המשקיעים בורחים מתל אביב? 7.9 מיליארד שקל זרמו לקרנות מניות בחו"ל באוקטובר

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל ממשיכה למשוך כספים, אבל הכיוון שאליו הם זורמים משתנה. בחודש אוקטובר גייסה התעשייה כ-7.6 מיליארד שקל נטו, כאשר קרנות הסל והקרנות הכספיות הובילו את הגיוסים. אלא שמתחת לנתון הכולל בולטת מגמה משמעותית: המשקיעים מגדילים את החשיפה למניות בחו"ל, בעיקר באמצעות קרנות הסל, ומנגד מוציאים כספים מקרנות המתמחות במניות בישראל.

לפי נתוני מיטב בית השקעות, שריכז נאור כהן, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות, קרנות המתמחות במניות בחו"ל גייסו באוקטובר כ-7.9 מיליארד שקל, בעוד קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו פדיונות של כ-3.24 מיליארד שקל. מדובר בפער של יותר מ-11 מיליארד שקל בין הגיוסים לשני האפיקים, שממחיש את ההבדלים בהעדפות המשקיעים. עם זאת, אין פירוש הדבר שכל הכספים שנפדו מהקרנות בישראל הועברו ישירות לחו"ל.

במיטב מציינים כי "נמשכת ומתחזקת מאוד מגמת המעבר ממניות בישראל למניות בחו"ל מצד המשקיעים המוסדיים באמצעות קרנות הסל".

* הנתונים נכונים עד לתאריך 29.10.26 מכיוון שהנתונים שפורסמו נכון ל-30.10 הם משובשים.

קרנות הסל מובילות את המעבר לחו"ל

עיקר הפעילות התרכז בקרנות הפסיביות, ובפרט בקרנות הסל. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו באוקטובר כ-7.63 מיליארד שקל, בעוד קרנות הסל המתמחות במניות בישראל רשמו פדיונות של כ-2.6 מיליארד שקל. בקרנות המחקות נרשמה תמונה דומה, אם כי בהיקפים נמוכים יותר: גיוסים של כ-316 מיליון שקל בקרנות מניות חו"ל מול פדיונות של כ-182 מיליון שקל בקרנות מניות ישראל.

בסיכום כלל הקרנות הפסיביות, האפיק המתמחה במניות בחו"ל גייס כ-7.94 מיליארד שקל, ואילו האפיק המתמחה במניות ישראל רשם פדיונות של כ-2.78 מיליארד שקל. גם בקרנות האקטיביות נרשמו פדיונות מקרנות מניות ישראל, בהיקף של כ-453 מיליון שקל, לעומת פדיונות מתונים של כ-24 מיליון שקל בקרנות מניות חו"ל.

התוצאה היא שכמעט כל הכסף שזרם באוקטובר לקרנות המתמחות במניות בחו"ל הגיע דרך המוצרים הפסיביים. מדובר במכשירי השקעה שעוקבים אחר מדדים, ומאפשרים למשקיעים לקבל חשיפה לשווקים בחו"ל בלי לבחור מניות בודדות. מנגד, הפדיונות מהקרנות בישראל נרשמו הן בניהול האקטיבי והן במכשירים הפסיביים.

למרות הגיוסים הגדולים באוקטובר, קרנות הסל עדיין מציגות פדיונות מצטברים של כ-7 מיליארד שקל מתחילת השנה. זאת לאחר שבחודשים קודמים, בעיקר יוני ויולי, נרשמו בהן פדיונות בהיקפים גדולים. הגיוס של כ-4.8 מיליארד שקל באוקטובר קיזז חלק משמעותי מהפדיונות הללו, אך לא מחק אותם.

לראשונה זה שנה וחצי: פדיונות בקרנות האקטיביות המסורתיות

התפתחות נוספת בנתוני אוקטובר היא הפדיונות בקרנות האקטיביות המסורתיות, שרשמו יציאה נטו של כ-1.4 מיליארד שקל. מדובר בחודש הראשון שבו נרשמו פדיונות בקטגוריה מאז אפריל 2025, לאחר תקופה ממושכת של גיוסים.

• האם מנהלי הקרנות באמת מכים את המדדים? בדקנו 39 קרנות לאורך שמונה שנים
• IBI מפרקת את קרן דן אריאלי: מינוס 0.7% בחמש שנים מול 70% במדד

הפדיונות לא התרכזו רק בקרנות המניות. קטגוריית אג"ח כללי רשמה פדיונות של כ-745 מיליון שקל, ואחריה קרנות מניות ישראל עם פדיונות של כ-453 מיליון שקל. גם בקרנות אג"ח חברות נרשמו פדיונות, בהיקף של כ-87 מיליון שקל בקרנות האקטיביות.

מנגד, קרנות אג"ח מדינה היו הקטגוריה המגייסת ביותר בקרנות האקטיביות המסורתיות, עם גיוס של כ-169 מיליון שקל. מדובר בסכום קטן יחסית לפדיונות שנרשמו באפיקים האחרים, ולכן הוא לא הספיק כדי לשנות את התמונה הכוללת.

הקרנות הכספיות, לעומת זאת, ממשיכות לגייס. באוקטובר הן רשמו גיוסים של כ-3.7 מיליארד שקל, לעומת כ-3.5 מיליארד שקל בספטמבר. מתחילת השנה גייסו הקרנות הכספיות כ-37.9 מיליארד שקל, והן אחראיות ליותר ממחצית הגיוסים נטו של תעשיית הקרנות כולה בתקופה זו.

הקרנות הכספיות משמשות חלופה נזילה לפיקדונות הבנקאיים, והן מאפשרות למשקיעים להחזיק כסף באפיק סולידי יחסית, בלי להיחשף באופן ישיר לתנודתיות בשוק המניות. המשך הגיוסים אליהן, לצד הפדיונות מהקרנות האקטיביות המסורתיות, מצביע על ביקוש מתמשך למכשירי השקעה נזילים וקצרי טווח.

7.6 מיליארד שקל נכנסו, אבל נכסי התעשייה גדלו ב-3.9 מיליארד שקל בלבד

• הרווח שנכנס לקרן בטפטוף: כך קרנות הנאמנות קונות בהנחה בהקצאות פרטיות
• איילון הופכת לבית של מנהלים חיצוניים: אלפי בנדק, עציוני ומרתון עוברים אליה כמעט במקביל

למרות הגיוסים, שווי הנכסים המנוהלים בתעשיית קרנות הנאמנות עלה באוקטובר בשיעור מתון בלבד של כ-0.45%, מ-855.5 מיליארד שקל בסוף ספטמבר ל-859.4 מיליארד שקל בסוף אוקטובר.

הסיבה לפער בין הגיוסים לגידול בנכסים היא הירידה בשווי ההשקעות. בעוד שהתעשייה גייסה כ-7.6 מיליארד שקל, ירידות הערך בשווקים גרעו כ-3.7 מיליארד שקל משווי הנכסים המנוהלים. כך, בפועל, התווספו לנכסי התעשייה כ-3.9 מיליארד שקל בלבד.

אוקטובר התאפיין במגמה מעורבת בשווקים. בישראל נרשמו ירידות במדדי המניות המרכזיים: מדד ת"א-35 ירד בכ-1.4%, מדד ת"א-125 איבד כ-1.6% ומדד ת"א-90 ירד בכ-1.9%.

גם בוול סטריט נרשמו פערים בין המדדים. מדד הדאו ג'ונס עלה בכ-2.8% ומדד S&P 500 הוסיף כ-0.9%, בעוד מדד הנאסד"ק ירד בכ-2.5%. באירופה מדד הדאקס הגרמני עלה בכ-2.5%, וביפן מדד הניקיי ירד בכ-1.3%. בשוק האג"ח הישראלי נרשמה יציבות באיגרות החוב הממשלתיות, בעוד האג"ח הקונצרניות ירדו בכ-0.1%.

מתחילת 2026 גייסה תעשיית הקרנות כ-65.1 מיליארד שקל נטו, ונכסיה גדלו מכ-757 מיליארד שקל בסוף 2025 לכ-859.4 מיליארד שקל באוקטובר. כ-37.9 מיליארד שקל מהגיוסים הגיעו לקרנות הכספיות, וכ-22.2 מיליארד שקל לקרנות האקטיביות המסורתיות, למרות הפדיונות שנרשמו בהן בחודש האחרון.

השילוב בין המשך הגיוסים לקרנות הכספיות, המעבר למכשירים פסיביים המתמחים במניות בחו"ל והפדיונות מהקרנות המקומיות ממחיש את שינוי תמהיל ההשקעות בתעשייה. הכסף ממשיך להיכנס לשוק הקרנות, אבל בחודש אוקטובר חלק משמעותי ממנו הופנה לחשיפה לשווקים מעבר לים.

הנתונים מבוססים על סקירת מיטב בית השקעות שפורסמה ב-2 בנובמבר 2026, ונכונים עד 29 באוקטובר, בשל שיבוש בנתונים שפורסמו עבור 30 באוקטובר. נתון קרנות הגידור בנאמנות עדיין אינו סופי.