ביטוח לאומי שילם 5,615 במקום 7,566 ולא הסביר את הפער
נפגע פעולות איבה עם 20% נכות דרש תגמול מחוסר פרנסה ל-16 חודשים, בית הדין בבאר שבע אישר שבעה בלבד וחייב את המוסד להשלים 13,658 שקלים שנגרעו מהתשלום החודשי
פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חשף פער של 1,951 שקלים בחודש בין הסכום שהמוסד לביטוח לאומי קבע בטבלאות שלו עצמו לבין הסכום ששילם בפועל לנפגע פעולות איבה. המוסד נשאל על הפער במהלך ההליך, ולא השיב.
התובע, שגב אברהם פיקסלר, מוכר כנפגע פעולות איבה בעל נכות פוסט-טראומטית בשיעור 20% בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 ואירוע קודם משנת 2019. הוא אב לשלושה ילדים, ואחד מהם מוכר בנכות של 100% בגין אוטיזם. ביולי 2023, חודשים ספורים לפני המלחמה, הגיש תביעה לשיקום מקצועי, וזו אושרה בתוך שלושה שבועות. בהמשך אושרו לו תוכנית סיוע בהשמה באמצעות חברת דנאל אדיר יהושע ושתי תוכניות הכשרה מקצועית.
ב-7 באוקטובר 2023 פונה התובע מביתו בשדרות למשך חצי שנה. הוא הודיע טלפונית לגורמי השיקום כי נבצר ממנו להתמסר באופן מלא להליכי השמה תעסוקתית. בפברואר 2024 סיים מסלול הכשרת בוררים באוניברסיטת בר-אילן, ביולי אושרה לו תוכנית נוספת באוניברסיטה העברית שהתקיימה בין ספטמבר לנובמבר, ובמרץ 2025 פתח עסק עצמאי למיצוי זכויות.
מה בדיוק קבעה הוועדה שדחתה את התביעה
בספטמבר 2024 הגיש התובע תביעה לתגמול מחוסר פרנסה, המכונה חפ"ר. ועדת רשות עליונה דחתה אותה ביולי 2025 בנימוק קצר: "אברהם בן 45 מוכר עם 20% נכות לצמיתה בגין מצב נפשי. הגיש תביעה להחמרת מצב אך נדחה. הנ"ל אינו נמצא בתהליך השמה לעבודה ואף מציין כי אינו מעוניין בהשמה דרך אגף השיקום. לאור האמור לעיל, ומאחר ואינו עונה על התנאים הנדרשים לתגמול מחוסר פרנסה הוועדה דוחה את תביעתו".
התובע הגיש ערר, וגם הוא נדחה בנובמבר 2025. בפרוטוקול הוועדה נכתב כי "בתחילת תהליך הליווי בהשמה ועם פרוץ המלחמה תהליכים אלו הופסקו. מאז לא החל בתהליכי שיקום להם הוא זכאי מאגף השיקום בגין היותו מוכר כנכה איבה על אף שהוצעו לו תוכניות השמה או תוכניות שיקום". הוועדה הוסיפה כי "הזכאות לתגמול מחוסר פרנסה הינה למי שנמצא בתהליך השמה פעיל ועושה כל שביכולתו לשוב למעגל העבודה. מר שגב אינו עונה לקריטריונים אלו".
בדצמבר 2025 הגיש התובע תביעה לבית הדין בטענה לכשל מהותי בשיקול הדעת המנהלי, ובהמשך הוסיף טענות על עיכוב מנהלי ומשוא פנים. באפריל 2026, לאחר שהתיק כבר היה בבית הדין ולאחר שהתקיים דיון, הודיע המוסד לתובע כי אושרה לו גמלה רטרואקטיבית מיום 1 בספטמבר 2024 ועד 31 במרץ 2025. המוסד טען בעקבות זאת כי "מתייתרת תביעת התובע ולא ברורה התעקשותו לקיים הליך משפטי".
תגמול מחוסר פרנסה מיועד לנכים בדרגת נכות של 20% ומעלה המצויים בהליך של שיקום מקצועי וצפויים להשתלב במעגל העבודה, והזכאות מותנית בתנאים אחדים ובהם מבחן הכנסה. תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובעת כי נכה שאין לו הכנסה מכל מקור זולת תגמולים לפי החוק ייחשב מחוסר פרנסה אם הוכיח לפקיד התביעות כי "(א) הוא נרשם בלשכה שבוע ימים מתחילת הזמן הקובע", וכי הגיש בקשה בכתב בצירוף תעודה מאת פקיד השיקום שאין לו כל סידור של מקור פרנסה. תקנה נפרדת עוסקת בנכה ששוקם באמצעות עסק שבבעלותו, ודורשת אישור מנומק מאת הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק.
מסלול ההשגה על החלטות המוסד עובר בוועדת עררים ומשם לבית הדין האזורי לעבודה, ולוחות הזמנים והתנאים בכל שלב קובעים במידה רבה את התוצאה.
למה נדחתה הדרישה ל-16 חודשים
התובע עמד על כך שהוא זכאי ל-16 חודשים, מספטמבר 2024 ועד דצמבר 2025, וכי אישור של שבעה חודשים בלבד הוא שרירותי ונעדר אדן משפטי או עובדתי. המוסד השיב כי החל ממרץ 2025 משתכר התובע כעצמאי כ-4,000 שקלים בחודש, סכום העולה על מחצית השכר הקובע, שעומד על 2,903 שקלים.
התובע טען מנגד כי המוסד "מבלבל במכוון בין 'מחזור עסקאות' או 'דיווח מקדמות מתוכנן' לבין 'הכנסה חודשית חלוטה' בפועל", וכי בשלבי ההקמה של העסק ההוצאות עולות על ההכנסות.
בית הדין דחה את הטענה. "התובע הוא שבחר לדווח על מקדמות על בסיס הכנסה מסוימת אשר מהווה בסיס לביטוחו של התובע", נכתב בפסק הדין. "הלכה היא, כי דיווחי מקדמות מחייבים את המבוטח לכל דבר וענין, לחיוב ולשלילה. משכך, לא מצאנו כי בהסתמכות הנתבע על דיווחי התובע בנוגע לשיעור הכנסתו, נפל פגם". בית הדין הוסיף כי התובע גם לא הציג ראיה לכך שהוא אינו עובד כלל בעסק שהקים.
מקרים שבהם המוסד משלם סכום שאינו תואם את הטבלאות שלו עצמו מגיעים לבתי הדין מדי שנה, ולעיתים גם בכיוון ההפוך, של גבייה שאינה כדין.
הפער שאיש לא הסביר
כאן הגיע החלק שבו נפלה ההכרעה לטובת התובע. הוא טען כי לפי דרגת נכותו ומצבו המשפחתי הוא זכאי ל-7,566.71 שקלים ברוטו לכל חודש זכאות, בעוד שבפועל שולמו לו כ-5,615 שקלים בלבד. המוסד העביר בחודש מאי 2026 סכום כולל של 39,308.25 שקלים ברוטו עבור שבעת החודשים.
עיון בטבלאות המוסד עצמו העלה כי מבוטח בדרגת נכות שבין 19% ל-39% שיש לו ילדים זכאי ל-7,566.71 שקלים ברוטו לחודש. "משלא נתן הנתבע כל הסבר לפער שבין התשלום הקבוע בטבלאותיו לבין התשלום ששולם בפועל, לא נסתרו חישובי התובע", קבעה השופטת יעל אנגלברג שהם, "והוא זכאי להפרשי התשלום בשיעור של 1,951 שקלים ברוטו לחודש בעבור 7 חודשים, בסך כולל של 13,658.72 שקלים ברוטו". פסק הדין מציין במפורש כי המוסד לא השיב כלל לטענה בדבר שיעור התשלום המופחת.
- דרשו מריינאייר כ-23 אלף שקל על ביטול טיסה - כמה קיבלו?
- טען לזכויות של דייר מוגן במחסן - אבל מה הסתתר בו?
תביעת התובע לפיצוי של 50,000 שקלים בגין פגמים בהתנהלות המוסד ועוגמת נפש נדחתה. בית הדין ציין כי טענות התובע בדבר פגמים בהליך בחינת זכאותו לא נעלמו מעיניו, אולם משבחינת בית הדין נעשית באופן ענייני לעניין הזכאות לגופה, ומשההחלטה הסופית לאישור הגמלה ניתנה בהסתמך על מסמכים חדשים שהציג התובע בהליך, לא נמצא מקום להידרש להן. "גם לגופה, לא מצאנו שהמחלוקת לעניין הזכאות מצדיקה תביעת פיצויים כנתבע על ידי התובע", נכתב.
ההרכב, שכלל לצד השופטת את נציגות הציבור מזל בובליל ודינה כהן, קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, בשים לב לתקופה שאושרה ולתקופה שנדחתה. המוסד נדרש להשלים את התשלום החסר בתוך 30 יום. זכות הערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים עומדת לשני הצדדים באותה תקופה עצמה.
