
הענקיות העולמיות של הסייבר: מי באמת שולט בשוק, ולמה מיקרוסופט היא הבעיה של כולם
כשמדברים על ענקיות סייבר, רוב האנשים חושבים על החברות שהשם שלהן מופיע על מוצר אבטחה. אבל השחקנית הגדולה בעולם בתחום הזה, לפי הכנסות, היא בכלל חברה שאיש לא קונה בגללה אבטחה.
מיקרוסופט: הענקית שאף אחד לא בחר
מיקרוסופט Microsoft Corp הפכה בשנים האחרונות לספקית האבטחה הגדולה בעולם, וההיגיון פשוט. הארגון כבר משלם לה על מערכת ההפעלה, על הדואר, על התוכנה המשרדית ועל הענן. כשהיא מציעה גם אבטחה, היא לא צריכה למכור מוצר חדש, היא צריכה לשדרג חבילה קיימת.
עבור מנהל רכש זו הצעה קשה לסירוב: מוצר אחד פחות לנהל, ספק אחד פחות לתחזק, ולעיתים תוספת שנראית זולה משמעותית מרכישה נפרדת. עבור המתחרות זה סיוט. קשה להתחרות במי שמוכר את המוצר שלך כתוספת למשהו שהלקוח ממילא קונה.
הביקורת על המודל עקרונית: אותה חברה מייצרת את מערכת ההפעלה שנפרצת, ואז מוכרת את ההגנה עליה. פריצות משמעותיות למערכות שלה עצמן הביאו לביקורת ציבורית ולהתחייבות פנימית לשים את האבטחה לפני פיתוח תכונות חדשות. גם אחרי הכול, המודל העסקי נשאר חזק מאוד.
קראודסטרייק והיום שבו ההגנה הפילה את העולם
קראודסטרייק CrowdStrike -4.19% בנתה את עצמה על רעיון פשוט: להעביר את זיהוי האיומים מהמחשב לענן. במקום שכל תחנה תשמור רשימת וירוסים מקומית, סוכן קטן שולח נתוני התנהגות לענן, ושם מנוע גדול מחליט מה חשוד.
המודל עבד יפה מאוד, והחברה הפכה לאחת הצומחות בסקטור. ואז, בקיץ 2024, עדכון פגום שלה השבית מיליוני מחשבי ווינדוס ברחבי העולם בבת אחת. טיסות בוטלו, בתי חולים עברו לנייר ורשתות קמעונאות נעצרו.
לא הייתה כאן מתקפה, זו הייתה תקלה. וזה בדיוק מה שהפך אותה למקרה מבחן: תוכנת אבטחה יושבת עמוק בתוך מערכת ההפעלה, ובגלל זה יש לה כוח להפיל אותה. ככל שהעולם מרכז את ההגנה שלו אצל פחות ספקים, הסיכון הזה גדל.
שני מחנות: החומרה מול הענן
הענף מחולק לשתי אסכולות. פורטינט Fortinet -3.92% מייצגת את המחנה שנשאר קרוב לחומרה: קופסאות שיושבות ברשת הארגון, יחס מחיר לביצועים טוב במיוחד וחוזק בקרב ארגונים בינוניים ובאתרים מבוזרים. היתרון הוא מרווחים גבוהים ושליטה בשרשרת. החיסרון הוא שהעולם נע לענן, ושם קופסה פיזית פחות רלוונטית.
מולם ניצבת אסכולת הענן. זיסקיילר Zscaler -1.64% בנתה רשת גלובלית משלה שדרכה עוברת כל התעבורה של הלקוח, ובדרך נבדקת. קלאודפלייר Cloudflare -2.72% הגיעה מכיוון אחר לגמרי, מהאצת אתרים והגנה מפני מתקפות הצפה, והרחיבה משם לאבטחה ארגונית.
ההבדל בין המחנות אינו רק טכנולוגי. הוא קובע מי הלקוח, איך נראה מחזור המכירה, ומה קורה למרווח כשהלקוח עובר לענן.
שכבת הזהות, שהפכה לחזית
אם פעם החזית הייתה הרשת, היום היא הזהות. אוקטה Okta -3.86% בנתה עסק שלם סביב השאלה מי מתחבר לאיזו מערכת ובאילו הרשאות, וסייברארק הישראלית עשתה זאת בקצה הרגיש ביותר, חשבונות המנהל.
הסיבה שהשכבה הזו תפסה מקום מרכזי היא סטטיסטית: רוב התקיפות המוצלחות מתחילות בסיסמה גנובה ולא בפרצה טכנית מתוחכמת. תוקף שנכנס עם פרטי משתמש אמיתיים נראה למערכות ההגנה כמו עובד.
ואם זה נכון היום, זה יהיה נכון פי כמה בעולם שבו סוכני AI פועלים בתוך מערכות ארגוניות. כל סוכן כזה הוא זהות שצריך להקצות לה הרשאות, לעקוב אחריה ולבטל אותה בזמן.
מי מרוויח ממה
הכלכלה של הסקטור מסבירה הרבה. חברות שמוכרות תוכנה במנוי נהנות מהכנסות חוזרות ומשיעורי חידוש גבוהים, מפני שארגון שהחליף מערכת אבטחה פעם אחת לא ממהר לעשות זאת שוב. זו הסיבה שהן נסחרות בכפולות גבוהות גם כשהן עדיין מפסידות חשבונאית.
- מדברים לנו באוזן: ה-AI מגיע לאוזניות - והוא יתרגם לנו את העולם
- צ'ק פוינט: החברה שהמציאה קטגוריה, והוויכוח שנשאר
מנגד, עלות רכישת הלקוח בענף גבוהה מאוד. מחזור מכירה לארגון גדול נמשך חודשים ודורש צוותים טכניים לפני שנחתם חוזה. לכן המדד שהשוק בוחן אינו רק הצמיחה, אלא כמה זמן לוקח להחזיר את ההשקעה בכל לקוח חדש.
והמגמה החזקה ביותר היום היא איחוד. ארגון ממוצע מפעיל עשרות מוצרי אבטחה, וכל אחד דורש אנשים שיודעים לתפעל אותו. הלקוחות מתעייפים, והספקיות הגדולות מציעות פלטפורמה אחת שמכסה הכול. זה טוב לענקיות ורע לחברה בינונית עם מוצר טוב אחד.
הסיכונים שכדאי להכיר
הראשון הוא הריכוזיות: כשמעט ספקים מגנים על חלק גדול מהעולם, תקלה אצל אחד מהם הופכת לאירוע גלובלי.
השני הוא מיקרוסופט. כל מתחרה בסקטור חייב להסביר למשקיעים למה הלקוח ישלם בנפרד על מה שאפשר לקבל בתוך חבילה.
והשלישי הוא התמחור. אלה חברות שנסחרות לפי צמיחה עתידית, ורבעון אחד של האטה מספיק כדי למחוק עשרות אחוזים. הסקטור נחשב הגנתי מבחינת הביקוש, אבל המניות עצמן רחוקות מלהיות הגנתיות.
למרות הכול, זה אחד הסקטורים הבודדים שבהם ההוצאה נחשבת הכרחית. ארגון שחותך תקציב אבטחה מהמר על עצם קיומו, ולכן גם בשנים חלשות התקציבים ממשיכים לגדול. השאלה אינה אם ישלמו, אלא למי.
- 1.אנונימי 29/08/2026 21:03הגב לתגובה זוופאלו אלטו