
"החשש מבועת ה-AI ירד, עכשיו הסיכון הוא שהכלכלה תגיע למיצוי"
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל בפרופיט, לא ממהר להספיד את מהפכת הבינה המלאכותית בעקבות הטלטלות במניות השבבים. רואה את הירידות האחרונות כהוצאת אוויר מהשוק ומעריך שהמשקיעים מתחילים להסתכל על סיכון אחר: מחזור כלכלי ארוך במיוחד, צמיחה שעלולה להאט ותשואות אג"ח שעולות. ויש לו גם אזהרה לעובדי ההייטק שריכזו את החסכונות שלהם במניות המעסיק: "מישהו שזה רוב ההון שלו, הייתי אומר לו: אל תישאר שם"
הירידות במניות השבבים והטלטלות סביב חברות הבינה המלאכותית מעוררות מחדש את השאלה אם השוק נכנס לשלב מסוכן אחרי שנים של עליות והשקעות עתק. אלא שאמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל בפרופיט, מציע להסתכל על התמונה מזווית אחרת. מבחינתו הירידות האחרונות הן לא בהכרח סימן לכך שהבועה מתפוצצת. להפך, הן עשויות להעיד שהמשקיעים מתחילים להבחין בין חברות, להוציא אוויר ממקומות שבהם התמחור התנפח ולהיות בררנים יותר.
אבל יש סיכון אחר שמדאיג אותו יותר: המחזור הכלכלי העולמי מתמשך כבר שנים ארוכות, וההשקעות בבינה מלאכותית אולי האריכו אותו, אבל לא בהכרח יצליחו למנוע את ההאטה הבאה.
לפני כמה חודשים פגשת עובד הייטק שהיה משוכנע שצריך להשקיע את כל הכסף במניות השבבים. מה אמרת לו?
"נפגשתי עם הייטקיסט שמבין מאוד בעולמות האלה, והוא אמר לי: תקשיב, אני רוצה שתשימו את כל הכסף שלי על שבבים, הכול. הוא אמר שאנחנו לא מבינים כלום, שה-AI מתפתח בקצבים כאלה שצריך כמות אדירה של שבבים, ושכמה שלא ייצרו לא יהיה מספיק.
"אמרתי לו, אני כבר כל כך הרבה זמן בשוק ושמעתי כל כך הרבה תיאוריות שנשמעו מאוד הגיוניות, ואז ראיתי אותן מתנפצות, שאני פשוט נהייתי עיוור לכל הסיפורים האלה".
אתה חושב שהמשקיעים איבדו את האמון בסיפור של הבינה המלאכותית?
"לא בטוח. מדהים לראות כמה המשקיעים סלקטיביים, וכמה הם לא יורים לכל הכיוונים. הם לא פשוט מוכרים הכול ובורחים לשוק האג"ח. הם יודעים להוציא אוויר מאיפה שהם חושבים שצריך להוציא אוויר".
הוא חושב שהירידות האחרונות יכולות להיות דווקא סוג של איפוס בריא לתמחורים. "כשמשהו יוצא ממנו אוויר, זה מרגיע אותך. החשש מבועה, שהיה הרבה יותר גדול בתחילת השנה, לדעתי הרבה יותר נמוך היום".
עם זאת, כהנוביץ לא שולל אפשרות שהירידות הן רק תחילתו של אירוע גדול יותר. הוא מזכיר את משבר הסאב-פריים, שבו ירידות ראשונות בשוק נתפסו בתחילה כהוצאת אוויר בריאה, לפני שהמשבר החריף.
"גם בסאב-פריים היה קודם פיצוץ קטן, השוק נפל ואז חזר לעלות. אנשים אמרו: הנה, יצא קצת אוויר, זה יותר בטוח. אבל מסתבר שזו הייתה רעידת אדמה קטנה לפני רעידת האדמה הגדולה".
אז מה בכל זאת השתנה בתפיסה שלך לגבי הסיכון בשוק?
"בתחילת השנה המשקיעים היו יותר מודאגים מכך שהמחיר של החברות מנופח. אני חושב שהחשש הזה מאוד ירד עכשיו, אחרי שראינו את הסלקטיביות האחרונה. עכשיו החשש ילך ויעבור יותר לנושא של צמיחה, עד כמה הכלכלה באמת יכולה לצמוח".
