"אני משוכנע ב-100% שהנפקת התעשייה האווירית תקרה בשנה הקרובה"
יו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, מעריך שהחברה תונפק בבורסה במהלך השנה הקרובה, למרות העיכובים שנמשכים כבר שנים. "התשובה להאם זה יקרה היא שאין פה ברירה", אמר היום לוי בכנס הלקוחות השנתי של ManpowerGroup ישראל. לדבריו, החברה מתקדמת בהסדרת הסוגיות הרגולטוריות והמשפטיות שמעכבות את המהלך, והוא משוכנע שההנפקה תצא לפועל בתוך שנה.
"הצמיחה של התעשייה האווירית מצד אחד, האי ודאות שיש במדינת ישראל מהצד השני, החוסר בתקציבים שאנחנו שומעים עליהם בחדשות לבקרים מהצד השלישי, מכתיבים את הצורך להנפיק את התעשייה האווירית", אמר לוי. "זה טוב למדינה, זה טוב לחברה, זה טוב לעובדים, וזה טוב גם ללקוחות שלנו בחוץ. אני לא חושב שיש היום גורם כלשהו שחושב אחרת. כולם מסכימים שזאת הדרך".
הדברים מגיעים בתקופה שבה המדינה מנסה לקדם במקביל את הנפקות התעשייה האווירית ורפאל, שתי החברות הביטחוניות הממשלתיות הגדולות. בשתיהן נרשמה בשנים האחרונות צמיחה חדה בהכנסות ובצבר ההזמנות, על רקע הביקושים למערכות הגנה אווירית, טילים ומערכות לחימה. משרד הביטחון כבר נתן השנה הסכמה עקרונית להנפקת מניות מיעוט בשתי החברות, ובין המתווים שנבחנו נמצאת מכירה של כ-30% ממניותיהן, תוך שמירה על השליטה בידי המדינה.
במקרה של התעשייה האווירית, החלטת הממשלה העקרונית התקבלה עוד בנובמבר 2020, אז אושרה הנפקה של עד 49% ממניות החברה, אולם במשך כמעט שש שנים המהלך לא יצא לפועל. בחודשים האחרונים נרשמה התקדמות בהיערכות, בין היתר עם אישור מיזוג החברה הבת אלתא לתוך התעשייה האווירית, מהלך שנועד בין היתר לפשט את המבנה התאגידי לקראת כניסת משקיעים מהציבור.
החסם המרכזי שנותר הוא הסדרת חובות הגילוי של חברה ציבורית מול הצורך לשמור על סודיות הפרויקטים הביטחוניים. לוי התייחס לכך ואמר כי "אנחנו מתקדמים מאוד בכל הנושא הרגולטורי, כי בסופו של דבר היועצת המשפטית לממשלה צריכה להביא את הנפקת התעשייה האווירית להחלטת שופט בבית משפט, בגלל החיסיון הכלול בחלק מהמוצרים שלנו, והדבר הזה מתקדם לכדי ביצוע". לדבריו, הוא בטוח שהמהלך יושלם בשנה הקרובה.
אלא שלמרות האופטימיות של לוי, ההליך המשפטי עדיין לא הושלם. רק השבוע דווח כי הסדרי החיסיון והגילוי טרם קיבלו את האישורים הסופיים הנדרשים. במקביל, לתעשייה האווירית יש גם לוח זמנים דוחק: אם לא יימצא פתרון להסדרת מעמדה עד תחילת דצמבר, היא עלולה להידרש לפירעון סדרת אג"ח בהיקף של כ-154 מיליון שקל ולאבד את מעמדה כתאגיד מדווח. מדובר בחסם נפרד אך קשור, שממחיש מדוע למרות ההתקדמות, המועד שמציג לוי עדיין אינו ודאי.
גם ברפאל מבקשים להאיץ את ההנפקה, אולם שם התהליך נמצא בשלב פחות מתקדם. החברה עדיין לא קיבלה החלטת הפרטה פרטנית וסופית, וקיימות מחלוקות בנוגע למתווה ולשאלה אם למכור בשלב הראשון מניות למשקיעים מוסדיים או לבצע הנפקה ציבורית ישירה. בראיון לביזפורטל בסוף אוגוסט אמר מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, כי "לצערי, לא נפלה החלטה לפני הכניסה לתקופת הבחירות, ולכן כרגע עדיין אין החלטה פורמלית של המדינה. אני מניח שזה יקרה מתישהו אחרי שתכונן הממשלה הבאה".
לשתי החברות יש גם נתונים שתומכים בקידום ההנפקות. התעשייה האווירית סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הכנסות של כ-4.3 מיליארד דולר, רווח נקי של 449 מיליון דולר וצבר הזמנות של כ-35 מיליארד דולר. רפאל רשמה באותה תקופה הכנסות של כ-10.6 מיליארד שקל, רווח נקי של 663 מיליון שקל וצבר הזמנות של כ-75.8 מיליארד שקל. מדובר בהיקפי פעילות שעשויים לאפשר הנפקות בשווי של עשרות מיליארדי שקלים לכל חברה, בכפוף לתנאי השוק ולמתווה שייקבע.
מבחינת החברות, הנפקת מניות אינה רק דרך לגייס הון או לאפשר למדינה לממש חלק מהחזקותיה. היא עשויה גם להקל על השקעות בקווי ייצור, בפיתוח ובפעילות בינלאומית, ולסייע בהתמודדות עם מגבלות הנובעות מהבעלות הממשלתית. לוי התייחס למורכבות הזו ואמר כי התעשייה האווירית כפופה למשרד הביטחון, לרשות ניירות ערך ולרשות החברות הממשלתיות, לצד מגבלות נוספות של משרד האוצר. "בסד כזה קשה מאוד לפרוץ, קשה מאוד להעלות את הביצועים, ואנחנו הצלחנו לעלות, אבל יש תקרה", אמר.
לוי התייחס גם למעבר שלו מתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית לתפקיד היו"ר, מהלך תקדימי בחברה ממשלתית. לדבריו, המעבר חייב הסדרי ניגוד עניינים, בעיקר בכל הנוגע לבחינת החלטות שהתקבלו בתקופת כהונתו כמנכ"ל, אך הוא סבור שהניסיון שלו וההיכרות עם החברה מאפשרים לשמור על רציפות ניהולית בתקופה של אי ודאות.
בהתייחסותו להטמעת הבינה המלאכותית בחברה, אמר לוי כי התעשייה האווירית מפתחת כלי AI פנימיים בשל הרגישות הביטחונית של מוצריה. לדבריו, "אני לא יכול להיכנס לאינטרנט, להוריד כלי ולהכניס אותו אחר כך למוצר צבאי שמישהו ישלוט בו בבוא העת". הוא הוסיף כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית, הגורם האנושי ימשיך למלא תפקיד מרכזי בפיתוח ובקבלת החלטות, ולכן גם שינויים ארגוניים הנובעים מהטמעת AI צריכים להתבצע בזהירות.
