ניסוי בברק 8 בים ההודי, התעשייה האווירית
ניסוי בברק 8 בים ההודי, התעשייה האווירית

הודו מאריכה את חיי מערכות ברק 1: חוזה של יותר מ-200 מיליון דולר לתעשייה האווירית

משרד ההגנה ההודי חתם עם התעשייה האווירית על חוזה של כ-19.8 מיליארד רופי, כ-211 מיליון דולר, לשדרוג החומרה והתוכנה של מערכות ההגנה הנקודתית ברק על ספינות חיל הים ההודי ולהחלפת רכיבים שהתיישנו. החוזה מצטרף לצבר של כ-35 מיליארד דולר, בזמן שההנפקה בתל אביב מתקרבת

ענת גלעד |

מערכות ההגנה האווירית שהתעשייה האווירית מכרה להודו בשנת 2000 יקבלו חיים חדשים. משרד ההגנה ההודי חתם עם החברה בניו דלהי על חוזה בהיקף של 1,976 קרור רופי, כלומר כ-19.8 מיליארד רופי, שהם כ-211 מיליון דולר בשער של כ-93.4 רופי לדולר. בחישובים אחרים, בשערים מעט שונים, הסכום מגיע לכ-220 מיליון דולר. החוזה כולל שדרוג מקיף של החומרה והתוכנה של מערכות ההגנה הנקודתית ברק 1 שעל ספינות חיל הים ההודי, וטיפול ברכיבים שהתיישנו. בהודו מעריכים שהשדרוג ישפר את יכולות ההגנה של הספינות מפני מטוסים, טילי שיוט נגד ספינות וכלי טיס בלתי מאוישים.

ההתיישנות היא לב החוזה. מערכת שפועלת כבר יותר משני עשורים נתקלת ברכיבים אלקטרוניים, במחשבים ובציוד בדיקה שיצרנים כבר הפסיקו לייצר, ובלי טיפול מסודר כל תקלה עלולה להשבית אותה לזמן ארוך. בהודו לא פירטו כמה ספינות ייכללו בפרויקט ומתי יושלם, אבל ההערכות מדברות על 11 עד 15 ספינות מלחמה שמצוידות במערכות ברק.

העסקה נחתמה במסלול רכש הון של משרד ההגנה ההודי, בנוכחות מזכיר ההגנה של הודו, ראג'ש קומאר סינג. את השדרוג אישרה מועצת הרכש הביטחוני של הודו כבר באוגוסט 2025, כחלק מחבילה רחבה שכללה גם משגרים לטילי ברהמוס וכלי שיט אוטונומיים. זה החוזה הגדול השלישי שהודו חותמת עבור חיל הים שלה בחודש האחרון, אחרי הזמנה של שמונה קורבטות חדשות ממספנות ממשלתיות ושיפוץ של פריגטה.

ברק 1 תוכננה להחליף או להשלים מערכות תותחים ליירוט בטווח קצר, כמו הפלנקס האמריקאית. הטילים משוגרים אנכית ממודול של שמונה תאים ששוקל כ-1.7 טון, ומיירטים מטרות בטווח של חצי קילומטר עד 12 קילומטר. בעסקה המקורית, שנחתמה באוקטובר 2000, הודו שילמה 199.5 מיליון דולר על שבע מערכות ועוד 69.1 מיליון דולר על 200 טילים. אותה עסקה הובילה בהמשך לחקירת שוחד של הלשכה המרכזית לחקירות בהודו, שנפתחה ב-2006 ונסגרה בסוף 2013 בהיעדר ראיות.

מאז הקשר הביטחוני בין המדינות התרחב מאוד. התעשייה האווירית פיתחה יחד עם רשות המחקר והפיתוח הביטחוני של הודו את ברק 8, מערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני, שמותקנת על המשחתות, הפריגטות ונושאות המטוסים של הצי ההודי ומשמשת גם את חיל האוויר ההודי וגם את חיל הים הישראלי. ב-2017 חתמה התעשייה האווירית על עסקה של כ-630 מיליון דולר לאספקת ברק 8 לארבע ספינות הודיות, וב-2019 נוספו חוזי המשך של 93 מיליון דולר למערכות משלימות ולתחזוקה.

ביחס להיקף הפעילות של התעשייה האווירית החוזה החדש הוא תוספת צנועה. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו המכירות של החברה ב-4.28 מיליארד דולר, עלייה של כ-33%, והרווח הנקי עלה ב-40% ל-449 מיליון דולר. צבר ההזמנות עמד בסוף יוני על כ-35 מיליארד דולר, כך שהחוזה ההודי שווה לכ-0.6% ממנו. עם זאת, לחוזי שדרוג ותחזוקה של מערכות קיימות יש יתרון: הם מבוססים על מערכות שהחברה כבר מכירה, ובדרך כלל דורשים פחות השקעה בפיתוח מאשר מערכות חדשות.

להרחבה: התעשייה האווירית עם רווח שיא של 449 מיליון דולר - ומשרד הביטחון דוחה תשלומים

התזרים הוא נקודת התורפה של החברה. משרד הביטחון בישראל, הלקוח הגדול שלה, דחה תשלומים, והתזרים מפעילות שוטפת ירד ברבעון השני לטריטוריה שלילית למרות הרווח הגבוה.

המדינה מקדמת הנפקת מיעוט של התעשייה האווירית בבורסה בתל אביב. יו"ר החברה, בועז לוי, אמר שהוא משוכנע שההנפקה תצא לפועל בתוך שנה. להרחבה: "אני משוכנע ב-100% שהנפקת התעשייה האווירית תקרה בשנה הקרובה"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה