אליעזר זיגפריד הופיין - המנהל שהחזיק את הבנק בחיים במלחמת העולם הראשונה
רואה חשבון מהולנד שהצטרף להנהלת אפ"ק ב-1912, מנע את חיסול הבנק בידי העות'מאנים, ניהל אותו 22 שנה וחתם על שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל
אליעזר זיגפריד הופיין נולד ב-29 באוגוסט 1881 באוטרכט שבהולנד. הוא הוכשר כרואה חשבון, הצטרף לתנועה הציונית, ובגיל 28 כבר עבד במשרדי הקרן הקיימת לישראל בקלן שבגרמניה. ב-1912, בגיל 32, הצטרף להנהלת חברת אנגלו-פלשתינה, אפ"ק, הבנק שהקימה התנועה הציונית בארץ ישראל ושממנו צמח בנק לאומי. ב-1910 נשא באמסטרדם לאישה את מריאנה מייקלס, ולזוג נולדו שני ילדים, בהם הזואולוג יעקב חיים הופיין.
1914-1918: הבנק ששרד את המלחמה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גירשו השלטונות העות'מאניים את מנהל הבנק, זלמן דוד ליבונטין, למצרים, והופיין נשאר לנהל את הבנק בארץ. הבנק היה חברה בריטית בשטח אויב, והשלטונות ביקשו לחסל אותו. הופיין ניהל משא ומתן עם הרשויות הטורקיות ומנע את הפירוק. באותן שנים הפך הבנק לצינור הסיוע העיקרי ליישוב היהודי: כספי הג'וינט האמריקאי ומזון חולקו דרך סניפי אפ"ק, והבנק היה הגוף שהחזיק את הכלכלה היהודית בארץ כשהכסף העות'מאני איבד את ערכו.
1925-1947: מנהל כללי, ואחר כך יושב ראש
עם פרישת ליבונטין בסוף 1924 מונה הופיין למנהל הכללי, וכיהן 22 שנה, עד 1947. בתקופתו התרחב הבנק לצד היישוב: מימון מושבות וקיבוצים, אשראי לתעשייה ולמסחר, וסניפים בערים שקמו בין שתי מלחמות העולם. ב-1947 העביר את הניהול לאהרן ברט ועבר לתפקיד יושב ראש הדירקטוריון. ב-1948, כשקמה המדינה ועדיין לא היה לה בנק מרכזי, הנפיק אפ"ק את שטרות הכסף הראשונים של ישראל, והופיין חתם עליהם יחד עם ברט. ב-1951 שינה הבנק את שמו לבנק לאומי לישראל, וב-1954, עם הקמת בנק ישראל, עברה אליו סמכות הנפקת הכסף.
מחוץ לבנק היה הופיין נשיא לשכת המסחר תל אביב יותר מעשרים שנה, וקונסול הכבוד של הולנד בתל אביב עד נובמבר 1948. הוא נפטר ב-6 ביולי 1957, בן 75, בעודו יושב ראש הבנק, ונקבר בכפר שמריהו. רחובות בירושלים, בתל אביב, בטבריה ובחולון נקראים על שמו.
- נולד ב-29 באוגוסט 1881 באוטרכט שבהולנד; רואה חשבון בהכשרתו, עבד במשרדי הקרן הקיימת בקלן
- הצטרף להנהלת אפ"ק ב-1912, בגיל 32, וניהל את הבנק בפועל במלחמת העולם הראשונה כשליבונטין גורש למצרים
- מנהל כללי 1925-1947, ויושב ראש הדירקטוריון 1947-1957
- חתם יחד עם אהרן ברט על שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל, שהנפיק הבנק ב-1948
- נשיא לשכת המסחר תל אביב יותר מעשרים שנה, וקונסול הכבוד של הולנד; נפטר ב-6 ביולי 1957, ורחובות בירושלים, בתל אביב, בטבריה ובחולון נקראים על שמו
מנכ"לי בנק לאומי לדורותיהם
הופיין הוא השני בין עשרת המנהלים שעמדו בראש הבנק מאז 1903, ובעל הכהונה הארוכה ביותר. בעשורים הראשונים נקרא התפקיד מנהל כללי, ובחלק מהתקופות ניהלו את הבנק כמה מנהלים במשותף.
| מנכ"ל | שנות כהונה | הערה |
|---|---|---|
| זלמן דוד ליבונטין | 1903-1924 | המנהל הראשון; במלחמת העולם הראשונה גורש למצרים וניהל סניף זמני באלכסנדריה |
| אליעזר זיגפריד הופיין | 1925-1947 | ניהל בפועל כבר מ-1914; יושב ראש הדירקטוריון עד מותו ב-1957 |
| אהרן ברט | 1947-1957 | עד מותו; חתם על שטרות הכסף הראשונים של המדינה |
| ארנסט להמן | 1957-1970 | ניהול משותף עם היינריך גרינבאום, ומ-1965 גם עם ארנסט יפת |
| ארנסט יפת | 1970-1986 | מ-1977 גם יושב ראש; פרש אחרי מסקנות ועדת בייסקי |
| צדיק בינו | 1987-1989 | הגיע מהבנק הבינלאומי, ואחר כך רכש בו שליטה |
| דוד פרידמן | 1989-1995 | מונה בנובמבר 1988; אחר כך יושב ראש הדירקטוריון |
| גליה מאור | 1995-2012 | האישה הראשונה בראש בנק גדול בישראל |
| רקפת רוסק-עמינח | 2012-2019 | הביאה את פפר |
| חנן פרידמן | 2019- | נכנס לתפקיד ב-1 בנובמבר 2019 |
הבנק שהופיין הציל מפירוק ב-1914 הוא היום הבנק הגדול בישראל, בניהולו של חנן פרידמן, אחרי רקפת רוסק-עמינח וגליה מאור. מי שרוצה לראות איך נראה הבנק הזה היום במספרים ימצא אותו במדריך המניות הגדול.
