ביה"ד: פיצוי לעובד שהתפטר לאחר שנדרש לבחור בין חל"ת לפיטורים
חברת האופטיקה אס.טי אינטרנשיונל הודיעה לעובדיה במהלך הקורונה, כי הם יכולים להמשיך חל"ת לתקופה בלתי מוגבלת או לסיים את יחסי העבודה. מנהל מכירות שהתפטר יקבל פיצויים
עובד המתפטר לאחר שנדרש לבחור בין עזיבת עבודתו לבין המשך חופשה ללא תשלום (חל"ת) ייחשב כמפוטר לצורך קבלת פיצויים, משום שמדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. כך קובע שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו-קאעוד.
רון סאיג הועסק כאיש מכירות בדרום אמריקה בידי חברת מוצרי האופטיקה והעדשות אס.טי אינטרנשיונל (שם-טוב) בשנים 2020-2014. בשל הקורונה, הודיעה לו החברה בסוף מארס 2020 על הוצאתו לחל"ת למשך חודש לפחות, תקופה אשר הוארכה בהמשך. במאי 2020 הודיעה החברה לעובדיה, כי אין היתכנות כלכלית לחזרה אפילו לחצי משרה, והציעה להם לבחור בין המשך החל"ת לבין סיום יחסי העבודה.
בהודעה נאמר: "נכון לימים אלה אין יתכנות [כך במקור] להחזר עבודה גם לא בחצי משרה. לפחות עד סוף יוני. כולנו תקווה שהמממשלה כן תפעל בהגיון ותאריך את תקופת החלת באופן גורף גם לחודש יוני. אך במידה ולא האפשרויות העומדות לרשותינו הם: 1. חלת ללא תשלום עד חזרה לשגרה מסוימת. 2. פיטורין לפי המצוין מטה".
סאיג בחר באופציית הפיטורים ואבו-קאעוד דחה את טענתו לפיה החברה פיטרה אותו בהליך פגום. יחד עם זאת הוא קובע, כאמור, כי מדובר בהתפטרות בנסיבות פיטורים: "דרישה מעובד להוסיף ולשהות בחל"ת ללא שכר למשך תקופה נוספת, שמועד סיומה אינו ידוע, מבלי שהמעסיק יכול להציע לו לשוב לעבודתו אף בהיקף חלקי, מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ולמצער נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך ביחסי העבודה באותה מתכונת. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבו העובד אינו מסכים להמשך החל"ת.
לא היה מקום לתת הזדמנות לתיקון
"מתקיים גם הקשר הסיבתי בין ההרעה לבין ההתפטרות. הודעת התובע נשלחה באותו יום ובתגובה ישירה להודעת הנתבעת, והיא נפתחת במילים 'בהתחשב באפשרויות העומדות לפנינו'. מכאן שהחלטתו לסיים את עבודתו לא הייתה מנותקת מהמשך החל"ת, אלא נבעה במישרין מן האפשרויות שהוצגו לפניו.
"אשר לחובת ההתראה ומתן ההזדמנות לתיקון, בנסיבות העניין איננו סבורים כי העדר התראה נוספת מצד התובע שולל את זכאותו. הנתבעת עצמה הודיעה לתובע וליתר העובדים כי באותה עת אין לה אפשרות כלכלית להשיבם לעבודה, אף לא בחצי משרה, והעמידה בפניהם את המשך החל"ת לצד אפשרות של סיום יחסי העבודה. בנסיבות אלה, לא הייתה תוחלת ממשית במתן התראה נוספת שתכליתה לדרוש מן הנתבעת להשיב את התובע לעבודה, שעה שהיא עצמה הודיעה כי אין באפשרותה לעשות כן".
אבו-קאעוד קיבל חלקית את תביעתו של סאיג, אשר תבע מן החברה 870,000 שקל, וקבע שהיא תשלם לו 280,000 שקל. אבו-קאעוד קיבל את עמדתו של סאיג, לפיה הוא זכאי לגמול שעות נוספות ודחה את עמדת החברה ולפיה מדובר בעובד בכיר שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו. הוא דחה את רוב יתר רכיבי התביעה והוסיף:
"אופן ניהול ההליך מצד התובע היה מסורבל במידה לא מבוטלת. הוגש חומר ראיות בהיקף נרחב ביותר, לעיתים מעבר לנדרש לצורך הכרעה במחלוקות שבפנינו, והדבר הכביד על בירור ההליך ועל ניהולו היעיל... עדותו של התובע הייתה מתחמקת ומגמתית כפי שמשתקף היטב בפרוטוקול הדיון ומטענותיו למשל לעניין נסיבות הפסקת עבודתו. זאת ועוד, התובע הרחיב חזית במסגרת סיכומיו והוא 'תיקן' את הסכומים הנתבעים מבלי שקיבל היתר לכך". בשל כך לא נפסקו הוצאות לטובת סאיג.
נציגי הציבור אבי חזקיהו ושלומית לוי הסכימו עם אבו-קאעוד. את סאיג ייצגו עוה"ד ליאת פייגל ומאור שלום, ואת אס.טי - עו"ד קרן פרוכט-כהן.
