דוד צבי פנקס - המנהל הראשון של בנק המזרחי, חותם מגילת העצמאות ושר התחבורה

דוד צבי פנקס נולד ב-5 בדצמבר 1895 בשופרון שבהונגריה, והיה מגיל צעיר איש תנועת המזרחי, התנועה הדתית-ציונית שהקימה ב-1923 בנק משלה כדי לממן את המוסדות והעסקים של הציבור שלה. ב-1925 מונה פנקס למנהל בנק המזרחי בתל אביב, והיה למעשה המנכ"ל הראשון של הבנק. הבנק שניהל היה קטן: באותן שנים ניהל אליעזר זיגפריד הופיין את בנק אפק, הבנק הגדול של היישוב, ויוסף אהרונוביץ את בנק הפועלים של ההסתדרות.

מהבנק למגילת העצמאות

פנקס היה במקביל פעיל ציבורי בכיר במזרחי, ובמאי 1948 היה בין החותמים על מגילת העצמאות וחבר מועצת המדינה הזמנית. בפברואר 1949 נבחר לכנסת הראשונה מטעם החזית הדתית המאוחדת, ומאותה שנה עמד בראש דירקטוריון הבנק במקום לנהל אותו בעצמו. בכנסת עמד בראש ועדת הכספים ממרץ 1949 עד אוקטובר 1951, השנים של הצנע, הקצבות המזון והעלייה ההמונית, שבהן נכתבו התקציבים הראשונים של המדינה. במקביל היה סגן ראש עיריית תל אביב בשנים 1950-1951.

שר התחבורה בשנות הצנע

באוקטובר 1951 מונה פנקס לשר התחבורה בממשלת בן-גוריון. בקיץ 1952, בעיצומו של מחסור הדלק, התקין תקנה שאסרה נסיעה ברכב פרטי יומיים בשבוע, ואחד מהם שבת. התקנה נתפסה ככפייה דתית ועוררה סערה ציבורית, וביוני אותה שנה הונח מטען חבלה ליד ביתו. פנקס נפטר ב-14 באוגוסט 1952 בירושלים, בן 56, בעודו שר וחבר כנסת. את הבנק ניהל אחריו במשך עשרים שנה נפתלי פיינגולד.

הבנק שנשאר אחריו

בנק המזרחי של פנקס נשאר בנק של ציבור אחד עד שנות השבעים. המיזוג עם בנק הפועל המזרחי ב-1969, בתקופת יהודה ניצן, והצמיחה תחת אהרן מאיר הפכו אותו לבנק לכל הציבור, והמיזוג עם טפחות ב-2005 הפך אותו לשלישי בגודלו במדינה. בני דורו של פנקס בבנקים האחרים, זלמן דוד ליבונטין באפק וליאון רקנאטי בדיסקונט, הקימו אף הם בנקים של ציבור מסוים שהפכו לבנקים של כולם.

מנכ"לי בנק המזרחי לדורותיהם

פנקס הוא הראשון ברשימה. רקע על המערכת הבנקאית של תקופת המנדט ושנות המדינה הראשונות יש במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית.

מי שהמשיך את הדרך של פנקס היה נפתלי פיינגולד, ומי ששינה את הבנק מיסודו היה אהרן מאיר.