הראש הקטן של מיכל כהן

מיכל כהן הממונה על התחרות, קיבלה בשנה האחרונה הרבה ביקורת אז היא התחילה לעבוד, לעשות רעש, לדברר את עצמה, להופיע בכותרות הראשיות. פתאום היא גיבורה, מגנה על המשק ועל הציבור. הפסילה של יוניון כרוכשת של כאל היא אולי החלטה מקצועית, אבל זה נראה כמו גחמה או התעקשות שמחפשים לה צידוקים מקצועיים. יוניון של ג'ורג חורש מחזיקה ב-37% מסופרפארם (לצד ליאון קופלר בעל השליטה) ורצתה לרכוש 80% מכאל. ברשות התחרות אמרו - "אוי ואבוי, המידע מכאל יזרום לסופרפארם". 

אם מידע כזה יזרום אז זה מסוכן לתחרות - סופרפארם תוכל לדעת מי קונה ואיפה; מי קונה אצל מתחרים ולטרגט אותו. זה ייתן כוח גדול לסופרפארם על פני המתחרות. זו רק דוגמה, המאגר של כאל הוא כוח עצום והחשש באמת מוצדק - חיבור בין סופרפארם לכאל הוא פוטנציאל סכנה לתחרות. 

אבל רגע - האם רשות התחרות היא הגוף האוכף? התפקיד של רשות התחרות הוא להגיד - אני מאשרת את העסקה בהינתן תנאים מסוימים. היא לא מבטלת עסקאות היא בונה חומות והגנות מפני פגיעה ציבורית. הכי קל להגיד - אי אפשר. אבל צריך לתת תנאים ולהגיד מתי זה אפשר. דמיינו שיוניון היתה יורדת באחזקה ל-27% מסופרפארם, גם אז לא היתה עסקה? דמיינו שיש כללים ותקנות וחוקים ברורים נגד העברת המידע בין הגופים - ויש. האם במקרה כזה רשות התחרות יכולה לפסול עסקה כי אולי "השוטרים" בעתיד לא יבדקו היטב את העברת המידע.

התפקיד של מיכל כהן הוא להגיד לג'ורג חורש מיוניון - מאשרת, אבל אסור לך להעביר מידע בין הגופים. עוד שנה יגיע בודק-שוטר יגלה שעבר מידע - משפט ואפילו לכלא. אבל כבר מעכשיו להגיד - בגלל שאולי תעשה עבירה עתידית, אני לא מאשרת?  זה הכי קל ונוח, אבל זה לא צודק. היא לא אמורה ל"הציל" את בעלי השליטה והמנכ"לים מעצמם. מי שימעד ייענש. 

פסילת המיזוג (התנייות שלא מאפשרת אותו) היא בראש וראשונה לא צודקת למשק. כי כאל יכולה להיות מחוללת תחרות ותחת דיסקונט היא לא מחוללת תחרות. זה לא צודק למוכרים ולרוכשים. לצד יוניון של חורש יש שותף קטן (20%) - המבורגר מהראל. הוא כנראה לא הופתע ממיכל כהן.

הוא עמד לרכוש את ישראכרט. ואז רשות התחרות אמרה לו שאי אפשר, כי יעבור מידע בין חברת הביטוח לבין חברת כרטיסי האשראי. אז הראל הציגה מחסומים, חתמה על הוראות, הסכמים וחסמים והתחייבה. אם לא תעמוד בהתחייבות - יהיו עונשים כבדים, אפילו לכלא. אנחנו מדינת חוק.  אמרו ברשות התחרות - לא. 

שאלו כמה פעמים עורכי דין הבכירים של קבוצת הראל - למה? עד היום הם מחכים לתשובה מנומקת. 

שאלו עורכי הדין הבכירים ושאלנו גם אנחנו כאן - למה חודשים קודם לכן אושרה עסקת כלל-מקס ולא אושרה עסקת הראל-ישראכרט, מה ההבדל? התפתלו ואמרו לנו שכלל שונה מהראל, שישראכרט שונה מכאל. דאטהבייס אחר, סיכונים אחרים. זה לא מדויק, זה "בפינות" - דאטהבייס ענק יש לשתיהן (בעצם לארבעתן), הוא מעט שונה במיון-סיווג ומידע - לאחת יש גם מידע רפואי לשנייה יש מידע על הרכב. אבל את רוב המידע יש לרובן.

ואז הבנו - כלל רכשה את מקס בפוקס. זו היתה טעות. מבחינת רשות התחרות זו עסקה שאושרה בשגגה, והטענה מאחורי הקלעים היתה - טעינו. אתה רוצה שנטעה שוב.

אל תטעו שוב, אבל תתקנו את הטעות. זה לא צודק להנציח אותה, זה הכי גרוע לתחרות שאתם אמונים עליה. ככה מקימים מפלצת ששולטת בכרטיסי האשראי ובביטוח ובניהול השקעות בשם כלל-מקס, בשעה שאת המתחרה שלה - הראל, מסרסרים. 

אם למיכל כהן היה ראש גדול היא היתה אומרת - טעינו, אנחנו נתקן. מגדירה זמן שבו כלל יכולה למכור את מקס ומחזירה את האיזון לשוק. אבל יש לה ראש קטן. היא מעדיפה לעשות צחוק מהעבודה ומחלטות קודמות שלה ולא לאשר ליוניון שמחזיקה בסופרפארם 37% לקנות חברת כרטיסי אשראי בשעה שענקית ביטוח מחזיקה במקס. אבל כולם יודעים שאם כלל יכולה להחזיק במקס אז יוניון יכולה להחזיק בכאל. 

אם כלל יכולה להחזיק במקס, הראל יכולה להחזיק בישראכרט, ורק הבהרה: רשות התחרות צודקת, זה אבסורד גדול שחברת ביטוח תחזיק גם בחברת כרטיסי אשראי שבהמשך תהיה בנק קטן, מלכתחילה לא היה צריך לאשר זאת, אבל אי אפשר לעשות איפה ואיפה (היא אולי לא יכולה-אמורה להטיל ווטו מוחלט, אבל להציב תנאים מאוד קשוחים שמשמעותן - אין עסקה).

וככה קיבלנו כולנו נזק אגבי - עוד דחייה של תחרות בשוק כרטסי האשראי, עוד דחייה בעקיפין של תחרות בשוק הבנקאות שמשווע לכניסה של חברות כרטיסי האשראי לתחרות. יוניון ל אתקנה את כאל, ודיסקונט כנראה יקבל ארכה למכירה ותעבור עוד שנה עד לעסקה הבאה שאולי גם היא...תיפול. 

ובשוליים - כולם כתבו על הקנס השמן שתקבל דיסקונט מגורג' חורש, כ-190 מיליון שקל על ביטל העסקה. תגידו השתגעתם? נראה לכם שחורש ישלם על עסקה שהרגולטור ביטל - זה עניין משפטי, אבל יהיה כאן תשלום חלקי. להרחבה: מי ישלם על פיצוץ עסקת כאל? מאבק על 190 מיליון שקל