אברהם בייגה שוחט - שתי קדנציות אוצר בשנות אוסלו והאינתיפאדה
מתל אביב ב-1936 עד 2024: מהנדס, ראש עיריית ערד, ושר האוצר של רבין וברק
אברהם (בייגה) שוחט נולד ב-14 ביוני 1936 בתל אביב, מהנדס בניין, מראשוני ערד וראש העיר שלה. ב-13 ביולי 1992 עד 18 ביוני 1996 שר האוצר בממשלות רבין ופרס, וב-6 ביולי 1999 עד 7 במרץ 2001 בממשלת ברק. מת ב-14 בפברואר 2024.
הקדנציה הראשונה הייתה שנות צמיחה יחסית. עלייה מברית המועצות כבר נקלטה חלקית, תהליך אוסלו פתח שווקים ותקווה להשקעה, והמשק צמח. בכיס זה אומר משרה בהיי-טק שמתחיל להתרחב, ודירה שעדיין נקנית בלי שהמחיר יברח לגמרי. שוחט בא מהנדסה ומעיירת פיתוח: כביש, מים, תקציב מוניציפלי.
הוא לא היה אידאולוג של שוק ולא של קיצוב. הוא היה שר של מספרים ושל הסכמים קואליציוניים. ב-1996 הפסיד המערך. נתניהו נכנס, מרידור לאוצר. ב-1999 שוחט חזר עם ברק. תוך חודשים האינתיפאדה השנייה שינתה את התמונה: תיירות נעצרת, השקעה נדחית, ביטחון אוכל תקציב. זו הייתה מאקרו כלכלה של גאות ואז הלם.
מערד לשולחן התקציב, פעמיים
ערד לימדה אותו פיתוח בפריפריה. באוצר הסקאלה הייתה מדינה: שכר במגזר הציבורי, גירעון, ושקל מול דולר. בכיס של עובד מדינה זה הסכם שכר. בכיס של יצואן זה שער. שוחט ניהל את שניהם בלי דרמה של 1985, ובלי המהפך של 2003.
בקדנציה השנייה ברק רדף אחרי הסכם מדיני. האוצר שילם על ביטחון ועל ציפיות שנשברו. ב-2001 הממשלה נפלה. שרון נכנס, שלום לאוצר, אחר כך נתניהו. הקיצוץ הגדול בא אחרי ששוחט כבר יצא.
הייחוד היה שתי כניסות באותו עשור, עם שני משקים. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו שר שמצליח יותר כשיש שקט בגבול. הבנק המרכזי והריבית תחת פרנקל ואחר כך תחת דוד קליין פעלו ברקע; האוצר קבע את הגירעון.
מה שנשאר בכיס הוא שנות ה-90 כזיכרון של צמיחה, ושנות 2000 הראשונות כמיתון. שוחט ישב על שתיהן. משק בית שקנה דירה ב-1994 פגש משכנתא אפשרית; מי שחיפש עבודה ב-2001 פגש האטה. אותו שר, שני כיסים.
המהנדס מערד האמין בתשתיות. כביש לאילת, מים לנגב, תקציב לעיירה. באוצר זה הפך לסעיף מול ביטחון. בכיס של תושב ערד המשרה במפעל תלויה גם בשער וגם במענק. שוחט ידע את זה מהשטח, לא רק מהטבלה. ב-2024 נפטר, אחרי דור שבו האוצר כבר דיבר היי-טק יותר מעיירות. הסיפור שלו נשאר הגשר: פיתוח ישן, תקציב חדש, ושתי קדנציות שתחומות במלחמה בשקט.
ערד לימדה אותו שעיירת פיתוח חיה ממפעל ומכביש. האוצר לימד אותו שמפעל חי משער ומביטחון. ב-1992-1996 השער והשקט עבדו לטובתו. ב-1999-2001 הביטחון עבד נגדו. אותו מהנדס, שני משקים. בכיס של תושב ערד המשרה תלויה בשניהם, גם כשהשר כבר בירושלים.
הוא לא הפך לסמל של קיצוץ או של פתיחה. הוא הפך לסמל של שר מספרים בשנים שבהן המספרים הספיקו, ואז לא. אוסלו נתן תקווה להשקעה; האינתיפאדה לקחה תיירות. שוחט ישב על התקווה ועל הלקיחה. ב-2001 יצא. שרון ונתניהו בנו על החור מהצד השני.
בכיס של השנים האלה אברהם (בייגה) שוחט פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1992-1996; 1999-2001 הוא הציר. תקציב בשנות ה-90 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר שתי קדנציות אוצר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה אברהם (בייגה) שוחט פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1992-1996; 1999-2001 הוא הציר. תקציב בשנות ה-90 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר שתי קדנציות אוצר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה אברהם (בייגה) שוחט פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1992-1996; 1999-2001 הוא הציר. תקציב בשנות ה-90 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר שתי קדנציות אוצר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
