פורד רכב
צילום: Istock

בדרך לשיתוף פעולה סיני־אמריקאי? פורד קיימה מגעים עם יצרניות רכב מסין

דיווחים על מגעים ראשוניים עם יצרניות רכב מסין מציפים מחדש את המתח בין צורכי התעשייה האמריקאית לבין מדיניות הסחר והביטחון של ארה״ב בעידן הרכב החשמלי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורד שיאומי

תעשיית הרכב האמריקאית ניצבת שוב בפני שאלה אסטרטגית: כיצד להתמודד עם העליונות הטכנולוגית והעלותית של יצרניות הרכב הסיניות, מבלי להיקלע לעימות פוליטי ורגולטורי. על רקע זה, דווח כי פורד Ford Motor Co קיימה מגעים ראשוניים עם יצרניות רכב מסין, ובהן גם שיאומי, סביב אפשרות לשיתופי פעולה בתחום הרכב החשמלי בארה״ב.

לפי הדיווחים, אחד הרעיונות שנבחנו היה הקמת מיזם משותף לייצור רכבים חשמליים על אדמת ארה״ב. אף שהשיחות לא הבשילו להסכמות, עצם קיומן מעיד על עומק הלחץ שבו פועלות יצרניות מערביות לנוכח התחרות הגוברת מצד סין. פורד, מצידה, הכחישה באופן חד־משמעי את הדיווחים וטענה כי לא מתקיימים מגעים כאלה. גם שיאומי מסרה כי אין בכוונתה לפעול בשוק האמריקאי או להקים בו פעילות ייצור. עם זאת, ההכחשות לא עצרו את הדיון הציבורי והפוליטי שהתעורר סביב עצם האפשרות.


רעיון נפיץ במיוחד

בוושינגטון, הרעיון של שיתוף פעולה בין יצרנית רכב אמריקאית לחברה סינית נתפס כנפיץ במיוחד. מחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד הביעו חשש מהעמקת התלות הכלכלית והטכנולוגית בסין, במיוחד בתחום הנתפס כבעל חשיבות אסטרטגית וביטחונית. הרגישות נובעת גם מהרקע הרגולטורי. ארה״ב הטילה בשנים האחרונות מכסים כבדים והגבלות נרחבות על יבוא כלי רכב סיניים, כחלק ממאמץ לבלום חדירה של טכנולוגיה זרה לתשתיות תחבורה מחוברות. מדיניות זו נותרה בעינה גם לאחר חילופי הממשל.

במקביל, יצרניות הרכב הסיניות בוחרות להתרחב בשווקים אחרים. באירופה, בדרום־מזרח אסיה ובאמריקה הלטינית הן הצליחו לבסס נתחי שוק משמעותיים, תוך שילוב ייצור מקומי והצעת רכבים במחירים תחרותיים. ארה״ב נותרה חריגה במידת הסגירות שלה.

העניין של פורד ביצרניות סיניות אינו מקרי. מנכ״ל החברה, ג’ים פארלי, הביע לא אחת הערכה לרמת ההנדסה והחדשנות של רכבים חשמליים מתוצרת סין, ואף התריע כי יכולת הייצור העודפת שם מהווה איום ישיר על יצרניות מערביות. לחץ זה מורגש במיוחד בפורד, שמצאה את עצמה בשנים האחרונות עם פער בהיצע הדגמים. החברה צמצמה פעילות בפלחי שוק מרכזיים מתוך הימור על מעבר מהיר לרכב חשמלי, מעבר שהתעכב, וכעת אין לה מענה תחרותי מיידי מול הצעות זולות מסין.

על רקע זה, שיתופי פעולה טכנולוגיים או ייצוריים נתפסים בעיני חלק מהתעשייה כדרך לצמצם פערים. אך עבור המערכת הפוליטית האמריקאית, מדובר בקו אדום, במיוחד כאשר מדובר בחברות שלהן יוחסו בעבר קשרים לממסד הסיני.


אפקט דומינו

בכירים לשעבר בממשל האמריקאי מזהירים כי פתיחת הדלת לשיתוף פעולה אמריקאי-סיני עלולה ליצור אפקט דומינו, שבו יצרניות נוספות יידחקו לשיתופי פעולה דומים מתוך צורך הישרדותי. הממשל האמריקאי מצידו משדר מסרים סותרים. מצד אחד, נשמר קו תקיף כלפי סין בתחום הסחר והטכנולוגיה; מצד שני, נשמעים קולות המעוניינים למשוך השקעות זרות וייצור מקומי, גם אם מקור ההון הוא סיני.

קיראו עוד ב"גלובל"

התמונה מסתבכת עוד יותר נוכח ההתפתחויות בצפון אמריקה. קנדה, למשל, מאותתת על נכונות להקל מגבלות על יבוא רכבים חשמליים מסין, מהלך שמעורר מתיחות עם וושינגטון וממחיש את הפערים בגישות בין בעלות הברית. גם יצרניות סיניות אחרות אינן מסתירות את שאיפותיהן. קבוצות כמו ג’ילי בוחנות את השוק האמריקאי לטווח הבינוני, אם וכאשר התנאים הפוליטיים והרגולטוריים יאפשרו זאת.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה