התרופה ששינתה את חייהם של גברים יוצאת לשוק והיום שבו התערערה ההגמוניה בשוק הרכב האמריקאי

27 במרץ 2017 - טסלה עוקפת את פורד בשווי השוק

ב-27 במרץ 2017 חצתה חברת הרכבים החשמליים טסלה לראשונה את שווי השוק של פורד, כאשר שווי החברה הגיע לכ-48 מיליארד דולר, לעומת כ-45 מיליארד דולר לפורד. מדובר באירוע בולט בשוק ההון, שבו חברה צעירה יחסית עברה יצרנית רכב ותיקה עם היסטוריה של יותר מ-100 שנה. פער זה בלט במיוחד על רקע היקף הפעילות בפועל של שתי החברות.

באותה תקופה פורד מכרה מיליוני כלי רכב בשנה והציגה הכנסות של יותר מ-150 מיליארד דולר ורווחים של מיליארדי דולרים. מנגד, טסלה מכרה פחות מ-100 אלף רכבים בשנה והכנסותיה הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר בלבד, לצד הפסדים תפעוליים. כלומר, השוק תימחר את טסלה על בסיס ציפיות עתידיות ולא על בסיס תוצאות בפועל.

הפער בתמחור נבע מהציפיות של המשקיעים לצמיחה מהירה בתחום הרכב החשמלי. טסלה קידמה באותה תקופה את דגם Model 3, עם יעד ייצור של מאות אלפי רכבים בשנה, והציגה תוכניות להרחבת כושר הייצור במפעלים בארה"ב ובאירופה. בנוסף, החברה השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח סוללות במסגרת מפעל Gigafactory בנבדה.

• הרשת החברתית של הנשיא מגיעה לוול סטריט והיום שבו נשים נכנסו לראשונה לבורסת לונדון
• הבנק שקרס, ענקית ההייטק שהונפקה, והיום שבו המתכת היקרה חצתה לראשונה 1,000 דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האירוע התרחש על רקע שינוי רחב יותר בשוק ההון, שבו חברות טכנולוגיה קיבלו תמחור גבוה יותר לעומת חברות תעשייה מסורתיות. במקרה של טסלה, השוק התייחס אליה לא רק כיצרנית רכב אלא גם כחברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה והתוכנה.

27 במרץ 2000 - מיקרוסופט חושפת שליטה על יותר מ-90% משוק מערכות ההפעלה

ב-27 במרץ 2000 הוצגו נתונים במסגרת משפט ההגבלים העסקיים נגד מיקרוסופט, שהצביעו על כך שהחברה מחזיקה ביותר מ-90% משוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים. הנתונים הוגשו לבית המשפט כחלק מההליך שהתנהל מול משרד המשפטים האמריקאי ומספר מדינות בארה"ב.

מערכת ההפעלה Windows הייתה מותקנת באותה תקופה ברוב המכריע של המחשבים האישיים בעולם. לפי הנתונים, מתוך מאות מיליוני מחשבים שנמכרו בשנות ה-90, הרוב המוחלט פעלו על מערכות של מיקרוסופט. ההכנסות של החברה בשנת 1999 הסתכמו בכ-19.7 מיליארד דולר, עם רווח נקי של כ-7.8 מיליארד דולר.

• האונייה שנתקעה בתעלת סואץ ושיבשה את הסחר העולמי
• המעבד ששינה את שוק המחשבים האישיים והמהלך ששינה את שוק התעופה הישראלי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החברה שהיתה מסמלי בועת הדוטקום מונפקת בוול סטריט והבנק...

ההליך המשפטי התמקד בין היתר בשילוב של הדפדפן אינטרנט אקספלורר בתוך מערכת ההפעלה, מה שהקשה על מתחרים כמו נטסקייפ. הטענה המרכזית הייתה כי מיקרוסופט ניצלה את מעמדה כדי להרחיב את שליטתה גם לשווקים נוספים מעבר למערכות הפעלה.

במהלך הדיונים הוצגו מסמכים פנימיים של החברה, תכתובות בין מנהלים ועדויות של בכירים, כולל ביל גייטס, אחד ממייסדי החברה. ההליך כלל גם ניתוח של מבנה השוק וההשפעה של מיקרוסופט על מתחרים, ספקים ויצרני מחשבים.

השוק הפיננסי עקב אחרי ההתפתחויות, כאשר מניית מיקרוסופט נסחרה בשווי של מאות מיליארדי דולרים והייתה אחת החברות הגדולות בעולם. עם זאת, ההליך המשפטי יצר אי ודאות לגבי עתיד החברה, כולל אפשרות לפיצול פעילות או מגבלות רגולטוריות.

27 במרץ 1998 - רשות ני"ע האמריקאית פועלת נגד Cendant בעקבות אי סדרים חשבונאיים

ב-27 במרץ 1998 נחשפו אי סדרים חשבונאיים בחברת Cendant, אחת מחברות השירותים הגדולות בארה"ב, שפעלה בתחומים כמו תיירות, השכרת רכב ושירותים פיננסיים. החברה הוקמה זמן קצר קודם לכן ממיזוג בין CUC לבין HFS, מהלך שיצר קבוצה עם הכנסות של מיליארדי דולרים.

הבדיקות העלו כי בדוחות הכספיים נכללו נתונים לא מדויקים בהיקף של מאות מיליוני דולרים, בעיקר בתחום ההכנסות וההוצאות. החברה הודיעה כי תידרש לתקן דוחות קודמים, מה שהוביל לאובדן אמון מצד המשקיעים.

התגובה בשוק הייתה מיידית. מניית החברה צנחה בכ-40% בתוך יום אחד, ושווי השוק שלה ירד בעשרות מיליארדי דולרים בתוך ימים. מחזורי המסחר היו חריגים, כאשר משקיעים מוסדיים ופרטיים מכרו בהיקפים גדולים.

בהמשך נפתחו חקירות רגולטוריות והוגשו תביעות ייצוגיות מצד משקיעים. החברה נאלצה לבצע התאמות חשבונאיות רחבות, להחליף הנהלה ולהתמודד עם עלויות משפטיות גבוהות.

האירוע הפך לאחד המקרים הבולטים של אי סדרים חשבונאיים בסוף שנות ה-90, והעלה שאלות לגבי פיקוח, ביקורת פנימית ואיכות הדיווח הפיננסי בחברות ציבוריות.

27 במרץ 1998 - ה-FDA מאשר את ויאגרה של פייזר

ב-27 במרץ 1998 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי את התרופה ויאגרה של חברת פייזר. מדובר בתרופה הראשונה מסוגה לטיפול בבעיות זקפה, והיא פותחה לאחר סדרת ניסויים קליניים שנמשכו מספר שנים וכללו אלפי מטופלים.

פייזר השקיעה בפיתוח התרופה מאות מיליוני דולרים. במקור, התרופה נבדקה כטיפול לבעיות לב, אך במהלך הניסויים זוהתה השפעה אחרת, שהובילה לשינוי כיוון בפיתוח. לאחר מכן בוצעו ניסויים ייעודיים לבחינת יעילות ובטיחות בתחום החדש.

האישור כלל בחינה של נתונים קליניים רחבים, לצד קביעת מגבלות שימוש, כולל אזהרות לגבי שילוב עם תרופות מסוימות. התרופה אושרה לשימוש במרשם רופא בלבד והושקה בשוק האמריקאי מיד לאחר האישור.

כבר בשנת הפעילות הראשונה, המכירות של ויאגרה עברו את רף מיליארד הדולרים. הביקוש הגיע ממיליוני מטופלים, והתרופה הפכה לאחד המוצרים המרכזיים של פייזר, עם מכירות של מיליארדי דולרים בשנה בשנים שלאחר מכן. ההשקה כללה גם פעילות שיווקית רחבה, לצד הרחבת הייצור והפצה בשווקים בינלאומיים. התרופה הפכה למוצר מוביל בתחום הפארמה מבחינת היקף מכירות.

27 במרץ 1980 - קריסת שוק הכסף ב"יום חמישי הכסוף"

ב-27 במרץ 1980 התרחש אחד האירועים החריגים בשוק הסחורות, כאשר מחיר הכסף קרס בכ-50% ביום אחד, מרמה של כ-21 דולר לאונקיה לכ-10.80 דולר. האירוע הגיע אחרי תקופה של עליות חדות במיוחד, שבמהלכה המחיר הגיע לשיא של כ-50 דולר לאונקיה בתחילת אותה שנה.

העליות נבעו בין היתר מפעילות של האחים האנט, משפחת משקיעים מטקסס, שצברה פוזיציות עצומות בשוק הכסף. ההחזקות שלהם נאמדו בעשרות מיליוני אונקיות כסף פיזי, לצד חוזים עתידיים בהיקפים גדולים. חלק מהפעילות מומנה באמצעות אשראי ומינוף.

הבורסות והרגולטורים הגיבו לעליות במחיר באמצעות העלאת דרישות בטחונות לעסקאות. המשמעות הייתה שהמשקיעים נדרשו להביא הון נוסף כדי להחזיק בפוזיציות. כאשר האחים האנט ומשקיעים נוספים לא הצליחו לעמוד בדרישות, נוצר לחץ מכירות כבד.

ביום האירוע עצמו נרשמה קריסה חדה במחיר, כאשר פקודות מכירה הציפו את השוק. ההפסדים נאמדו במיליארדי דולרים, והיו חששות לקריסה של ברוקרים ובנקים שהיו חשופים לפוזיציות.

הפד' ובנקים מסחריים היו מעורבים בניסיון לייצב את המערכת, כולל מתן אשראי לגורמים פיננסיים. האירוע השפיע גם על שוקי מניות ואג"ח, והעלה חששות ליציבות המערכת הפיננסית.

27 במרץ 1953 - הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה נכנס לתוקף

ב-27 במרץ 1953 נכנס לתוקף הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה, שכלל תשלום של כ-3.5 מיליארד מרק גרמני, לצד סכומים נוספים לארגונים יהודיים. מדובר בהיקף כספי משמעותי מאוד ביחס לגודל הכלכלה הישראלית באותה תקופה.

המשק הישראלי היה אז בשלבי בנייה מוקדמים, עם אוכלוסייה שגדלה במהירות בעקבות עלייה, מחסור במטבע חוץ, תשתיות מוגבלות והוצאות ציבוריות גבוהות. הכספים מההסכם נועדו לסייע במימון פרויקטים מרכזיים במשק.

חלק משמעותי מהשילומים הועבר בצורת סחורות ושירותים, כולל ציוד תעשייתי, מכונות, חומרי גלם, אוניות וקרונות רכבת. למרות הביקורת החריפה שנשמעה בקרב חלקים מהציבור כנגד ההסכם שראו בו מחילה לגרמניה על פשעיה, הדבר איפשר הקמה של מפעלים, פיתוח תעשיות והרחבת תשתיות תחבורה ואנרגיה, והיווה את אחד המקורות המרכזיים למימון פיתוח המשק בשנות ה-50.