ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים קריטיים

המסחר המוקדם בוול סטריט נפתח הבוקר בתזוזה חדה במניות של חברות מינרלים נדירים בארה״ב. מניות של USA Rare Earth 13.05%  , Critical Metals Corp 4.25%  , United States Antimony  ו-NioCorp Developments 9.71%   קפצו עם פרסום התוכנית החדשה של ממשל טראמפ. השוק קלט מהר שמדובר לא בעוד הצהרה אלא במהלך כספי גדול, עם מסגרת ברורה, שחקנים תעשייתיים כבדים ומעורבות ישירה של בנק היצוא והיבוא האמריקאי.

מאחורי התנועה במניות עומדת יוזמה בהיקף של כ-12 מיליארד דולר להקמת מאגר אסטרטגי של מינרלים קריטיים לשימוש אזרחי. הפרויקט, שנקרא Project Vault, נבנה במתכונת שמזכירה את מאגר הנפט האסטרטגי, אבל במקום חביות נפט מדובר בגליום, קובלט, יסודות נדירים ומתכות נוספות שנכנסות כמעט לכל מוצר תעשייתי מודרני.

שינוי בתפיסת הביטחון הכלכלי

החידוש המרכזי במהלך הוא עצם ההכרה בכך שביטחון תעשייתי כבר לא נמדד רק באנרגיה, כשרכבים חשמליים, סמארטפונים, סוללות, טורבינות, מנועי סילון ומערכות תקשורת כולם נשענים על שרשרת אספקה צרה, ריכוזית ותלויה מאוד בסין. ארה״ב מחזיקה כבר שנים מאגר מינרלים שמיועד למערכת הביטחון, אבל השוק האזרחי נותר חשוף לחלוטין.

Project Vault נועד לסגור את הפער הזה ומשלב הלוואה של 10 מיליארד דולר מבנק היצוא והיבוא האמריקאי עם כ-1.67 מיליארד דולר של הון פרטי. ההלוואה מתוכננת ל-15 שנה, מה שהופך אותה לעסקה הגדולה ביותר בתולדות הבנק, יותר מכפול מהעסקה הבאה בגודלה שבוצעה אי פעם.

• העסקה שתשנה את כללי המשחק של למונייד?
• קווין וורש צפוי לעמוד בראש הפד: טראמפ כבר החליט וההכרזה הרשמית תגיע בהמשך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המינרלים שיירכשו יאוחסנו עבור יצרניות רכב, חברות טכנולוגיה ותעשיות כבדות אחרות. מדובר במלאי אזרחי ראשון מסוגו שמופעל במבנה חצי פרטי חצי ממשלתי, עם מחויבויות הדדיות בין הספקים, הרוכשים והמדינה.

איך זה עובד בפועל, והלקח מהשנים האחרונות

ברשימת החברות שכבר הצטרפו לפרויקט מופיעים שמות כבדים כמו General Motors -0.64%  , Stellantis 2.14%   , The Boeing Co 0.26%  , Corning Inc 6.06%  , GE Vernova 4.1%   וגם Google של Alphabet 1.3%    . אלו לא רק צרכנים אלא חברות עם חוזי אספקה ארוכי טווח, רגישות גבוהה למחירי חומרי גלם ותלות בייצור רציף. שלושה בתי מסחר בסחורות קיבלו את תפקיד הרכש בפועל ובהן Hartree Partners, Traxys North America ו-Mercuria Energy Group. הם אלו שיבצעו את הקניות בשוק הגלובלי, יתזמנו עסקאות וימלאו את המחסנים בהתאם לרשימות הצרכים של היצרנים.

יצרן שמצטרף מתחייב מראש לרכוש כמות מסוימת של חומר גלם במחיר מלאי שנקבע מראש. בהמשך, גם אם המחיר בשוק קופץ או נופל, הוא מחויב לרכוש מחדש את אותה כמות באותו מחיר. המנגנון הזה נועד לייצר עוגן, להפחית תנודתיות ולמנוע מצבים שבהם שוק שלם נתקע בגלל זינוק חד במחיר של מתכת אחת.

• "הבית הלבן הפך לשותף ב-1.6 מיליארד דולר": שיחה עם האיש שבונה לטראמפ את התשובה לסין
• דיסני מזנקת 5%, פלנטיר עולה 2.7%, טסלה יורדת 2% - מה קורה בוול סטריט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

הניקל סיפק דוגמה חדה לבעיה שעולה פה אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. חשש מחסימת אספקה מרוסיה, אחת הספקיות הגדולות בעולם, הוביל לזינוק היסטורי במחיר תוך זמן קצר. עבור יצרנים, מהלך כזה מתגלגל ישירות לדוחות, לשחיקה במרווחים ולעצירת קווי ייצור.

בשנה האחרונה הסיכון הזה הפך מוחשי עוד יותר בזמן שסין הידקה מגבלות יצוא על חומרים מסוימים, מה שהכריח יצרנים בארה״ב להאט קצב ייצור ולהבין עד כמה המנוף נמצא בצד השני של האוקיינוס. 

Project Vault מגיע בדיוק על הרקע הזה, כניסיון לצמצם את עוצמת הזעזועים בלי לנתק את השוק מהמסחר הגלובלי. היתרון מבחינת החברות הוא שהן לא צריכות להקים מחסנים משלהן או לנהל מלאי פיזי. הן משלמות דמי אחזקה שכוללים את עלות הריבית על ההלוואה ואת עלויות האחסון, ובתמורה מקבלות גישה לחומר גם בזמן משבר.

כסף פרטי, גב ממשלתי והימור מחושב

זהות המשקיעים המוסדיים שמעמידים את ההון הפרטי עדיין לא נחשפה, אבל לפי גורמים בממשל הביקוש היה גבוה מההיצע. השילוב של חברות עם דירוג אשראי גבוה, התחייבויות ארוכות טווח ומעורבות של סוכנות אשראי ממשלתית יוצר פרופיל סיכון שנראה אטרקטיבי לגופים פיננסיים. עדיין יש לא מעט פרטים פתוחים כשדמי האחזקה המדויקים, העמלות שייגבו על ידי בתי המסחר והאופן שבו יתומחרו מצבי קיצון לא פורסמו. אבל עצם ההצבעה הצפויה של דירקטוריון הבנק כבר בשלב הזה מאותתת שהמהלך בשל יותר ממה שנדמה.

במקביל, הממשל דוחף שיתופי פעולה בינלאומיים כשהסכמים נחתמו עם אוסטרליה, יפן ומלזיה, ומדינות נוספות נמצאות על הכוונת לקראת פסגה רחבה בוושינגטון.

Project Vault לא מבטל את השוק החופשי, אבל הוא כן משנה את כללי המשחק מאחר שבמקום שכל יצרן ינהל לבד את החשיפה שלו למחירי מתכות, נוצר מאגר משותף עם כללים ברורים. החברות יכולות למשוך חומר כל עוד הן ממלאות מחדש את המלאי, ובאירוע של שיבוש חמור הן מקבלות גישה מלאה למה שנצבר. 

אין כאן פיקוח מחירים ישיר, אבל יש ניסיון לייצר רצפה ותקרה דרך התחייבויות הדדיות. אם זה יעבוד, התנודתיות אמורה להתמתן. אם לא, הסיכון עובר מהיצרנים אל המערכת כולה.

שאלות ותשובות בנושא

מה מייחד את Project Vault לעומת יוזמות קודמות בתחום המינרלים?
מדובר במאגר אזרחי ראשון שמופעל במבנה משולב של הון פרטי ומימון ממשלתי, ולא במאגר ביטחוני. הוא מיועד ישירות ליצרנים אזרחיים ולא לצבא, עם התחייבויות חוזיות שמנסות לייצב מחירים ולא רק להבטיח זמינות.

איך המהלך משפיע על חברות רכב וטכנולוגיה בטווח הקצר?
הוא מפחית אי ודאות סביב מחירי חומרי גלם. יצרן שיודע מראש את מחיר הקובלט או הגליום שלו יכול לתכנן ייצור והשקעות בצורה מדויקת יותר, גם אם השוק העולמי הופך תנודתי.

למה סין נמצאת כל כך במרכז הסיפור הזה?
סין שולטת בנתח גדול מהכרייה והעיבוד של מינרלים קריטיים. כשהיא משנה מדיניות יצוא, ההשפעה מורגשת מיד בכל שרשרת האספקה הגלובלית, מארה״ב ועד אירופה.

מה הסיכון המרכזי במבנה של התחייבות למחיר קבוע?
אם מחירי השוק יורדים משמעותית, החברות מחויבות לרכוש במחיר גבוה יותר. זה מגן מפני זינוקים חדים, אבל עלול לפגוע כשיש ירידה ממושכת במחירים.

איך הפרויקט משתלב עם השקעות מקומיות בכרייה בארה״ב?
במקביל להקמת המאגר, הממשל כבר השקיע ישירות בחברות כרייה ועיבוד מקומיות. המלאי האסטרטגי לא מחליף ייצור מקומי אלא נותן לו גב בזמן שהקיבולת נבנית.

האם זה מהלך שיכול להשפיע על שוק הסחורות העולמי?
כנראה שכן. רוכש גדול ומתוזמן עם אופק ארוך יכול להשפיע על ביקוש, על דפוסי מסחר ועל תנודתיות, במיוחד בשווקים צרים יחסית כמו מתכות נדירות.

מה המשמעות עבור משקיעים במניות של חברות מינרלים?
המהלך יוצר ביקוש יציב יותר וארוך טווח, אבל גם מציב סטנדרטים חדשים של חוזים ומחירים. זה עשוי להקטין קפיצות חדות, אבל להאריך מחזורי צמיחה יציבים.

האם מודל כזה יכול להיות מיושם גם בתחומים אחרים?
כן. אותו היגיון יכול לעבוד גם במוליכים למחצה, כימיקלים מיוחדים או רכיבים תעשייתיים אחרים שבהם שרשרת האספקה מרוכזת ופגיעה.

מה ייחשב כהצלחה של הפרויקט בעוד חמש עד עשר שנים?
שוק עם פחות עצירות ייצור פתאומיות, תנודתיות מתונה יותר במחירי חומרי גלם קריטיים, ויכולת של תעשיות אמריקאיות לתפקד גם כשהזירה הגיאופוליטית מתוחה.