המדינה שיקמה, החסידות תשלוט? מאבק על בית הכנסת תפארת ישראל

מאבק שליטה על בית הכנסת ההיסטורי תפארת ישראל ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. קבוצה של תושבים ברובע בראשות הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את ועדת ההיגוי שהקימו החברה לפיתוח הרובע היהודי וקרן מורשת הכותל, ולקבוע שיש לקבוע את בעלי התפקידים בו ואת אופיו בהליך שקוף ושוויוני.

תפארת ישראל היה אחד משני בתי הכנסת המרכזיים של העיר העתיקה לפני מלחמת השחרור (לצד חורבת ר' יהודה החסיד). הוא שימש בעיקר את החסידים המתפללים נוסח ספרד, בעוד בחורבה התפללו בנוסח אשכנז. הוא הוקם במאה ה-19 ועמד בחורבנו עד לשנים האחרונות, כאשר שוקם בידי המדינה. שאלת השליטה בו הגיעה עד למליאת הממשלה, והחברה לשיקום הרובע היא בעליו והאחראית לשיקומו. במאי השנה חתמו החברה והקרן על הסכם לשיתוף פעולה בניהול תפארת ישראל, ולפיו תנהל אותו ועדת היגוי של נציגיהן בשיתוף נציגי מתפללים.

בעתירה נאמר: "אולם, דווקא בשאלה המרכזית - מי יהיה הגורם שיקבל בפועל את ניהול חיי בית הכנסת ויזכה בשימוש תפילה קבוע בו - המתווה אינו קובע הליך כלשהו. ההסכם מניח את קיומו של 'ועד מתפללים' ואף מייחס לו תפקידים בניהול בית הכנסת, אך אינו קובע כיצד ייבחר, מי רשאי להציג מועמדות, מהם הקריטריונים לבחירתו, ומהו ההליך שבמסגרתו ייבחר. כך, בעוד שההסכם מסדיר את הגוף שבאמצעותו אמורות להתקבל החלטות בעניין בית הכנסת, נעלמה ממנו באופן מסתורי הדרך שבה אמורה להיקבע זהותו של אותו גוף".

מי יבחר את הרב והגבאי

לטענת העותרים, החברה והקרן חייבות לפעול בצורה שוויונית, כולל לגבי בחירת רב בית הכנסת והגבאי שלו. אולם, ועדת ההיגוי עלולה לבחור אותם עוד לפני שייבחר ועד המתפללים. הם אומרים, כי החשש חמור במיוחד לנוכח העובדה שבית הכנסת אמור להיפתח בעוד שבועיים (בראש השנה), כאשר במקביל טוענת חסידות באיאן שיש לה זכויות היסטוריות בבית הכנסת ושהיא עתידה לנהל אותו. אחד מנציגי החברה לשיקום בוועדת ההיגוי הוא נציג באיאן, הם מציינים.

עוד נאמר בעתירה, כי המימד הממלכתי של בית הכנסת - לרבות קיום טכסים ממלכתיים - נעלם מההסכם בין החברה לקרן. "אין מדובר אפוא בשורה של פגמים נפרדים, אלא במכלול של הסדרים אשר, כך נראה, נועדו לאפשר את העברת השליטה המעשית בנכס ציבורי בעל מעמד ממלכתי לחסידות באיאן, שהיא חיצונית לתושבי הרובע, מבלי שקדמה לכך הקצאה בהליך ציבורי, שוויוני, שקוף ותקין". 

ניהול בית הכנסת ואופיו התורני צריכים להיקבע בידי הרשויות ב"הליך מינהלי פתוח, שקוף, שוויוני וענייני, שיאפשר לכל גורם העומד בתנאים, לרבות העותרים, להציג את מועמדותו; קביעת אמות מידה ברורות לבחירה; מניעת השתתפותם של גורמים המצויים בניגוד עניינים; והבטחת ניהולו של בית הכנסת בהתאם להחלטות ממשלה ומוסדות התכנון כנכס ציבורי וממלכתי, לטובת כלל הציבור ולא ברגע האחרון באמצעות מחטף". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד הראל ארנון וגלי פרלמן.