מודי'ס מעלה את תחזית הצמיחה לישראל ל-6% - אך מודאגת מהממשלה הבאה

חברת דירוג האשראי מודי'ס מעדכנת כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה של ישראל, ימים ספורים לאחר הבחירות לכנסת שהסתיימו ללא הכרעה ברורה. על פניו מדובר בשיפור משמעותי בהערכות לגבי הכלכלה הישראלית, אבל בסוכנות הדירוג ממהרים לסייג את המספרים. חלק ניכר מהצמיחה החזויה אינו נובע מהתרחבות הפעילות הכלכלית בתוך ישראל, אלא משינוי באופן שבו נמדדת התרומה לתוצר של חברות ישראליות שמייצרות בחו"ל. במקביל, מודי'ס מסמנת לממשלה הבאה את הסיכונים המרכזיים לדירוג האשראי - לא רק הגירעון והחוב הציבורי, אלא גם עצמאות מערכת המשפט והיחסים עם מדינות העולם.

בסקירה שפרסמה ביום חמישי האחרון, בעקבות הבחירות, מעלה מודי'ס את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 מ-3.7% ל-5%, ואת התחזית לשנת 2027 מ-5% ל-6%. מדובר בשיפור של 1.3 ו-1 נקודות אחוז בהתאמה, אך בחברת הדירוג מדגישים כי השינוי אינו משקף בהכרח התרחבות דומה של הפעילות המקומית. למעשה, חלק מהשיפור קשור לשינויי המדידה שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועדו לשקף בצורה טובה יותר פעילות ייצור בחו"ל של חברות ישראליות.

העדכון מגיע כשלושה חודשים אחרי הדוח החצי-שנתי של מודי'ס מחודש יולי, שבו הותירה החברה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של Baa1 עם תחזית יציבה. כבר אז הצביעה מודי'ס על ההכנסות הגבוהות ממסים ועל פעילות ההייטק כגורמים שתומכים בכלכלה הישראלית, לצד הוצאות הביטחון והאי-ודאות הפוליטית שממשיכות להכביד על הדירוג. אלא שהפעם, לצד השיפור בתחזיות, החברה מתייחסת גם למציאות הפוליטית שנוצרה בעקבות הבחירות ולסיכונים שנובעים ממנה.

המשמעות היא שהתוצר הישראלי יכול לצמוח בקצב גבוה, גם כאשר הפעילות בתוך גבולות המדינה צומחת בקצב מתון יותר. הפעילות בחו"ל היא פעילות עסקית אמיתית של חברות ישראליות, אבל לא כל תוספת לייצור הזה מתורגמת לעוד משרות, השקעות או צריכה בתוך ישראל. עבור מי שמנסה להבין מה קורה במשק המקומי, ההבחנה הזאת חשובה לא פחות משיעור הצמיחה הכולל.

הפער הזה בולט גם בתחזית המעודכנת של בנק ישראל שפורסמה בחודש שעבר. הבנק המרכזי צופה צמיחה של 5.6% השנה ושל 7.5% בשנת 2027, אבל בניכוי הייצור בחו"ל של חברות ישראליות התחזיות יורדות ל-3.4% ול-5.1% בהתאמה. כלומר, בשנת 2027 לבדה מדובר בפער של 2.4 נקודות אחוז בין הצמיחה הכוללת לצמיחה ללא הייצור בחו"ל. חלק משמעותי מהתוספת לתוצר קשור בין היתר להתרחבות פעילות חברות הטכנולוגיה הישראליות, על רקע הגידול העולמי בהשקעות בבינה מלאכותית.

הגירעון והחוב משתפרים - אבל הוצאות הביטחון עדיין גבוהות

לצד עדכון הצמיחה, מודי'ס משפרת גם את התחזיות למצבה הפיסקלי של ישראל. לפי ההערכה החדשה, הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד השנה על 5% מהתוצר, לעומת תחזית קודמת של 5.9%. במקביל, תחזית יחס החוב לתוצר יורדת מ-70.1% ל-68.5%, שיפור של 1.6 נקודות אחוז.

בחברה מייחסים את השיפור בעיקר להכנסות גבוהות מהצפוי, שמאפשרות לממשלה לצמצם את הגירעון למרות ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. מדובר במגמה שמורגשת כבר חודשים בנתוני האוצר. עוד באוגוסט הצביעו נתוני גביית המסים על האפשרות שישראל תסיים את השנה עם גירעון נמוך מהיעד, לאחר שההכנסות גדלו בקצב מהיר יותר מההוצאות. גם לשנים הבאות צופה מודי'ס ירידה הדרגתית בגירעון, לרמה של 4.8% מהתוצר ב-2027 ול-4.3% בשנת 2028.

עם זאת, מדובר עדיין בגירעונות גבוהים יחסית, והוצאות הביטחון צפויות להמשיך להכביד על התקציב גם בשנים הבאות. במודי'ס מעריכים כי ההוצאות הביטחוניות יישארו גבוהות מבחינה מבנית, גם אם עצימות הלחימה תתמתן. המשמעות היא שהממשלה הבאה תידרש להמשיך לממן הוצאות ביטחון גדולות לאורך זמן, במקביל לצרכים האזרחיים של המשק ולתשלומי הריבית על החוב.

הממשלה הבאה תקבע את הכיוון - והחשש אינו רק כלכלי

אלא שמעבר לנתונים הכלכליים, חלק משמעותי מהסקירה של מודי'ס מוקדש דווקא לתוצאות הבחירות ולמדיניות האפשרית של הממשלה הבאה. לפי תוצאות הספירה שפורסמו ב-30 באוקטובר, גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים, הרחק מ-61 המנדטים הדרושים להקמת ממשלה. המשמעות היא שהמשא ומתן הקואליציוני עשוי להימשך שבועות ואף חודשים, ולא ברור בשלב זה מי יעמוד בראש הממשלה הבאה.

• שבועיים לבחירות: פיץ' מזהירה מהמחיר הכלכלי של חוסר הכרעה
• S&P: הבנקים הישראלים מהרווחיים בעולם - אבל התשואה על ההון בדרך לרדת מ-15.5% ל-13%

במודי'ס מעריכים כי עצם זהותה של הממשלה שתוקם אינה צפויה להביא לשינוי מיידי בדירוג האשראי, בין היתר משום שקיימת מידה רבה של דמיון בין המפלגות המרכזיות בכל הנוגע למדיניות הכלכלית, הפיסקלית והביטחונית. עם זאת, בחברה מבהירים כי ההחלטות שתקבל הממשלה לאחר הקמתה בהחלט עשויות להשפיע על איכות האשראי של ישראל.

הסיכון המרכזי שמציינת מודי'ס בהקשר הפוליטי הוא פגיעה נוספת בחוזק המוסדי של ישראל, ובפרט בעצמאות מערכת המשפט ובמערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון. בחברת הדירוג מזהירים כי המשך צעדים שיחלישו את המוסדות הללו עלול להביא לשחיקה נוספת בהערכת החוזק המוסדי של ישראל, אחד המרכיבים שנלקחים בחשבון בקביעת דירוג האשראי.

גם מדיניות החוץ נמצאת על הכוונת. לפי הערכת מודי'ס, ממשלה נוספת בראשות בנימין נתניהו עשויה להמשיך בקו המדיני והביטחוני הנוכחי, ובכך להחריף את המתיחות ביחסים הבינלאומיים. מנגד, בחברה מעריכים כי ממשלה בהובלת האופוזיציה עשויה להיות פתוחה יותר לפתרונות דיפלומטיים במקום עימותים צבאיים ישירים. מודי'ס מתייחסת בהקשר הזה למדיניות כלפי עזה, הגדה המערבית, לבנון ואיראן, ומעריכה כי שינוי במדיניות שיוביל לשיפור היחסים הבינלאומיים עשוי לתמוך גם באיכות האשראי של המדינה.

גם פיץ' מזהירה - אבל מסמנת סיכון אחר

הסקירה של מודי'ס מצטרפת לדוח שפרסמה ביום שישי חברת הדירוג פיץ', שהותירה את דירוג ישראל ברמה של A עם תחזית שלילית, אך הזהירה מפני תקופה ממושכת של שיתוק פוליטי בעקבות הבחירות. בפיץ' מעריכים כי ישראל עלולה להגיע לבחירות נוספות באפריל 2027, וכי חוסר היכולת להרכיב ממשלה יציבה עלול לעכב את אישור תקציב המדינה לשנה הבאה ולפגוע במאמצים לצמצום החוב הציבורי.

למעשה, כבר שבועיים לפני הבחירות הזהירה פיץ' מהמחיר הכלכלי של היעדר הכרעה, והצביעה על האפשרות שישראל תיגרר לחודשים ארוכים של ממשלת מעבר. כעת, לאחר שהתוצאות התבררו, התרחיש הזה הפך מבחינת החברה לאפשרות ממשית, והיא אף מסמנת את אפריל 2027 כמועד אפשרי לסבב בחירות נוסף.

• יאיר לפידות: "הצעירים בטוחים שבמניות אי אפשר להפסיד"
• גם כ-1.5 מיליארד רכישה עצמית של נייס לא עזרו - המניה עדיין במגמת צניחה

בעוד פיץ' מתמקדת בסיכון של ממשלת מעבר ממושכת, היעדר תקציב והמשך העלייה בחוב, מודי'ס מדגישה לצד הסיכונים הפיסקליים גם את החשיבות של יציבות מוסדות השלטון והיחסים הבינלאומיים. בשני המקרים, המסר הוא שתוצאות הבחירות כשלעצמן אינן משנות את הדירוג, אבל ההתפתחויות הפוליטיות וההחלטות שיתקבלו בעקבותיהן עשויות להשפיע עליו בהמשך.

דירוג האשראי של ישראל במודי'ס נותר בשלב זה Baa1 עם אופק יציב, ללא שינוי בעקבות הסקירה החדש