
דיסקונט תשיב 276 אלף שקל על עמלות משיכת מט"ח בכספומט
הכסף יעבור לקרן התובענות הייצוגיות כי לא ניתן לזהות את הלקוחות; השופטת הלית סילש קיצצה את הגמול ושכר הטרחה ל-55,241 שקל
בנק דיסקונט ישיב 276,204 שקל בגין עמלות שגבה על משיכת מטבע חוץ מהכספומטים שהוא מפעיל, אבל הכסף לא יגיע ללקוחות שחויבו. השופטת הלית סילש מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישרה ב-15 בנובמבר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ת"צ 9115-06-25), וקבעה שהסכום כולו יעבור לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו בתובענות ייצוגיות, משום שלא ניתן לזהות את חברי הקבוצה. היא גם קיצצה את הגמול ושכר הטרחה שהצדדים הסכימו עליהם.
את הבקשה הגישו איריס מייזלר וקרין וינד ב-4 ביוני 2025, באמצעות עורכי הדין א. רוזן וע. חריטן ממשרד קלעי, רוזן ושות'. לטענתן, דיסקונט גבה בניגוד לדין ולתעריפון עמלת חליפין מלקוחות שמשכו מט"ח בכרטיס אשראי חוץ-בנקאי, אף שלפי הבנק עצמו הם פטורים ממנה. הן טענו גם שהבנק גובה מלקוחות מזדמנים, שאינם לקוחותיו, עמלה בתעריף פקיד ולא בתעריף ערוץ ישיר, אף שמשיכה בכספומט נעשית בלי שום מגע עם פקיד.
הפער בין שני התעריפים מופיע בתעריפון של הבנק עצמו. לפי בקשת האישור, תעריף ערוץ ישיר עומד על 0.17% מהסכום, ולא פחות מ-6 דולר, ואילו בתעריף פקיד העמלה היא 0.19%, ולא פחות מ-6.8 דולר. טענה שלישית עסקה בכפל עמלות, כלומר בגבייה של עמלת חליפין ושל עמלת פעולה בערוץ ישיר על אותה משיכה. המבקשות העריכו את הנזק לכלל הקבוצה ביותר מ-2.5 מיליון שקל.
דיסקונט, שיוצג בידי עורכי הדין ד. חן וע. רוזנטל ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, דחה את כל הטענות. לפי הבנק, מי שמושך מט"ח בכרטיס אשראי חוץ-בנקאי אינו זכאי לפטור מעמלת חליפין, ולקוח מזדמן אינו זכאי להנחת ערוץ ישיר. הבנק הוסיף שכאשר נעשה שימוש בכרטיס חוץ-בנקאי "אין ביד הבנק דרך לזהות אם מבצע הפעולה הוא גם לקוח של הבנק אם לאו". לגבי כפל העמלות טען הבנק שעמלת הערוץ הישיר נגבית על מתן ההרשאה לחייב את החשבון ולא על המשיכה עצמה, והמבקשות אימצו את ההסבר הזה.
בדיקה שערך הבנק העלתה שני סכומים. עמלת החליפין שנגבתה מלקוחות הבנק, במקרים שבהם לפי המבקשות היה צריך לחול הפטור, הסתכמה ב-44,244 שקל. ההפרש שנגבה מלקוחות מזדמנים בגלל החיוב בתעריף פקיד, בין 1 ביוני 2018 ל-15 בספטמבר 2026, הגיע ל-231,960 שקל. לפי ההסדר, הבנק ישיב את שני הסכומים במלואם, 100% מהגבייה הנוספת.
למה הכסף לא יגיע ללקוחות?
ההסדר קובע שאם לא ניתן לזהות את הלקוחות שחויבו, כל הסכום יועבר לקרן. השופטת אימצה את ההסכמה הזו בגלל היחס בין גובה הפיצוי לבין העלות של איתור כל לקוח, "והצורך באיתורם (לרבות מי שלכאורה כלל אינם לקוחותיה הבנק)". היא לא מינתה בודק חיצוני שיבחן את הנתונים, וכתבה שבהינתן מהות המחלוקות והיקפן, ומאחר שלבקשה צורף תצהיר, הסכום "משקף נאמנה את הנזק הנטען בבקשת האישור".
לצד ההשבה התחייב דיסקונט לשנות את ההתנהלות מכאן והלאה. בתוך 30 יום יוצג למושכים, לפני המשיכה, גילוי שלפיו הפטור מעמלת חליפין ללקוחות דיסקונט ולקוחות מרכנתיל ניתן רק בשימוש בכרטיס של הבנק. מ-16 בספטמבר 2026 הבנק גובה מלקוחות מזדמנים את תעריף הערוץ הישיר ולא את תעריף הפקיד. השופטת ביקשה הבהרה על מעמדו של מרכנתיל, והצדדים מסרו שהבנק אינו צד להליך ולא קיבל על עצמו שום התחייבות. לדבריהם, הגילוי מתייחס גם ללקוחות מרכנתיל רק משום שהכספומטים מופעלים בידי דיסקונט בלבד.
המחלוקת היחידה שהשופטת הכריעה נגד הצדדים נגעה לשכר הטרחה. דיסקונט הסכים לשלם גמול ושכר טרחה של 25% מסכום ההשבה, 69,051 שקל ומע"מ. סילש קבעה שהסכום "מצוי מעט מחוץ למתחם הסבירות", ושהוא עולה על הרף העליון שנקבע בהלכות רייכרט וסופרגז. היא ציינה שההסדר הושג אחרי גישור ולפני שהתקיים דיון בתיק, ושגם לגישת הצדדים "מספר חברי הקבוצה הנטענת וסכום הנזק המצטבר הוא מצומצם ביותר". בסוף פסקה גמול ושכר טרחה של כ-20% מסכום הפיצוי, 55,241 שקל ומע"מ.
המבקשות קיבלו גם שתי הקלות. השופטת פטרה את הצדדים מפרסום הודעה על ההסתלקות, משום שההסדר כולל גם פיצוי וגם הסדרה לעתיד, ופטרה את המבקשת מתשלום המחצית השנייה של האגרה. לדבריה, מדובר בבקשה "שלא היתה בקשת סרק", ו"לא התקיים ולו דיון קדם משפט אחד בתיק". דיסקונט ישפה את המבקשות על המחצית הראשונה של האגרה. תביעתן האישית נדחתה ובקשת האישור נמחקה, ולפי ההסדר הן ובאי כוחן התחייבו שלא לנקוט הליך נוסף נגד הבנק או נגד מרכנתיל באותן סוגיות.
זו לא הפעם הראשונה שסילש מאשרת הסדר בעניין עמלות של דיסקונט. היא אישרה גם את הפשרה שלפיה דיסקונט יחזיר ללקוחות כ-8.8 מיליון שקל על דמי כרטיס אשראי, ובאותו הליך הסתייגה מגובה שכר הטרחה אך אישרה אותו "שלא בנקל". עמלות המט"ח בחו"ל עלו גם בהליך אחר, שבו בקשות לייצוגית נגד כאל וישראכרט על עמלת משיכה מכספומט בחו"ל הסתיימו בהסתלקות בלי פיצוי ללקוחות, אחרי שהפיקוח על הבנקים קבע שאופן החישוב של החברות סביר. במקרה של דיסקונט, הלקוחות שחויבו לא יקבלו את הכסף בעצמם, אבל הבנק ישיב את מלוא הסכום שנגבה.