראשונית ולאחריה עלייה.
המשמעות היא שהתגובה בשוק הסחורות לא תהיה אחידה. חברות מזון, יצרני מספוא, רשתות קמעונאות ומדינות יבואניות לא ירגישו את אותה פגיעה. מי שתלוי באורז, בתירס, בקפה, בקקאו, בסוכר או בשמן דקלים עלול להיחשף לסיכון אחר לגמרי ממי שתלוי בחיטה או בסויה.
הבנק העולמי מעריך כי יבולי האורז עלולים לרדת ב-20% עד 50% באזורים שייפגעו, בעיקר בדרום אסיה, בדרום אפריקה ובחלקים ממזרח אסיה. עם זאת, הבנק מדגיש כי מלאי המזון העולמי עדיין נחשב סביר, ולכן לא מדובר בתחזית למחסור מיידי אלא בסיכון לעלייה במחירים אם הפגיעה תתרחב לכמה אזורי גידול במקביל.
דשנים יקרים עלולים להפוך את הפגיעה ביבולים לחריפה יותר
אל ניניו מגיע השנה כאשר שוק הדשנים כבר מתוח. לפי עדכון הבנק העולמי, מחירי הדשנים עלו ב-35% בחמשת החודשים הראשונים של 2026 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אם חקלאים יצמצמו שימוש בדשנים בגלל העלות, ההשפעה על היבולים עשויה להתגלות רק מאוחר יותר, בזמן הקציר.
כאן נמצא הסיכון הכלכלי הרחב יותר. בצורת או חום קיצוני פוגעים בתפוקה; דשנים יקרים מעלים את עלות הייצור; עלויות הובלה וביטוח מוסיפות שכבה נוספת. כאשר כמה גורמים כאלה פועלים יחד, הם יכולים להחזיר את עליות המחירים גם לאחר תקופה של התמתנות באינפלציית המזון.
האזורים שנמצאים במוקד הסיכון הם דרום־מזרח אסיה, דרום אפריקה, חלקים מדרום אסיה, מרכז אמריקה והסאהל באפריקה. אלו אזורים שבהם שינוי בכמות הגשם יכול לפגוע לא רק ביבול החקלאי, אלא גם בהכנסות משקי הבית, בייצור חשמל הידרואלקטרי, במחירי המזון המקומיים וביציבות החברתית.
- "המשק הישראלי יפסיד 500 מיליארד שקל ממשבר האקלים עד 2050"
- לברוח מגל החום באירופה: 5 ערים צפוניות עם בריכות, ספא ונוף למים
ישראל לא בלב התופעה - אבל חשופה למחיר שלה
המחקר האירופי אינו מציג תחזית אקלימית ממוקדת לישראל, ואין בסיס לקבוע שאל ניניו יביא בהכרח לבצורת או לחורף חריג כאן. החשיפה הישראלית היא בעיקר כלכלית: דרך מחירי הדגנים בעולם, מספוא לבעלי חיים, חומרי גלם לתעשיית המזון ועלויות ההובלה הימית. דוח מבקר המדינה על ביטחון המזון, הצביע על תלות גבוהה של ישראל ביבוא דגנים. ישראל מדורגת במקום ה-149 מתוך 169 מדינות במדד התלות ביבוא דגנים, ויבוא החיטה מרוכז בעיקר ברוסיה, אוקראינה ורומניה. הדוח גם מציין כי 99% מסחר החוץ של ישראל עובר דרך נמלי הים.לכן, אירוע אקלים שפוגע ביבולים בעולם אינו חייב לפגוע ישירות בשדות בישראל כדי להשפיע על מחירי הלחם, הפסטה, הבשר, הביצים, החלב והמזון המעובד.
המשמעות היא שמחיר החיטה בעולם, עלות התירס למספוא או התייקרות בהובלה אינם נשארים בעיה של חקלאים באסיה או באפריקה. הם יכולים לעבור בהמשך לעלות הקמח, הלחם, הפסטה, הביצים, מוצרי החלב והבשר.
מבחינת ישראל, הלקח מאל ניניו אינו רק אקלימי אלא כלכלי. המדינה צריכה לעקוב לא רק אחרי תחזיות מזג האוויר, אלא גם אחרי מלאי הדגנים, מקורות היבוא, מחירי הדשנים, עלויות ההובלה וזמינות האוניות. ככל שהפער בין יבוא ליצוא גדל והתלות במקורות חוץ מתרחבת, כך גם אירוע אקלים שמתחיל אלפי קילומטרים מכאן יכול להפוך לסיכון ליוקר המחיה בישראל.