האם הקרנות האמריקאיות יחלצו את עסקת כאל?

בנק דיסקונט מתקרב למועד שבו יצטרך להיפרד מהשליטה בכאל, ועדיין מחפש דרך להשלים את המכירה במחיר שסיכם עם הרוכשים לפני כשנה. העסקה עם קבוצת יוניון של משפחת חורש והראל, שמשקפת לחברת כרטיסי האשראי שווי של עד 4 מיליארד שקל, נקלעה לקשיים בעקבות התנאים שהציבה רשות התחרות. במקביל, הפעילות העסקית של כאל השתנתה, בעיקר בעקבות אובדן מועדון האשראי של אל על. כל עיכוב נוסף מקרב את דיסקונט לאפשרות שיצטרך לחפש רוכש אחר, להתפשר על המחיר או לקדם הנפקה. כעת נבחן מתווה שעשוי לאפשר לעסקה המקורית להתקדם: הכנסת קרנות השקעה אמריקאיות לקבוצת הרוכשים.

במסגרת המגעים, חלקה של יוניון עשוי לרדת מכ-80% לפחות ממחצית מקבוצת הרוכשים, בעוד הראל תמשיך להחזיק ב-20%. את יתרת המניות עשויות לרכוש הקרנות גלטין פוינט קפיטל וסנטרברידג', שתיהן בעלות ניסיון בהשקעות בגופים פיננסיים. מדובר בשלב של בחינת האפשרויות, והמבנה הסופי תלוי בהסכמות בין השותפים ובאישור הרגולטורים.

מבחינת דיסקונט, מדובר בניסיון לשמור על התמורה שהובטחה לו בעסקה שנחתמה בספטמבר 2025. לפי ההסכם המקורי, יוניון והראל אמורות לרכוש את החזקות הבנק בכאל, כ-72% ממניות החברה, לפי שווי בסיס של כ-3.75 מיליארד שקל. מנגנון תמורה נוספת עשוי להעלות את השווי לכ-4 מיליארד שקל. הבינלאומי מחזיק ב-28% הנותרים.

העסקה הייתה אמורה להכניס לדיסקונט כ-2.7 מיליארד שקל במועד השלמתה, עם אפשרות לקבל כ-180 מיליון שקל נוספים בהתאם לביצועי כאל. הכסף יכול לשמש להגדלת ההון הפנוי של הבנק, להרחבת פעילות האשראי ולחלוקת רווחים לבעלי המניות. אבל ככל שהזמן עובר, מתעוררת השאלה אם גם רוכש חדש יסכים לשלם מחיר דומה.

כאל ממשיכה להציג פעילות משמעותית. ברבעון השני של 2026 הסתכמו הכנסותיה בכ-843 מיליון שקל, צמיחה של כ-7%. מחזור העסקאות בכרטיסי החברה הגיע לכ-55 מיליארד שקל, תיק האשראי לציבור עמד על כ-9.3 מיליארד שקל ומספר הכרטיסים הפעילים הגיע לכ-4.2 מיליון.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-104 מיליון שקל, אם כי התוצאה הושפעה גם מאירוע חד פעמי הקשור לסיום ההתקשרות עם אל על. לכן מי שבוחן את רכישת החברה צריך להעריך את הרווחיות שתישאר לה בשנים הבאות, ולא להסתמך על תוצאה של רבעון אחד.

אחד האתגרים המרכזיים הוא אובדן מועדון פלייקארד לטובת ישראכרט. מדובר במועדון עם כ-381 אלף כרטיסים פעילים בסוף מרץ ולקוחות בעלי היקפי שימוש גבוהים יחסית. כאל כבר החלה לבצע התאמות בפעילות בעקבות אובדן המועדון, כולל תוכנית לצמצום כוח האדם, והשיקה את FlyAll בשיתוף איסתא בניסיון לבנות פעילות חלופית.

מבחינת רוכש פוטנציאלי, זהו שינוי שמשפיע על תחזית ההכנסות, על הוצאות התפעול ועל קצב הצמיחה העתידי. מנגד, החברה עדיין מחזיקה בפעילות רחבה של הנפקת כרטיסים, סליקה ואשראי צרכני, וביכולת לייצר הכנסות מכמה תחומים.

השאלה הגדולה: האם שינוי בהרכב הרוכשים יספיק לרשות התחרות?

הבעיה המרכזית בעסקה נוצרה בעקבות התנאים שהציבה רשות התחרות בספטמבר. הרשות הייתה מוכנה לאשר את הרכישה, בתנאי שיוניון תיפרד מהחזקותיה בסופר-פארם. קבוצת חורש מחזיקה בכ-37% מהרשת, והוויתור על ההחזקה הזאת היה מבחינתה דרישה משמעותית מאוד.

• דיסקונט קפיטל משקיעה 93 מיליון שקל באלומה ובאלומנרג'י
• דיסקונט בולע את מרכנתיל דיסקונט - האם זה טוב למניה? שאלות ותשובות על המיזוג

החשש הרגולטורי נבע מהקשרים בין השחקנים בשוק הקמעונאי והפיננסי. כאל מפעילה את מועדון כרטיסי האשראי של שופרסל, שמחזיקה ברשת הפארם Be. סופר-פארם מתחרה ב-Be, ולכן השפעה של בעל מניות משמעותי בסופר-פארם על פעילות כאל מעלה שאלות לגבי הגישה למידע מסחרי וצרכני.

חברות אשראי מחזיקות במידע רב על עסקאות, הרגלי קנייה ומחזורי פעילות. המידע הזה עשוי להעניק יתרון תחרותי למי שיכול להפיק ממנו תובנות על לקוחות ועל פעילות של מתחרים. הרשות דרשה גם הגבלות על העברת מידע בין כאל להראל.

התנאים שהציבה רשות התחרות כבר הביאו את הצדדים לבחון אפשרות של ביטול העסקה. המתווה החדש נועד להתמודד עם הקושי הזה באמצעות הקטנת החלק של יוניון והכנסת משקיעים פיננסיים שפעילותם העסקית שונה מזו של קבוצת חורש.

אבל שיעור ההחזקה הוא חלק אחד מהבדיקה. גם בעל מניות שמחזיק בפחות ממחצית החברה יכול לקבל זכויות למינוי דירקטורים, השפעה על החלטות עסקיות או גישה למידע. לכן רשות התחרות צפויה לבחון את ההסכמים בין השותפים ואת האופן שבו תתנהל כאל בפועל.

כאן נכנסות לתמונה שתי הקרנות האמריקאיות. גלטין פוינט קפיטל מנהלת נכסים בהיקף של כ-5.6 מיליארד דולר ומתמחה בהשקעות בתחום הפיננסים. יש לה גם היכרות קודמת עם דיסקונט: באוגוסט 2024 נחתם הסכם להשקעה של כ-150 מיליון דולר בדיסקונט ניו יורק, תמורת החזקה של כ-15%.

• הרווחיות נשחקת, הרווח של 2025 נמחק - האם תומר מזון הייתה נכנסת כך לבורסה?
• ספי זינגר: שוק ההון מתקרב ל-3 טריליון שקל - הרגולציה חייבת להתעדכן

הקרן הוקמה בידי מתיו בוטין, לשעבר בכיר בבלקרוק, ולואיס זקס. מבחינת דיסקונט, ההיכרות הקודמת בין הצדדים עשויה לסייע בקידום המגעים, בעיקר כשהזמן להשלמת העסקה מוגבל.

סנטרברידג' גדולה בהרבה, עם נכסים מנוהלים של יותר מ-56 מיליארד דולר. הקרן כבר פעלה בישראל ובחנה בעבר השקעות בגופים פיננסיים מקומיים, לרבות כאל. היא הייתה מעורבת גם בהשקעה בהפניקס לצד גלטין פוינט.

מבחינת הקרנות, כאל עשויה להיות השקעה בחברה עם פעילות קיימת, בסיס לקוחות גדול ואפשרות לשיפור תפעולי. רכישת חברת אשראי גם מעניקה חשיפה לשוק הצרכני הישראלי, להכנסות מעמלות ולפעילות האשראי. אבל לצד הפוטנציאל קיימים סיכונים של עלייה בהפסדי אשראי, תחרות מצד חברות תשלומים חדשות ורגולציה.

דיסקונט בוחן במקביל אפשרויות נוספות. איילון, שבשליטת ווישור, בודקת אפשרות להיכנס למרוץ על כאל, ובשוק מוזכרים גם מוטי בן משה ומשקיעים זרים. ההתעניינות מצד גורמים נוספים יכולה לסייע לבנק במשא ומתן, אבל עסקה חדשה תדרוש הסכמות על המחיר, הסדרת המימון ואישורים רגולטוריים.

אפשרות אחרת היא הנפקה של כאל בבורסה. בדרך הזאת דיסקונט יוכל למכור חלק ממניות החברה לציבור ולהקטין את החזקתו בהתאם לדרישות החוק, בכפוף לתנאים שיחולו. אלא שהכנה להנפקה דורשת זמן, והבינלאומי, שמחזיק ב-28% מכאל, מעדיף לפי ההערכות מכירה של החברה.

הזמן שנותר מצומצם. דיסקונט מחויב למכור את החזקותיו בכאל עד סוף אפריל 2027, והארכה של תקופת ההסכם הקיים צפויה להסתיים ב-1 בנובמבר הקרוב. במקרה של ביטול העסקה עשויה להתעורר מחלוקת סביב פיצוי מוסכם בהיקף של כ-187 מיליון שקל, שמתוכו חלקו של דיסקונט מגיע לכ-135 מיליון שקל.

לכן השבועות הקרובים משמעותיים במיוחד מבחינת הבנק. המגעים עם הקרנות האמריקאיות יצטרכו להבשיל במהירות יחסית למבנה בעלות מוסכם, ובמקביל יהיה צורך לבחון אם רשות התחרות מוכנה לקבל את השינוי. מבחינת דיסקונט, השאלה היא כמה מהתמורה המקורית יוכל לשמר וכמה זמן יידרש כדי לקבל אותה.