אבטחת מידע עוסקת בהגנה על מידע רגיש ארגוני, עסקי ואישי מפני גישה, שינוי, חשיפה או השמדה בלתי מורשים. התחום מבוסס על שלושה עקרונות מרכזיים: סודיות, שלמות המידע וזמינותו. בשונה מאבטחת סייבר המתמקדת באיומים דיגיטליים, אבטחת מידע היא מושג רחב יותר החל גם
על תהליכים פיזיים וארגוניים.
התחום כולל מגוון אמצעים טכנולוגיים, ארגוניים ותהליכיים ובהם הצפנה, בקרות גישה, גיבויים, ניטור ומדיניות אבטחה. הביקוש לפתרונות אלו גדל ככל שגובר היקף המידע הדיגיטלי, מה שהופך את התחום למנוע צמיחה חשוב בענף הטכנולוגיה.
חברות ישראליות רבות מפתחות פתרונות אבטחת מידע ומגייסות הון ממשקיעים בשוק ההון. הרגולציה בתחום הגנת הפרטיות והמידע מחייבת ארגונים להשקיע באבטחה, מה שמחזק את מקומו של התחום בכלכלה
הדיגיטלית.
שתי חולשות קריטיות בשפת התכנות שמפעילה כ-70% מאתרי האינטרנט מאפשרות להשתלט על שרתים בלי סיסמה. חוקרי ויז של גוגל איתרו אותן בעזרת מודלים של בינה מלאכותית, וממשלות, בנקים וחברות טכנולוגיה מנסים לסגור את הפער לפני שהתוקפים יגיעו
העוזרים האישיים החדשים כבר מזמינים טיסות, מבצעים קניות ומנהלים יומנים, אבל המשתמשים מגלים גם צד בעייתי: מידע פיננסי אישי שנחשף לעובדים, רכישה שהתבצעה בלי אישור וטעויות בהזמנות. מחקר שבחן 26 אלף החלטות קנייה של סוכני AI מצא עד כמה קל להשפיע על הבחירות שלהם
דוח של משרד המבקר הפנימי של הפדרל ריזרב מצביע על "כשלים וליקויים" במערכי אבטחת המידע, לאחר שעובד בחטיבה הפיננסית הבינלאומית עורר מאות התרעות לפני פרישתו. חלק מהאירועים נגעו פוטנציאלית למידע הקשור לוועדת השוק הפתוח
אנליסט במרכז הבקרה נכנס לתחום ב-10 עד 16 אלף שקל ברוטו, בודק חדירות מנוסה מגיע ל-30 עד 40 אלף, וארכיטקט אבטחת מידע בארגון גדול חוצה 45 אלף. בארה"ב החציון כפול מהישראלי, בגרמניה הוא דומה לו.
קבוצת תקיפה המזוהה עם איראן מתחזה למגייסים בלינקדאין ושולחת למפתחים מבחני קוד שמאפשרים חדירה למחשב; בין היעדים גם ישראל. איך פועלת השיטה, למה דווקא מפתחים נמצאים על הכוונת - ואילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה לפני שמורידים את מבחן הבית
ספקית האבטחה הגדולה בעולם לפי הכנסות היא חברה שאיש לא קונה בגללה אבטחה. על המודל שמאיים על כל המתחרות, על היום שבו עדכון פגום של חברת הגנה השבית מיליוני מחשבים בלי שאף תוקף היה מעורב, על שני המחנות שנלחמים על השוק, ועל שלושת הסיכונים שכל משקיע בסקטור צריך
להכיר
הרכישה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי לא התחילה מרעיון מבריק אלא מארבעה מייסדים שמכרו כבר חברה אחת למיקרוסופט, נשארו שם כמה שנים וראו את הבעיה מבפנים. על החלטת המוצר שקיצרה את מחזור המכירה מחצי שנה לרבע שעה, על הסירוב להצעה הראשונה של גוגל, ועל השאלה למה
עוד חברה ישראלית מצוינת נמכרת במקום להישאר עצמאית
הוא היה שותף לפיתוח הטכנולוגיה שעליה נבנתה צ'ק פוינט, ואז הקים חברה על התזה שהמוצר הזה התיישן. מהפיירוול שיודע איזו אפליקציה מדברת, דרך אסטרטגיית הפלטפורמיזציה ורכישות ישראליות בסדרה ועד המיזוג עם סייברארק, ומה הסיכונים שמסתתרים מאחורי הסיפור
שלושה צעירים בדירה ברמת גן ב-1993 הפכו את אבטחת הרשת ממשהו שמרכיבים למשהו שקונים, ורשמו פטנט שהפך לתקן בתעשייה. הרווחיות שלה נשארה מהגבוהות בעולם, אבל הצמיחה האיטית הורידה אותה מהפסגה, ומהנדס לשעבר שלה בנה חברה גדולה ממנה פי כמה. עכשיו, אחרי שלושה עשורים,
החליף אותה מנכ"ל חדש
הווירוס הראשון נכתב ב-1971 ורק הציג הודעה מצחיקה על המסך, וכותבי הווירוס הראשון למחשב אישי הטמיעו בו את מספר הטלפון שלהם כדי לעזור לנדבקים. מהתולעת שהשביתה עשירית מהאינטרנט ב-1988, דרך הפטנט של צ'ק פוינט, ועד לעדכון תוכנה פגום שהשבית מיליוני מחשבים בלי
שאף תוקף היה מעורב
אותם אנשים, לפעמים אותו בניין, ושני עסקים שאין ביניהם דמיון: אחד מוכר הכנסות חוזרות לעשרות אלפי ארגונים, השני מוכר יכולת חדירה למספר קטן של לקוחות ממשלתיים ברישיון. על שוק פרצות האפס-ימים, הצוותים בצבעים, ולמה ההגנה תמיד תעלה יותר מההתקפה