תיק הוצל"פ של 20 אלף נסגר בלי דיון - ונפתח מחדש

אישה שזכתה בבית הדין השרעי ב"מוהר" של 20 אלף שקלים פתחה תיק הוצאה לפועל. החייב טען שכבר שילם, צירף המחאה עם חתימת היסב, צילום תעודת זהות ותדפיס עו"ש - ורשם ההוצאה לפועל אסף קפרוב קיבל את הטענה וסגר את התיק, בלי לקיים דיון במעמד הצדדים. השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת ביטל את ההחלטה והורה לפתוח את התיק מחדש.

האישה טענה שמעולם לא קיבלה לידיה את ההמחאה המקורית אלא רק צילום שלה, ושחתימת ההיסב מזויפת. היא הודתה שבבקשה קודמת שהגישה בתיק ההוצל"פ "כשלה באופן הניסוח" כשכתבה שקיבלה המחאה בלי לציין שמדובר בצילום, וכי מיד כשגילתה את הדבר הגישה תלונה במשטרה. החייב טען מנגד שהיא הודתה מפורשות בקבלת ההמחאה, ושינתה את גרסתה רק אחרי שההמחאה נפרעה בפועל מחשבונו - התנהלות שלדבריו מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

האם רשם ההוצל"פ רשאי להכריע בלי דיון?

השופט כרמי הבהיר שתקנה 27א לתקנות ההוצל"פ אכן מקנה גמישות דיונית רחבה, ובכלל זה סמכות לדחות בקשה בלי דיון. אלא שהוא הבחין בין שני מצבים: "אין דינה של דחיית טענת פרעתי, שעה שהחייב לא הניח תשתית עובדתית לכאורית המספקת לביסוסה, כדינה של קבלת הטענה מקום שבו ההכרעה בה מחייבת העדפת גרסתו העובדתית של החייב על פני גרסת הזוכה".

"בלב המחלוקת ניצבות שתי גרסאות עובדתיות שאינן ניתנות ליישוב זו עם זו באשר לעצם קבלת השטר, זיוף חתימת ההיסב ושאלת הפירעון", כתב. "אין מדובר במחלוקת משפטית". המסקנה: "יעילות דיונית אינה תכלית העומדת לעצמה, והתקנה עצמה כורכת את הגמישות הדיונית בהשגת הכרעה 'צודקת ויעילה'". מחלוקות דומות על קיומו של פירעון נדונו בכתבות נתנה הלוואה של 600 אלף שקל - ורצתה לגבות 2.92 מיליון ושני צ'קים של 400 שקל נהפכו לחוב של 13 אלף - עד שהרשם התערב.

שלושה ימי איחור - ולמה זה בכל זאת עבר

הערעור הוגש ב-25 בספטמבר, שלושה ימים אחרי המועד האחרון. המערערת סברה שעומדים לרשותה 20 ימים לפי תקנות ההוצל"פ, במקום 15 ימים לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה. השופט כרמי הקדיש לכך דיון נפרד והצביע על עיוות: התקנה שנועדה לקצר מועדים בענייני משפחה דווקא מאריכה אותם בקונסטלציה הזו, משום שתקופת הפגרה לא נמנית בה. "ייתכן שעל מחוקק המשנה ליתן דעתו לכך", כתב.

הוא האריך את המועד בהתחשב באיחור המצומצם ובהיעדר הסתמכות של החייב, אך קבע שהמחדל הדיוני יקבל ביטוי בהוצאות - ולא פסק לה דבר.

השופט הדגיש שאין בהחלטתו כדי להכריע לגופן של הגרסאות: "יתכן והגרסה העובדתית של המשיב היא הנכונה. יתכן שלא". התיק יוחזר לרשם, שיקבע דיון הוכחות עם חקירת מצהירים.