כהנוביץ מזכיר כי כשמסתכלים על שווי של חברה או של שוק, צריך להביא בחשבון שלושה מרכיבים: המחיר שבו המניה נסחרת, הרווחיות של החברה ושיעורי ההיוון. מבחינתו, לאחר שהמשקיעים כבר תיקנו חלק מהתמחורים, השאלה הגדולה היא אם הרווחים והצמיחה ימשיכו לתמוך בשווי הנוכחי.
"יש כאן גם את התשואות הגבוהות והריביות שחזרו לעלות בארצות הברית. מהבחינה הזאת, המשקיעים אולי מסיטים את הכסף לחברות יותר יציבות, יותר חברות ערך ופחות חברות צמיחה".
אנחנו אכן רואים מעבר למניות יציבות יותר, כמו חברות צריכה בסיסית. למה המשקיעים מעדיפים אותן ולא עוברים לאג"ח?
"אני חושב שבין היתר הם נכוו בשנים האחרונות. אחרי 2022, כשהאינפלציה קפצה והתשואות עלו, וגם במפולת האחרונה בתחילת השנה, שוק האג"ח לא הגן על המשקיעים יותר מדי. אז אנשים קצת מעדיפים לבנות את ההגנות שלהם דרך חברות יותר יציבות, במקום דרך שוק האג"ח".
הוא מדגיש שלא מדובר בהכרח בשינוי קבוע. "יום אחד זה יתהפך. יום אחד, אני לא יודע מתי זה יקרה".
עד כמה אתה חושש שהמחזור הכלכלי הנוכחי מתקרב לסיומו?
"המחזור הכלכלי שאנחנו נמצאים בו כבר מאוד ותיק. הוא התחיל למעשה בסאב-פריים. מאז הסאב-פריים לא היה מיתון, חוץ מהמיתון הטכני שהיה בקורונה. זה לא היה מיתון של מחזור כלכלי טבעי, פשוט סגרו את הכלכלה ואז פתחו אותה שוב".
הוא מעריך שייתכן שמהפכת הבינה המלאכותית דחתה את ההאטה באמצעות גל השקעות חדש, אבל זה לא מבטיח את המשך הצמיחה. "אני חושב שהחשש יכול ללכת ולגדול יותר לכיוון שהמחזור הכלכלי מגיע למיצוי. יש פה גם שאלה לגבי אירופה ואפילו סין. כל העולם מתחיל להגיע למיצוי. יכול להיות שזה היה מגיע הרבה לפני, אבל פתאום הגיעה מהפכת ה-AI ומשכה את כל ההשקעות".
אז מה היית אומר למשקיע שמסתכל עכשיו על הירידות ותוהה אם זו הזדמנות להיכנס או שכדאי להמתין?
"בנקודה הזאת, כשאתה מסתכל על כל השוק, על מה שנותן לך שוק האג"ח ועל הסיכונים בחלק משוק המניות והמטבעות, אני חושב שזה עיתוי להיות מפוזר כמה שיותר. לפזר בין נכסים לא סחירים, אג"ח צמודות, אג"ח שקליות, אג"ח קצרות וארוכות, אג"ח קונצרניות וממשלתיות, מניות צמיחה ומניות ערך. תפזר כמה שיותר ותחכה בסבלנות".
הוא מדגיש שהשקעה לטווח ארוך לא מחייבת לבצע שינויים בכל פעם שהשוק נעשה תנודתי. "בסוף השקעות זה טיול לטווח ארוך. אין הרבה פעמים שיש לך ביטחון מאוד גדול, ובדרך כלל זה קורה כשיש משהו קיצוני. לא בשגרה לעשות מהלכים".
כהנוביץ גם אומר שאג"ח של חברות הטכנולוגיה הגדולות מציעות כיום תשואות של 7% ואף יותר. הוא רואה בכך אפשרות שראויה לבדיקה עבור משקיעים שמחפשים חשיפה לחברות האלה דרך החוב ולא רק דרך המניות.
אבל כשמגיעים אירועי קיצון, המשקיעים בדרך כלל מפחדים לפעול.
"זו הבעיה. כשמגיע רגע קיצון, אנשים לרוב מאוד מפוחדים. אחרי 7 באוקטובר, למשל, אנשים לא רצו להגדיל את החשיפה לישראל. הם רצו שנעיף אותם לדולר. היום תראה את אירופה, קטסטרופה באירופה. אתה אומר לאנשים: בואו נתחיל להגדיל את החשיפה לאירופה. אתה חושב שמישהו רוצה עכשיו להגדיל אירופה? אנשים לא מוכנים ללכת למשהו שלא נראה טוב".
אתה מזהה את זה גם בהתנהגות של המשקיעים לאורך זמן?
"כן. בממוצע, אנשים עושים בערך אחוז וחצי פחות מהמדד שאחריו הם עוקבים. איך יכול להיות? הרי הם עוקבים אחרי המדד. אנשים נוטים לקנות מדדים שעלו, להגדיל את ההחזקה שלהם בעליות, ולמכור או להפסיק לקנות בירידות".
הוא מסביר שגם אירועים אישיים עלולים להחריף את הטעויות. "לפעמים החיים עצמם גוררים אנשים לזה. בתקופה קשה, כששוק המניות נופל, גם מפטרים אותם. פתאום צריך למשוך כסף, לפעמים מתגרשים, והחיים דוחפים אנשים להחלטות שהם לא בהכרח תכננו לעשות".
יש עוד תופעה שאתה מזהה בתקופה האחרונה בשוק?
"פתאום אתה רואה חברות ספציפיות שמאבדות 30%, 40% ואפילו 50%, בזמן שהשוק בסך הכול יציב יחסית. זה מבהיל מאוד את עובדי ההייטק. אנחנו נפגשים עם הרבה מהם, והם פתאום רואים את כל החסכונות שלהם במניות שהמעסיק נתן להם".
הוא אומר שהעובדים חוששים לא רק מהירידה בשווי המניות, אלא גם מהאפשרות שהחברה שבה הם עובדים תיקלע לקשיים. "הם מפחדים שפתאום החברה שלהם תימחה, שהכול ייפול. הם רואים את המניה יורדת וגם מפחדים שזה יגיע אליהם".
מה אתה אומר לעובדים שמחזיקים חלק גדול מההון שלהם במניות המעסיק או באופציות?
"יש הטבות שבגללן הם משאירים את האופציות והמניות אצל המעסיק. בדרך כלל שתי סיבות עיקריות: מס ופסיכולוגיה. הם בתוך האירוע, וזה מאוד פסיכולוגי. אבל מול היתרונות האלה יש את הסיכון, ואת האפשרות לפזר את הכסף בצורה בריאה יותר".
כהנוביץ מציין שעובדים לא תמיד מביאים בחשבון את יתרונות המס שהם עשויים לקבל באפיקי השקעה אחרים, למשל קופת גמל להשקעה או תיקון 190, בהתאם לתנאים ולנסיבות האישיות שלהם.
הסיכון הוא אומר לא רק שמחיר המניה ייפול. "הם חושבים שהתוחלת של המניה שלהם היא כמו של שוק המניות. אולי זה נכון כתוחלת, אבל החציון נמוך דרמטית. ההימור שלהם מאוד מאוד נקודתי".
הבעיה חמורה במיוחד משום שההון והפרנסה של העובד תלויים באותה חברה. "הם עלולים לגלות שבאותה שנה שה-RSU שלהם נפל ב-50%, 60% או 70%, זו גם השנה שבה פיטרו אותם. זה הולך יחד".
הוא מדגיש שההחלטה תלויה בהיקף ההחזקה ביחס להון הכולל של העובד. מי שמחזיק הון משמעותי גם מחוץ לחברה נמצא במצב שונה ממי שרוב חסכונותיו קשורים למעסיק. "מישהו שזה רוב ההון שלו, הייתי אומר לו: אל תישאר שם".
ולסיום, כשאתה מסתכל על כל הסיפורים סביב ה-AI, ההנפקות והחברות שייהנו מהמהפכה, איך אתה נמנע מללכת לאיבוד בתוך כל התחזיות?
"יש היום טרנד של משפיענים ברשת שאוהבים לעשות הנדסה לאחור. הם אומרים: אם החברה הזאת צריכה משהו, בואו נחשוב מי מספק לה אותו. ואז מי מספק את חומרי הגלם, ומי מביא את הדלק, ומי מחפש את הנפט. אפשר ללכת עם זה למרחקים אדירים".
לדבריו, הניסיון לזהות את כל הנהנות העקיפות מכל השקעה עלול להוביל את המשקיעים לתיאוריות מורכבות מדי. "הרבה פעמים אנשים הולכים לאיבוד בניסיונות האלה. בסוף החוכמה היא גם לא רק לדעת מתי לעשות, אלא גם לדעת מתי לא לעשות".