הפסד בתיק ההשקעות שווה כסף: כללי הקיזוז שמחזירים מס למשקיע
משקיע שסיים שנה עם רווח של 80 אלף שקל בחשבון בבנק אחד ועם הפסד של 60 אלף שקל בחשבון בבנק אחר, לשם המחשה, שילם 20 אלף שקל מס על הרווח, בזמן שההפסד נשאר רשום ומחכה. קיזוז בין השניים היה מוריד את החבות ל-5,000 שקל, ואת ההפרש של 15 אלף שקל מחזירה רשות המסים דרך הדוח השנתי בלבד.
סעיף 92 לפקודת מס הכנסה הוא המסגרת שקובעת את הכללים, והוא בנוי בשתי שכבות: קיזוז בתוך שנת המס עצמה, והעברה של היתרה קדימה. השכבה הראשונה רחבה בהרבה מהשנייה, ולכן העיתוי של המימוש נושא משקל.
מה נפגש עם מה באותה שנה
הפסד הון שוטף מקוזז כנגד רווח הון מכל נכס שהוא. הכוונה למניות, לקרנות, לאיגרות חוב, למכירת עסק ואפילו לשבח לפי חוק מיסוי מקרקעין, שנחשב לעניין הזה רווח הון. משקיע שמכר דירה ברווח ובאותה שנה מימש הפסד בתיק הניירות שלו מפגיש בין השניים, וזו אחת הדרכים המעשיות להקטין חבות שבח.
הפסד ממכירת נייר ערך פוגש גם הכנסה מריבית ומדיבידנד באותה שנה, בין שהם משולמים בשל אותו נייר ובין שמקורם בניירות אחרים, בתנאי ששיעור המס עליהם מגיע עד 25%. הסייג הזה מוציא מהמשחק את הדיבידנד של בעל מניות מהותי, שממוסה ב-30%, ומשאיר בפנים את הדיבידנד הרגיל ואת הריבית מפיקדונות ומאיגרות חוב (להרחבה: מס על ריבית ורווחים מפיקדונות וחסכונות: 15% או 25%, ומי פטור לגמרי).
סדר הקיזוז נתון לבחירת הנישום, וחוזר של רשות המסים מ-2025 חידד את הכללים סביבו. מי שמחזיק גם הפסדים מנכסים בחו״ל מקזז אותם תחילה כנגד הכנסות שהופקו בחו״ל, לפי הכללים שמפורטים בפרק על מיסוי השקעות בחו״ל. הפסד ממימוש נכס דיגיטלי נכנס לאותה משפחה של הפסד הון, בכפוף לתיעוד שנדרש ומוסבר בפרק מיסוי הקריפטו.
הפסד עסקי שוטף פועל בטווח רחב יותר. הוא נפגש עם כל מקור הכנסה של אותה שנה, לרבות משכורת ורווח הון, בעוד הפסד הון נשאר בתוך העולם ההוני ומחכה לרווח מאותו סוג. עצמאי שסגר שנה בהפסד וגם מכר ניירות ערך ברווח מקזז את השניים זה מול זה כבר בדוח של אותה שנה.
מוכר דירה עם שבח חייב של 300 אלף שקל, לשם המחשה, שמימש באותה שנה הפסד של 100 אלף שקל בתיק הניירות, מקטין את בסיס המס ל-200 אלף שקל וחוסך 25 אלף שקל. הקיזוז נדרש בדוח השנתי, ובקשת ההחזר מול מנהל מיסוי מקרקעין מוגשת בנפרד מהשומה של העסקה עצמה.
ההפסד שעובר לשנה הבאה
יתרה שנשארה אחרי הקיזוז השוטף עוברת קדימה בלי הגבלה על מספר השנים, אבל היא מצטמצמת בדרך: הפסד מועבר משמש כנגד רווח הון ושבח מקרקעין בלבד, והדלת אל ריבית ודיבידנד נסגרת מרגע שהשנה הסתיימה. משקיע שיושב על הפסד ותיק וגם מקבל דיבידנדים שוטפים ישלם עליהם מס מלא, בזמן שההפסד ממתין לרווח הון עתידי.
התנאי ששומר על ההפסד הוא הגשת דוח שנתי לשנה שבה הוא נוצר. הפסד שדווח כראוי נרשם ונשמר, והפסד שנשאר בדפי הבנק בלבד נעלם מבחינת מס הכנסה. זו הסיבה שמשקיעים רבים מגישים דוח דווקא בשנה גרועה, גם כשהחוק פוטר אותם מהגשה.
ההפסד המועבר נגרר בדוחות משנה לשנה, ומופיע בנספח רווח ההון כיתרה פתוחה. שמירה על הרצף הזה מחייבת הגשה עקבית: שנה שבה הדוח דולג שוברת את השרשרת ומקשה על הוכחת היתרה מול פקיד השומה בשנים הבאות, גם כשהמסמכים הבנקאיים קיימים.
מימוש יזום לקראת סוף השנה הוא הכלי הנפוץ ליצירת הפסד בר קיזוז, והוא נושא כמה מלכודות. עמלות המכירה והקנייה מכרסמות בחיסכון, יציאה זמנית מהשוק חושפת את התיק לתנועת מחירים בימים שבהם הכסף בחוץ, ושיטת FIFO מכתיבה שהמנה הוותיקה היא שנמכרת, כך שלפעמים נוצר דווקא רווח. רשות המסים בוחנת מכירה וקנייה מיידית של אותו נייר בעין ביקורתית, והשיקולים האלה נמנים עם הבדיקות שמפורטות בפרק על תכנון מס שנתי לגיטימי.
הבנק גובה 25% מכל מכירה מרווחת לאורך השנה ועורך חישוב מרכז בסופה, אך הוא רואה את החשבונות שאצלו בלבד. תיק שמפוזר בין שני גופים או בין ברוקר ישראלי לברוקר זר דורש איסוף ידני של טופסי 867 והגשה מרוכזת, כפי שמתואר בפרק שמרכז את מיסוי שוק ההון ובמפה הכללית של מדריך המסים.
בדוגמה שפתחה את הדברים, הגשת דוח שנתי מאחדת את שני הבנקים לחשבון אחד: רווח של 80 אלף שקל מול הפסד של 60 אלף, בסיס חייב של 20 אלף שקל ומס של 5,000 שקל (להרחבה: מיסוי רווחי הון ודיבידנד למשקיע הפרטי: כמה תשלמו על כל שקל רווח). הבקשה להחזר פתוחה שש שנים אחורה.
