קן גריפין, מייסד ומנכ"ל סיטאדל (X)
קן גריפין, מייסד ומנכ"ל סיטאדל (X)
דוחות

סיטאדל עם הכנסות שיא של 7.3 מיליארד דולר ברבעון; קן גריפין מרוויח מהסערה בוול סטריט

החברה רשמה ברבעון השני הכנסות שיא מפעילות מסחר, כשהתנודתיות בשווקים מגדילה את היקפי הפעילות. במקביל, קרן הגידור של גריפין ניצלה את הקריסה של קרן הבינה המלאכותית Situational Awareness כדי לרכוש את תיק המניות שלה במחיר מוזל – וכבר מימשה יותר מ-80% מהסיכון שרכשה

גיא טל |

עבור רוב המשקיעים, תנודתיות חריגה בשווקים היא מקור לדאגה. עבור קן גריפין, היא יכולה להיות גם הזדמנות עסקית. הנתונים החדשים של Citadel Securities ממחישים זאת היטב. חברת עשיית השוק, שנוסדה על ידי גריפין, רשמה ברבעון השני של 2026 הכנסות שיא של 7.3 מיליארד דולר מפעילות מסחר – יותר מפי שלושה לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי זינק ביותר מ-250% והגיע ל-3.3 מיליארד דולר, לפי נתונים שפורסמו על בסיס מידע מאנשים המעורים בתוצאות החברה. החברה היא חברה פרטית ואינה מפרסמת את תוצאותיה לציבור הרחב.

הזינוק משקף במידה רבה את התנודתיות הגבוהה בשווקים ואת הגידול בהיקפי המסחר. אבל הסיפור של סיטאדל בתקופה האחרונה רחב יותר. החברה מרחיבה את פעילותה אל מעבר לעשיית השוק המסורתית, בעוד קרן הגידור של גריפין מנצלת הזדמנויות שנוצרות כאשר משקיעים אחרים נקלעים למצוקה.

שני העסקים נפרדים זה מזה, אך שניהם משקפים את אותה פילוסופיית השקעה: להיות מסוגלים לספק נזילות, לקחת סיכון מחושב ולפעול במהירות כאשר אחרים נאלצים למכור.

כשהתנודתיות הופכת למכונת כסף

סיטאדל אינה קרן גידור ואינה בנק השקעות. היא עושת שוק, כלומר חברה שמספקת מחירי קנייה ומכירה באופן רציף ומשמשת צד נגדי לעסקאות של משקיעים. כאשר השווקים רגועים, מרווחי המסחר עשויים להיות קטנים והיקפי הפעילות מתונים יותר. כאשר השווקים סוערים, לעומת זאת, משקיעים רבים יותר קונים ומוכרים, מחירי הנכסים משתנים במהירות והביקוש לנזילות גדל. זהו בדיוק התנאי שבו היתרון הטכנולוגי של סיטאדל הופך משמעותי. החברה משתמשת במערכות מסחר אלקטרוניות ובמודלים כמותיים כדי לתמחר כמויות עצומות של עסקאות ולנהל את הסיכון שנוצר בעקבותיהן.

לכן, עבור עושת שוק, אין הכרח שהשוק יעלה כדי שהעסק יהיה רווחי. לעיתים דווקא חוסר הוודאות הוא שמייצר את ההזדמנויות. ככל שהמשקיעים מבצעים יותר עסקאות, כך גדל הצורך בגוף שיכול לעמוד בצד השני של העסקה ולספק נזילות.

התוצאה ברבעון השני הייתה חריגה במיוחד: 7.3 מיליארד דולר בהכנסות מסחר ורווח נקי של 3.3 מיליארד דולר.

סיטאדל כבר מתקרבת לטריטוריה של הבנקים

אלא שהתוצאות אינן רק סיפור על תנודתיות. החברה מרחיבה את הפעילות שלה גם לתחומים שבהם שלטו במשך שנים הבנקים הגדולים. היא הגדילה את פעילותה בעסקאות גדולות במניות עבור קרנות גידור, מנהלי נכסים וקרנות פנסיה, ובמקביל נכנסה לתחום המסחר באג"ח קונצרניות. בכך היא מתחרה יותר ויותר בדסק המסחר של הבנקים הגדולים בוול סטריט.

זהו שינוי משמעותי. עושי השוק האלקטרוניים צמחו בתחילה מתוך יתרון טכנולוגי: מחשבים מהירים יותר, אלגוריתמים מתוחכמים יותר ויכולת לתמחר כמויות אדירות של עסקאות בשברירי שנייה. כעת הם משתמשים ביתרון הזה כדי להיכנס עמוק יותר אל לב הפעילות המוסדית של שוקי ההון. סיטאדל כבר אינה רק החברה שמאחורי פקודת הקנייה של המשקיע הפרטי. היא הופכת לשחקנית משמעותית יותר ויותר גם בעסקאות הגדולות של הגופים המוסדיים.

האיש שמאחורי האימפריה

מאחורי שתי החברות עומד קן גריפין, אחד השמות הבולטים והחזקים ביותר בעולם הפיננסי. גריפין הקים את סיטאדל בשנת 1990, ואת סיטאדל סקיוריטיס ב-2002. כיום הוא מנכ"ל ומנהל השקעות משותף של קרן הגידור, ובמקביל מייסד ויו"ר של עושת השוק. חשוב להדגיש כי מדובר בשתי חברות נפרדות. סיטאדל היא חברת השקעות אלטרנטיביות וקרן גידור, בעוד סיטאדל סקיוריטיס היא חברת עשיית שוק. 

