הפתעת המסים: ישראל עשויה לסיים את השנה עם גירעון נמוך מהיעד

הנתונים הפיסקליים של יולי מספקים הפתעה חיובית שקשה להתעלם ממנה. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים נשאר ברמה של 3.3% מהתוצר, שהם 72.9 מיליארד שקל, מול תקרה שנתית של 4.9%. ביולי עצמו נרשם גירעון של 4.8 מיליארד שקל, בדומה ליולי אשתקד, אבל המספר המשמעותי נמצא בחישוב המצטבר: מתחילת 2026 הגיע הגירעון ל-11.5 מיליארד שקל, לעומת 37.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

השיפור הזה מגיע משני הכיוונים. הכנסות המדינה הסתכמו בינואר-יולי ב-362.1 מיליארד שקל, עלייה של 38.3 מיליארד שקל ושל 11.8%. הוצאות הממשלה הגיעו ל-373.6 מיליארד שקל, תוספת של 12.6 מיליארד שקל ושל 3.5%. הפער בין קצב הגידול בהכנסות לקצב ההוצאה צמצם את הגירעון ב-25.7 מיליארד שקל בתוך שבעה חודשים.

גביית המסים תרמה את עיקר השיפור. בקופת המדינה נכנסו ביולי 53.3 מיליארד שקל ממסים, ובמצטבר מתחילת השנה הגיע הסכום ל-350.3 מיליארד שקל. במונחי ביצוע תקציבי מדובר בעלייה של 14.5%, ובחישוב ריאלי ובשיעורי מס אחידים הקצב מתקרב ל-10%.

גם ההרכב נראה חיובי. המסים הישירים עלו ריאלית בכ-14% מתחילת השנה. ההכנסות מעצמאים גדלו בכ-19%, הגבייה מחברות עלתה ב-6% והניכויים משכר וממקורות נוספים התרחבו ב-11%. ניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-79%, ביטוי לעליות בבורסה, למימושי רווחים ולפעילות ערה יותר בשוק ההון.

המסים העקיפים התקדמו בקצב מתון יותר של כ-5%, אך גם שם נרשמה עלייה של 6% בהכנסות ממע"מ מתחילת השנה. גביית מסי המקרקעין נשארה כמעט יציבה, כך שהשיפור הכולל נוצר גם בתקופה חלשה יחסית בעסקאות הדיור. השקל החזק הקטין את מסי הקנייה על כלי רכב מיובאים, עוד גורם שמחדד את חוזקת הגבייה בתחומים האחרים.

ביולי היו גם השפעות חריגות. בסיס ההשוואה של יולי 2025 הושפע מהירידה בפעילות בתקופת המלחמה מול איראן, ובחודש הנוכחי נרשם תשלום מע"מ מעסקה גדולה. עם זאת, נתוני שבעת החודשים מצמצמים את המשקל של אירוע בודד. מדובר במגמה שהחלה עוד בתחילת השנה והובילה את האוצר להעלות את תחזית הכנסות המסים ל-567.4 מיליארד שקל.

כמעט 100 מיליארד שקל של גירעון עד סוף השנה?

המספר שממחיש את המרווח התקציבי נמצא בטבלת הביצוע. תקציב 2026 בנוי על הכנסות של 587 מיליארד שקל, הוצאות של 698.2 מיליארד שקל וגירעון של 111.2 מיליארד שקל. אחרי שבעה חודשים נצבר גירעון של 11.5 מיליארד שקל. פירוש הדבר הוא שהגעה לתקרה דורשת גירעון נוסף של כ-99.7 מיליארד שקל באוגוסט-דצמבר.

בתקופה המקבילה אשתקד, חמשת החודשים האחרונים יצרו גירעון של כ-61 מיליארד שקל. השנה תידרש קפיצה של יותר מ-60% לעומת הסכום הזה כדי להגיע לתקרה. ההוצאות אכן צפויות לעלות בהמשך השנה: הביצוע האזרחי ירד עד כה ב-1.3%, תקציבי משרדים נדחים לעיתים לסוף השנה, ובמערכת הביטחון כבר נרשם גידול של 12.6%. גם הוצאות מקרן הפיצויים הגיעו ל-8.8 מיליארד שקל.

ועדיין, הנתונים הנוכחיים מגדילים את הסיכוי לסיום השנה מתחת ל-4.9%, ואולי גם מתחת ל-4%, בניגוד לתחזית שלפיה הגירעון עלול להגיע ל-5.3% והתוצר יצמח ב-3.3%. תוצאה כזאתאת תפחית את צורכי גיוס החוב, תתמוך באג"ח הממשלתיות ותקל על הוצאות הריבית בשנים הבאות.

• צרפת נכנסת לשנת בחירות עם גירעון של 5%
• ארה"ב מתקרבת לחוב של 40 טריליון דולר - והריבית כבר מתקרבת ל-1.5 טריליון בשנה

המשמעות עשויה להגיע גם לדירוג האשראי. חברות הדירוג מתמקדות ביכולת ישראל לבלום את העלייה ביחס החוב לתוצר, במיוחד על רקע הוצאות הביטחון. מודי'ס השאירה לאחרונה את דירוג ישראל ברמה של Baa1, והמשך גבייה חזקה לצד גירעון מתחת ל-4% עשוי להפוך את 2026 משנת חריגה תקציבית לשנה שבה החלה ההתכנסות מחדש.