17 מיליון דולר למודליו: ענן שבו גם הספק לא רואה את המידע

ארגון שרוצה להריץ מודל בינה מלאכותית על המידע הרגיש שלו נאלץ ברוב המקרים לחשוף אותו לספק הענן. ההצפנה מגינה על הקבצים כשהם שמורים בשרת וכשהם עוברים ברשת, אבל בזמן העיבוד המידע נפתח בזיכרון של השרת, ומי שמחזיק בתשתית יכול באופן עקרוני לגשת אליו. על הפער הזה בונה מודליו (Modelyo) הישראלית, שהודיעה היום על גיוס של כ-17 מיליון דולר, רובו ממשקיעים אמריקאים.

אוליבטרי (OlivTree) האמריקאית הובילה את הסבב, ולצדה השתתפו סת' מרין, דיוויד פלפס ומשקיעים נוספים. הכסף מיועד לשני כיוונים: האצת המחקר והפיתוח של הפלטפורמה, שהחברה מכנה ענן ריבוני חסוי (Sovereign Confidential Cloud), והרחבת המכירות והשיווק בשווקים הבינלאומיים. בתוכנית העבודה גם יותר שירותים מנוהלים, התאמה עמוקה יותר למערכות AI ולסוכנים אוטונומיים, הרחבה לתשתיות GPU ופישוט של השימוש בפלטפורמה.

הטכנולוגיה נשענת על מחשוב חסוי (Confidential Computing), גישה שבה המעבד עצמו מקצה אזור מבודד ומוצפן בזיכרון, כך שגם מערכת ההפעלה של השרת או מי שמנהל את מרכז הנתונים אינם יכולים להציץ פנימה. מודליו מוסיפה לכך אימות קריפטוגרפי רציף של סביבת העיבוד וארכיטקטורת Zero Trust, שבה אף רכיב אינו נהנה מאמון מראש. התוצאה, לפי החברה, היא שארגון יכול להפעיל שירותי ענן מתקדמים על שרתים של ספק חיצוני, כשמפתחות ההצפנה בשליטתו והספק אינו נחשף לתוכן.

בני מאיר, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, מציג את זה כשינוי ביחסי האמון בין הארגון לספק: "אנחנו רוצים לשנות את מערכת היחסים שבין ארגונים לספקי הטכנולוגיה שלהם. במקום לבקש מהלקוח לסמוך על כך שהמידע שלו מוגן, אנחנו נותנים לו את הכלים להוכיח זאת קריפטוגרפית. גם כשהמידע מעובד, גם כשהוא נמצא בענן של מישהו אחר, וגם כשמערכות AI פועלות עליו".

רשויות ממשלתיות, ארגוני ביטחון, בנקים וגופים פיננסיים, חברות תרופות ובריאות ומי שמפעיל תשתיות קריטיות הם קהל היעד של החברה. מדובר בארגונים שרוצים את כוח המחשוב של הענן הציבורי ושל מודלי ה-AI, ובד בבד מסרבים לוותר על השליטה במידע ובקניין הרוחני. מודליו פועלת כיום בישראל, בארה"ב, באירופה, בדרום קוריאה, בהודו ובאיחוד האמירויות, ויש לה שיתופי פעולה טכנולוגיים עם אינטל, אנבידיה וגוגל, שנועדו לקדם עיבוד חסוי על גבי חומרה ולאפשר הרצה של יישומי AI בסביבות מאובטחות.

מיקרוסופט, אמזון וגוגל משיקות בשנים האחרונות שירותי ענן ריבוני ומחשוב חסוי, בעיקר מול ממשלות באירופה ובאסיה שחוששות להשאיר מידע רגיש על שרתים של ספקיות אמריקאיות. במיקרוסופט קיבל מנהל מרכז הפיתוח הישראלי החדש גם את האחריות על פעילות הענן הריבוני מחוץ לארה"ב. את מכרז נימבוס, שהעביר את משרדי הממשלה בישראל לענן, זכו ב-2021 גוגל ואמזון, בעסקה שהיקפה הוערך בכ-1.2 מיליארד דולר.

מאיר מסביר את ההחלטה להקים את החברה דרך הקצב של הבינה המלאכותית עצמה: "העולם מתקדם בקצב שלא הכרנו... ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, גם האבטחה חייבת להתקדם איתה. אי אפשר לבנות את העולם של מחר על תפיסות האבטחה של אתמול. הקמנו את מודליו מתוך הבנה שהעולם לא יכול להרשות לעצמו לבחור בין חדשנות לביטחון".

שלושת המייסדים הקימו את החברה אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מאיר הוא סגן אלוף במילואים, עם יותר משני עשורים של פעילות מבצעית מיוחדת, שכללה הקמה של יחידות ופיתוח של יכולות טכנולוגיות, ובשנים האחרונות השתתף במאמץ הטכנולוגי והמבצעי בזירת לבנון. ד"ר איציק אביב צבר שנים רבות במערך התקשוב וההצפנה של מערכת הביטחון, וד"ר מיכאל קיפרברג, מנהל הטכנולוגיות הראשי, חוקר וירטואליזציה מאובטחת ותשתיות מחשוב. את המחקר והפיתוח מוביל ארטיום ברגר, שהיה שותף לפיתוח טכנולוגיות וירטואליזציה מרכזיות בלינוקס ובמערכות של יבמ, ולעבודות המחקר שלו יותר מ-7,000 ציטוטים אקדמיים.

בתיק הקניין הרוחני של מודליו יותר מ-20 פטנטים ובקשות פטנט, והם מכסים עיבוד חסוי של מאגרי נתונים, אחסון וזיכרון, מערכות מסרים, דואר אלקטרוני, וידאו ומודלי AI. הכוונה היא להפוך כל אחד מאלה לשירות מנוהל שמופעל בתוך דקות, בלי שהלקוח יבנה ויתחזק בעצמו את כל שכבות האבטחה. בהמשך החברה מכוונת גם לרובוטים, לכלי רכב אוטונומיים ולמערכות תעשייתיות, שבהם ההגנה צריכה לחול על המידע וגם על סביבת המחשוב שבה מתקבלות ההחלטות.

• 34 מיליון דולר תוך שנה: מייב סקיוריטי מגייסת לסוכני AI שחוקרים תקיפות
• ה-AI משנה את עולם הסייבר: פרצת PHP חדשה מאיימת על מיליוני אתרים

חברות הסייבר הישראליות גייסו ב-2025 כ-8.27 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים, והיום הודיעה גם מייב סקיוריטי על גיוסים של 34 מיליון דולר לסוכני AI שחוקרים תקיפות.