גריפין בנה לאורך השנים מוניטין של משקיע שמוכן לפעול באגרסיביות כאשר הוא מזהה הזדמנות, אך במקביל מקפיד מאוד על ניהול סיכונים. אחד המבחנים הבולטים ביותר לגישה הזאת הגיע דווקא בחודש האחרון.

הקרן שהימרה על הבינה המלאכותית וכמעט נמחקה

בחודש יולי נקלעה קרן הגידור Situational Awareness למשבר חריף. הקרן, שהוקמה ונוהלה על ידי לאופולד אשנברנר, לשעבר חוקר ב-OpenAI, בנתה פוזיציות גדולות וממונפות במניות הקשורות לבינה מלאכותית ולשבבים. הקרן צמחה במהירות והפכה לאחד השמות המדוברים בעולם קרנות הגידור. 

ואז הגיע גל המכירות במניות הטכנולוגיה. התיק הציבורי של Situational Awareness איבד ביולי כ-67% מערכו, והקרן נאלצה לפרק את מרבית פוזיציות המניות שלה כדי להתמודד עם הלחץ הפיננסי. שווי תיק המניות הציבורי עמד לפני המכירות על כ-16 מיליארד דולר.

במקום שהקרן תמכור את כל הפוזיציות שלה בשוק הפתוח, מהלך שהיה עלול להעמיק את הירידות ולגרום להפסדים נוספים, סיטאדל של גריפין נכנסה לתמונה ורכשה חלק משמעותי מהתיק. לפי דיווחים, סיטאדל רכשה חלק מהפוזיציות בהנחה של יותר מ-10% ממחירי השוק. העסקה אפשרה ל-Situational Awareness להתמודד עם הלחץ שנוצר, ובמקביל סיפקה לחברה של גריפין הזדמנות לרכוש תיק גדול של נכסים במחירים מוזלים.

המהלך המעניין באמת הגיע לאחר הרכישה. במכתב למשקיעים חשף גריפין כי Citadel כבר הצליחה להיפטר מיותר מ-80% מהסיכון שהגיע אליה במסגרת תיק Situational Awareness. החברה ביצעה כמעט 100 עסקאות בהיקף כולל של יותר מ-4 מיליארד דולר, ובין היתר ביצעה את עסקאות הבלוק הגדולות ביותר שנרשמו השנה בתוך יום מסחר בעשר מניות שונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

היתרון של גריפין היה ביכולת לבצע עסקה מורכבת במהירות: לרכוש תיק גדול מגוף שנמצא במצוקה, לנתח את הסיכונים, ואז לפרק את הפוזיציות בהדרגה באמצעות עסקאות גדולות מול השוק. גריפין עצמו כתב למשקיעים כי היכולת להפיץ את הסיכון במהירות הייתה מרכיב מרכזי בהחלטה לבצע את העסקה. לפי המכתב, סיטאדל גם יצאה במהירות מרוב החשיפה שלה לסיכון התנודתיות בשוק האמריקאי, ובכך חסכה הון משמעותי.


ההזדמנות של גריפין היא הסיוט של מישהו אחר

הסיפור של Situational Awareness ממחיש את הפער העצום בין גופים ממונפים שנאלצים למכור לבין גופים שיש להם הון ונזילות כדי לקנות. כאשר קרן ממונפת מקבלת דרישות ביטחונות בעקבות ירידה חדה בנכסים שלה, היא עלולה להיאלץ למכור דווקא בזמן הגרוע ביותר. היא אינה יכולה להמתין להתאוששות ואינה יכולה לבחור תמיד את המחיר שבו תמכור. 

עבור גוף כמו סיטאדל, המצב יכול להיות הפוך. אם יש לה הון, תשתית מסחר ויכולת לנתח במהירות את הסיכונים, היא יכולה להפוך את המכירה הכפויה של גוף אחר להזדמנות לרכוש נכסים במחיר מוזל. זהו למעשה אותו עיקרון שמניע את Citadel Securities: להיות בצד של השוק שבו נדרשת נזילות כאשר אחרים זקוקים לה.

ומה עם הקרן ששרדה?

חשוב לדייק גם כאן: Situational Awareness לא "נעלמה" לחלוטין. היא נפגעה קשות ונאלצה לפרק את מרבית תיק המניות הציבורי שלה, אך הקרן המשיכה לפעול והחזיקה גם השקעות פרטיות. האירוע, עם זאת, היה מספיק חמור כדי למשוך את תשומת לבם של הרגולטורים. רשות ניירות הערך האמריקאית החלה לבדוק את המסחר של הקרן ואת השימוש שלה במינוף, וב-24 באוגוסט דווח כי ה-SEC שלחה זימונים לבנקים בוול סטריט שעבדו עם הקרן, בהם גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן, סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה. הבדיקה מתמקדת, בין היתר, בעסקאות הקרן, במינוף ובתקשורת עם המלווים.

אין משמעות הדבר שהרגולטור קבע כי בוצעה עבירה. מדובר בשלב של איסוף מידע ובדיקה של נסיבות הקריסה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה