טראמפ ושי פסגה בבית הלבן רשתות חברתיות
טראמפ ושי פסגה בבית הלבן רשתות חברתיות

לקראת פגישת טראמפ ושי: הדוח שחושף ממה ארה"ב באמת חוששת בסין

דוח חדש של ועדה דו-מפלגתית בקונגרס מזהיר מפני התלות הגוברת של ארה"ב בסין בתחומי הבינה המלאכותית, השבבים וחומרי הגלם; הוועדה דורשת לחייב חברות לדווח על שימוש במודלים סיניים, להיערך למצור על טייוואן ולפקח על השפעת בייג'ינג על מחירי הסחורות; ברקע, פרשת אנבידיה והמאבק על הגישה לשבבי AI מתקדמים

מנדי הניג |

טראמפ הגיע היום לשנזן שבסין, לקראת פגישתו מחר עם נשיא סין שי ג'ינפינג, בניסיון לשמר את ההפוגה השברירית במלחמת הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. אלא שדווקא לקראת הפגישה מפרסמת ועדה דו-מפלגתית של הקונגרס האמריקאי דוח שמציג תמונה מדאיגה מבחינת וושינגטון: סין לא רק מנסה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול ארה"ב, אלא בונה לעצמה שורה של מנופי לחץ כלכליים, החל ממודלים זולים של בינה מלאכותית, דרך שליטה בשרשראות אספקה ועד לניסיון להשפיע על האופן שבו נקבעים מחירי חומרי הגלם בעולם.

הדוח השנתי של הוועדה לבחינת יחסי הכלכלה והביטחון בין ארה"ב לסין (USCC), שהוגש היום לקונגרס, כולל 30 המלצות, מהן עשר שהוגדרו בעדיפות גבוהה. שלושה נושאים מרכזיים עולים ממנו: החדירה המהירה של מודלי AI סיניים לשוק האמריקאי, הסיכון שסין תנסה לכפות מצור על טייוואן בלי לפתוח במלחמה כוללת, והמאמץ הסיני להרחיב את שליטתו בשוקי הסחורות, לא רק באמצעות ייצור ועיבוד חומרי גלם אלא גם באמצעות השפעה על המחירים שלהם.

הוועדה הוקמה בשנת 2000 כדי לבחון את ההשלכות הביטחוניות והכלכליות של היחסים בין המדינות. ההמלצות שלה אינן מחייבות את הממשל, אבל הן מגיעות בעיתוי רגיש, כאשר מחוקקים משתי המפלגות כבר מקדמים הגבלות נוספות על הגישה הסינית לטכנולוגיה אמריקאית.

האיום החדש: מודלי AI סיניים זולים שחודרים לחברות אמריקאיות

אחת האזהרות המרכזיות בדוח נוגעת להתפשטות מודלי הבינה המלאכותית הסיניים. חברות כמו דיפסיק, עליבאבא ומונשוט מציעות מודלים בעלי יכולות מתקדמות במחירים נמוכים יחסית לחלק מהמתחרות האמריקאיות. חלקם מופצים כמודלים בעלי משקולות פתוחות (Open Weight), כלומר חברות יכולות להוריד אותם ולהפעיל אותם על שרתים משלהן, במקום לשלם בכל שימוש לחברות כמו OpenAI ואנתרופיק.

היתרון הכלכלי ברור. חברה שמפעילה מערכות שירות לקוחות, כלי תוכנה או תהליכים אוטומטיים יכולה להפחית משמעותית את עלויות המחשוב באמצעות מודל זול יחסית, במיוחד כאשר היא מפעילה מיליוני משימות בחודש. כפי שפורסם בביזפורטל, בפלטפורמות המאפשרות למפתחים להשתמש במודלי AI שונים כבר נרשמה השנה עלייה חדה בשימוש במודלים סיניים, שהגיעו ליותר ממחצית מהשימוש שנמדד בחלק מהפלטפורמות.

אבל מבחינת הוועדה האמריקאית, מדובר גם בסיכון ביטחוני וכלכלי. החשש אינו רק מפני העברת מידע לסין, משום שמודל המופעל באופן מקומי אינו מחייב שליחת נתונים לשרתים סיניים. החשש נוגע גם לפגיעויות אבטחה, להתנהגות המודלים במערכות רגישות ולתלות שעלולה להיווצר בטכנולוגיה שפותחה בידי חברות סיניות. ככל שיותר מערכות נבנות סביב אותם מודלים, כך נעשה קשה ויקר יותר להחליף אותם.

בהתאם לכך, הוועדה ממליצה לחייב חברות ציבוריות אמריקאיות לחשוף בדיווחיהן הרבעוניים והשנתיים לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) את מידת ההסתמכות שלהן על מודלי AI שפותחו בידי חברות סיניות, כחלק מגילוי הסיכונים העסקיים המהותיים. במקביל היא ממליצה לחייב חברות המציעות מוצרים ושירותים בארה"ב לגלות ללקוחותיהן כאשר הן משתמשות במודלים כאלה.

המלצה נוספת היא להגביל את השימוש במודלים סיניים בתשתיות קריטיות, במערכות ביטחוניות וביישומים המטפלים בכמויות גדולות של מידע אישי רגיש, אלא אם נבדקו והוכחו אמצעי ההגנה הנדרשים.

מבחינת המשקיעים, המאבק הזה נוגע גם למודל העסקי של תעשיית ה-AI. חברות אמריקאיות משקיעות סכומי עתק בפיתוח מודלים ובבניית תשתיות מחשוב, בעוד המתחרות הסיניות מנסות לצמצם את פערי הביצועים ולהתחרות במחיר. ככל שהמודלים הזולים מצליחים לענות על יותר צרכים עסקיים, כך גדל הלחץ על החברות האמריקאיות להצדיק את המחירים שהן גובות ואת ההשקעות הנדרשות כדי להישאר בחזית.

אנבידיה במרכז: ארה"ב מובילה בשבבים, אבל סין מוצאת דרכים לעקוף את המגבלות

סוגיית הבינה המלאכותית קשורה ישירות למאבק על שבבי המחשוב. הדוח קובע שארה"ב ובעלות בריתה עדיין מחזיקות ביתרון משמעותי בתחומים החשובים ביותר לייצור שבבים מתקדמים. החברות האמריקאיות מובילות בתכנון מעבדי AI ובתוכנות התומכות בהם, הולנד שולטת בציוד הליתוגרפיה המתקדם ביותר, טייוואן מובילה בייצור השבבים המתקדמים ויצרניות אמריקאיות ודרום קוריאניות מובילות בתחום הזיכרונות המהירים.

לפי הוועדה, סין אמנם רשמה התקדמות, אבל עדיין לא הצליחה לסגור את הפער בתחומי ייצור השבבים המתקדמים, ציוד הייצור והזיכרונות. לכן, מגבלות היצוא האמריקאיות נותרות הכלי המרכזי להאטת ההתקדמות הסינית.

אלא שהשאלה כבר אינה רק האם מותר למכור שבב לסין. חברות סיניות יכולות לנסות לקבל גישה לכוח מחשוב באמצעות מרכזי נתונים במדינות אחרות, שירותי ענן וספקים מקומיים. בשבועות האחרונים נחשפו כמה מקרים שמעידים על הקושי לאכוף את המגבלות.

בביזפורטל פורסם לאחרונה על מחקר שזיהה במודלים סיניים עקבות המתאימים לשבבי בלאקוול המתקדמים של אנבידיה, אף שהגישה הסינית לשבבים אלה כפופה להגבלות אמריקאיות. המחקר אינו מוכיח לבדו כיצד הגיעו השבבים לידי החברות, אבל הוא מעלה שאלות על יעילות מנגנוני הפיקוח.

במקביל, המשבר באנבידיה כבר הגיע לקונגרס, שבו מקדמים מחוקקים משתי המפלגות הצעות חוק להחמרת הפיקוח על יצוא שבבים ולהרחבת המגבלות גם לגישה מרחוק לשירותי מחשוב. הפרשה סביב החברה והחשדות להעברת שבבים דרך מדינות שלישיות נתנו תנופה נוספת ליוזמות הללו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הוועדה ממליצה כעת ללכת צעד נוסף קדימה ולוודא שיצוא שבבים לסין לא יבוא על חשבון אספקה לחברות אמריקאיות. לפי ההצעה, יצרניות ויצואניות יידרשו לספק נתונים שניתנים לביקורת על הקצאת כושר הייצור, כולל בתחומי הזיכרונות המתקדמים ואריזת השבבים. המלצה נוספת היא להעמיק את התיאום עם בעלות הברית, בעיקר הולנד וטייוואן, כדי למנוע מסין לנצל פערים בין מערכות הפיקוח.

מבחינת אנבידיה ויצרניות השבבים האחרות, המשמעות היא המשך אי-הוודאות בנוגע לשוק הסיני. מצד אחד, מדובר בשוק עצום עם ביקוש גבוה לכוח מחשוב. מצד שני, כל החמרה רגולטורית עשויה לצמצם את פוטנציאל המכירות ולהגדיל את העלויות הכרוכות בציות למגבלות.

האיום על טייוואן: לא בהכרח פלישה, אלא מצור שיכול לשתק את תעשיית השבבים

אזהרה נוספת בדוח נוגעת לטייוואן. לפי הוועדה, 24 החודשים הקרובים עשויים להיות מכריעים ביחסים שבין סין לאי, משום שבייג'ינג תבחן אם היא יכולה לקדם איחוד באמצעות לחץ פוליטי, כלכלי וצבאי, או שתידרש לנקוט צעדים חריפים יותר.

הוועדה מזהירה כי אם ההנהגה הסינית תגיע למסקנה שהלחצים הפוליטיים אינם משיגים את מטרתם, היא עשויה לבחור בהטלת מצור ימי או בהגבלות על התנועה המסחרית אל האי וממנו. מדובר בתרחיש שונה מפלישה צבאית כוללת, שאליה נערכו ארה"ב וטייוואן במשך עשרות שנים.

בתרחיש כזה, סין עשויה לנסות להגביל את כניסתן ויציאתן של אוניות, לפגוע באספקת האנרגיה או לשבש את המסחר עם טייוואן, בלי להידרש לכיבוש קרקעי. לדברי הוועדה, ההיערכות האמריקאית לתרחישים הללו עדיין אינה מספקת.

המשמעות הכלכלית גדולה במיוחד בגלל מעמדה של TSMC הטייוואנית, המייצרת חלק מרכזי מהשבבים המתקדמים בעולם. אנבידיה, אפל, AMD וחברות טכנולוגיה נוספות נשענות על יכולות הייצור של התעשייה הטייוואנית. אפילו שיבוש ממושך באספקת חומרי גלם, אנרגיה או רכיבים עלול לפגוע בלוחות הזמנים של הייצור ולהשפיע על שרשראות האספקה בעולם.

מלחמת השבבים בין ארה"ב לסין וטייוואן כבר הפכה את האי לנקודת מפגש בין אינטרסים כלכליים לביטחוניים. וושינגטון פועלת להעביר חלק מייצור השבבים לארה"ב, אבל גם המפעלים החדשים אינם מבטלים את התלות בידע, בציוד ובכוח האדם הטייוואני.

הוועדה קוראת לקונגרס לפעול עם בעלות הברית לגיבוש תוכניות תגובה משותפות למצור או להפעלת לחץ סיני מתמשך, כולל הגנה על נתיבי סחר, תיאום בין משמרות החופים וצעדים להתמודדות עם כפייה כלכלית.

סין כבר לא מסתפקת בחומרי הגלם - היא רוצה להשפיע גם על המחיר שלהם

האיום השלישי שהוועדה מסמנת נוגע לשוקי הסחורות. במשך שנים ארה"ב הייתה מוטרדת בעיקר מהשליטה הסינית בכרייה ובעיבוד של מינרלים קריטיים. אלא שלפי הדוח החדש, בייג'ינג מנסה להרחיב את השפעתה גם לשווקים שבהם נקבעים מחירי הסחורות.

סין היא כבר אחת השחקניות הדומיננטיות בעולם בעיבוד מתכות. לפי הנתונים שמציגה הוועדה, היא אחראית לכ-75% מעיבוד הליתיום העולמי, לכ-76% מעיבוד הקובלט ולכ-47% מעיבוד הנחושת. מדובר בחומרי גלם שמשמשים בין היתר לייצור סוללות, ציוד חשמלי, מרכזי נתונים ומערכות ביטחוניות.

אבל השליטה אינה מסתיימת במפעלים. בייג'ינג פיתחה בעשורים האחרונים בורסות מקומיות לסחורות וחוזים עתידיים, ובמקביל היא מנסה לרכז את כוח הקנייה של חברות ממשלתיות כדי להשפיע על תנאי המסחר מול ספקיות בינלאומיות.

כך למשל, בשוק הליתיום כבר הפכו חוזים הנסחרים בסין לנקודת ייחוס משמעותית במחירים העולמיים. בתחום עפרות הברזל, סין מפעילה גופי רכש ממשלתיים כדי לחזק את כוח המיקוח מול מפיקות חומרי הגלם ולקדם שימוש במחירי ייחוס ובמנגנוני תשלום המתאימים לאינטרסים שלה, לרבות עסקאות ביואן.

החשש האמריקאי הוא שבהדרגה תוכל סין להשפיע לא רק על השאלה מי מקבל את חומרי הגלם ובאיזה היקף, אלא גם על המחיר שבו חברות ברחבי העולם קונות ומוכרות אותם. לכן ממליצה הוועדה להרחיב את סמכויות הפיקוח של רשות המסחר בחוזים עתידיים בארה"ב (CFTC) ולחייב אותה לעקוב אחרי הפעילות הסינית בבורסות הסחורות, תוך בחינת סיכונים למניפולציות במחירים ולהפעלת לחץ על משתתפים בשוק.

המהלכים הללו מתחברים גם לניתוח שפרסם לאחרונה גולדמן זאקס, שלפיו סין כבר מחזיקה בעמדות דומיננטיות במספר שרשראות אספקה מרכזיות לתעשיית הטכנולוגיה. ארה"ב מנסה לצמצם את התלות באמצעות השקעות במכרות, במפעלי עיבוד ובמאגרים אסטרטגיים. בין היתר, ממשל טראמפ קידם השנה תוכנית בהיקף של 12 מיליארד דולר לחיזוק האספקה של מינרלים קריטיים.

מעבר לשלושת התחומים המרכזיים, הדוח מצביע על שתי נקודות תורפה נוספות. הראשונה היא תעשיית התרופות, שבה לסין מעמד מרכזי בייצור חומרים פעילים לתרופות ובאספקת חומרי הגלם הדרושים לייצורם. הוועדה ממליצה להקים מנגנון רכש ארוך טווח שיאפשר לחברות אמריקאיות ולהודו לפתח שרשראות אספקה חלופיות, גם כאשר המחיר הסיני נמוך יותר.

השנייה היא המחשוב הקוונטי. הוועדה מזהירה מפני תרחיש שבו מידע מוצפן שנאסף כיום בידי גורמים זרים יהיה ניתן לפענוח בעתיד באמצעות מחשבים קוונטיים מתקדמים. לכן היא דורשת להאיץ את המעבר של מערכות הממשל האמריקאי לתקני הצפנה עמידים למחשוב קוונטי, ולהקצות לכך תקציבים ייעודיים.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה