היום שבו ברקשייר האתאווי ביצעה רכישה ראשונה מחוץ לארה"ב - וזה היה בישראל

5 במאי 2025 - מיקרוסופט סוגרת את סקייפ לצרכנים ומעבירה את המשתמשים לטימס

ב-5 במאי 2025 מיקרוסופט הפסיקה את פעילות סקייפ לצרכנים, 22 שנה אחרי שהשירות הושק בשנת 2003 וכ-14 שנה אחרי שמיקרוסופט רכשה אותו. ההודעה על הסגירה נמסרה כבר בפברואר 2025, ומיקרוסופט נתנה למשתמשים תקופת מעבר של כ-60 יום לפני הפסקת הפעילות המלאה של השירות. במסגרת המהלך, החברה הפנתה את משתמשי סקייפ לשירות מיקרוסופט טימס בגרסתו החינמית, ואפשרה להם להיכנס לטימס באמצעות פרטי ההתחברות הקיימים שלהם בסקייפ.

סקייפ הוקמה ב-2003 והייתה מהשירותים הראשונים שהפכו שיחות קוליות ושיחות וידאו דרך האינטרנט למוצר צרכני רחב. השירות אפשר לבצע שיחות בין משתמשים ללא תשלום, ולבצע שיחות למספרי טלפון רגילים באמצעות קרדיט או מנוי. בשנת 2005 רכשה eBay את סקייפ בעסקה של כ-2.6 מיליארד דולר. בשנת 2011 רכשה מיקרוסופט את סקייפ בעסקה גדולה בהרבה, בהיקף של כ-8.5 מיליארד דולר במזומן. בעת הרכישה דווח כי לסקייפ היו כ-170 מיליון משתמשים מחוברים בחודש, והיא הייתה אחד ממותגי התקשורת הדיגיטלית המוכרים בעולם.

עם סגירת השירות לצרכנים, הופסקה הגישה הישירה לאפליקציית סקייפ הרגילה. משתמשים קיבלו אפשרות להעביר לטימס את אנשי הקשר, היסטוריית ההודעות, הצ'אטים הקבוצתיים ונתוני חשבון מסוימים. במקביל, מיקרוסופט אפשרה למשתמשים שלא רצו לעבור לטימס לייצא את הנתונים שלהם. החברה ציינה כי חלק מהיכולות המרכזיות של סקייפ, כולל שיחות אחד על אחד, שיחות קבוצתיות, הודעות ושיתוף קבצים, זמינות בטימס החינמית. עם זאת, שירותים מסוימים שהיו מזוהים עם סקייפ, כולל קרדיט לשיחות, חבילות חיוג, הודעות SMS, העברת שיחות ותא קולי, הופסקו כחלק מהסגירה או עברו למסלולי סיום מוגדרים.

המהלך הגיע אחרי שנים שבהן מיקרוסופט העדיפה את טימס כמוצר המרכזי שלה לתקשורת, שיחות וידאו ושיתוף פעולה. טימס הושק ב-2017 כמוצר ארגוני, ובהמשך קיבל גם גרסאות לצרכנים פרטיים. בתקופת הקורונה טימס צמח במהירות בתוך שוק שיחות הווידאו, לצד זום, גוגל מיט, פייס טיים, וואטסאפ ושירותים נוספים. סקייפ המשיך לפעול לצרכנים פרטיים, אבל קיבל פחות דגש שיווקי ומוצרי לעומת טימס.

• לראשונה מאז 2013: וולמארט עקפה את ברקשייר האת׳ווי לפי שווי שוק
• היורש של באפט משנה את תיק ההשקעות של ברקשייר - איזה מניות יצאו מהתיק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

5 במאי 2025 - Airbnb מפטרת כ-1,900 עובדים בתקופת הקורונה

ב-5 במאי 2020 הודיעה Airbnb על פיטורי כ-1,900 עובדים, כ-25% מכוח האדם שלה. לפני המהלך העסיקה החברה כ-7,500 עובדים ברחבי העולם. ההודעה נמסרה על ידי המייסד והמנכ"ל בריאן צ'סקי, אחרי ירידה חדה בפעילות התיירות העולמית בעקבות התפרצות הקורונה, סגירת גבולות, הגבלות תנועה, ביטולי טיסות, ביטולי הזמנות והקפאה כמעט מלאה של נסיעות פנאי ונסיעות עסקיות במדינות רבות.

Airbnb פעלה אז כחברה פרטית, לפני ההנפקה שלה. החברה תכננה לצאת לשוק הציבורי, אבל בתחילת 2020 נפגעה מהפסקה מהירה של פעילות התיירות העולמית. הזמנות רבות בוטלו, מארחים איבדו הכנסות, משתמשים דרשו החזרים, והחברה נדרשה לאזן בין תזרים המזומנים שלה לבין התמיכה במארחים ובאורחים. בחודשים שקדמו לפיטורים גייסה החברה מימון בהיקף כולל של כ-2 מיליארד דולר, שכלל חוב והון, כדי לחזק את הנזילות בתקופת המשבר.

במסגרת צמצום הפעילות הודיעה החברה על עצירת פרויקטים שאינם בליבת העסק, לרבות פעילות בתחומים כמו מלונות, תחבורה וחלק מהיוזמות בתחום חוויות התיירות. החברה צמצמה גם את תקציבי השיווק, הקפיאה גיוסים חדשים וקיצצה הוצאות תפעוליות. לפי ההודעה לעובדים, הפיטורים התמקדו בהתאמת החברה לפעילות מצומצמת יותר, עם דגש על לינה לטווח קצר, נסיעות קרובות לבית, שהות מקומית וביקוש ליחידות אירוח עצמאיות. לצד הפיטורים, החברה המשיכה להפעיל את הפלטפורמה בתקופה שבה חלק מהשווקים היו סגורים וחלקם נפתחו בהדרגה.

• וירוס האהבה ששיתק עשרות מיליוני מחשבים והכלכלה המפתיעה שעקפה את זו של בריטניה
• כתב אישום מוגש נגד מנכ"ל ענקית הרכב והיום שבו נשלח הספאם הראשון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ענקית הרכב פושטת רגל ומה קרה היום לפני 13 שנה

בהמשך 2020, אחרי ההתאמות התפעוליות, Airbnb השלימה את ההנפקה שלה בנאסד"ק בדצמבר. החברה גייסה כ-3.5 מיליארד דולר במחיר של 68 דולר למניה, לפי שווי של כ-47 מיליארד דולר לפני פתיחת המסחר. ביום המסחר הראשון המניה עלתה בחדות, ושווי החברה בשוק הגיע ליותר מ-80 מיליארד דולר.

5 במאי 2010 - שביתה ומחאות ביוון נגד צעדי הצנע במסגרת חבילת חילוץ של 110 מיליארד אירו

ב-5 במאי 2010 התקיימה ביוון שביתה כלל ארצית ומחאות רחבות נגד צעדי הצנע שנדרשו במסגרת חבילת החילוץ למדינה. ברקע עמד משבר החוב היווני, אחרי שהממשלה חשפה גירעון תקציבי גבוה וחוב ציבורי כבד, והמדינה התקשתה לגייס חוב בשווקים בתנאים סבירים. חבילת החילוץ, בהיקף של כ-110 מיליארד אירו, גובשה על ידי מדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית, וכללה התחייבות יוונית לקיצוצים, העלאות מסים ושינויים מבניים.

השביתה כללה עובדי ציבור, עובדי תחבורה, מורים, רופאים, עיתונאים, עובדים במגזר הפרטי וארגוני עובדים מרכזיים. שירותי טיסה, תחבורה ציבורית, משרדי ממשלה, בתי ספר, בתי חולים, בנקים ושירותים ציבוריים נוספים פעלו באופן חלקי או הושבתו. באתונה התרכזו עשרות אלפי מפגינים באזור כיכר סינטגמה ובסביבת הפרלמנט, בזמן שהממשלה קידמה את אישור צעדי הצנע. גם בערים אחרות, כולל סלוניקי, התקיימו הפגנות ועימותים.

חלק מהמחאות הפכו לאלימות. באתונה הושלכו אבנים ובקבוקי תבערה, הוצתו כלי רכב ונגרם נזק לרכוש. באחד האירועים החמורים באותו יום הותקף והוצת סניף של בנק מרפין בעיר. שלושה עובדים שהיו בתוך המבנה נהרגו משאיפת עשן. האירוע הפך לאחד הרגעים הקשים במחאות נגד צעדי הצנע ביוון. לצד שלושת ההרוגים, דווח על פצועים, עצורים ונזק נרחב לרכוש במרכז אתונה.

צעדי הצנע שנדונו אז כללו העלאת מע"מ, העלאת מסים עקיפים, קיצוץ בשכר עובדי ציבור, ביטול או צמצום תוספות שכר, שינויים בתשלומי פנסיה, הקפאת גיוסים במגזר הציבורי וקיצוץ הוצאות ממשלתיות. מטרת התוכנית הייתה לצמצם את הגירעון ולהבטיח את המשך מימון המדינה, לאחר שעלות הביטוח על חוב יווני ותשואות האג"ח של המדינה עלו בחדות. הפרלמנט היווני אישר את צעדי הצנע באותם ימים, תוך התנגדות ציבורית רחבה.

האירועים ביוון השפיעו גם על השווקים בעולם. החשש מפני התפשטות משבר החוב למדינות נוספות בגוש האירו, כולל פורטוגל, ספרד, אירלנד ואיטליה, הגביר את התנודתיות בשוקי המניות, האג"ח והמטבעות. באותו שבוע נרשמו ירידות חדות בוול סטריט ובבורסות אירופה, והאירו נסחר בלחץ מול הדולר.

5 במאי 2006 - ברקשייר האת'ווי מכריזה על רכישת 80% מישקר תמורת 4 מיליארד דולר

ב-5 במאי 2006 הודיעה ברקשייר האת'ווי של וורן באפט על הסכם לרכישת 80% מישקר, באמצעות רכישת השליטה בקבוצת איי אם סי, International Metalworking Companies. העסקה שיקפה לישקר שווי חברה של 5 מיליארד דולר, כאשר ברקשייר שילמה כ-4 מיליארד דולר עבור 80% מהמניות. משפחת ורטהיימר, שהחזיקה בחברה, נותרה עם 20% מהבעלות לאחר העסקה.

ישקר הוקמה ב-1952 על ידי סטף ורטהיימר ופעלה מתפן שבגליל. החברה התמקדה בייצור כלי חיתוך מדויקים לתעשיית המתכת, כולל כלים לעיבוד שבבי, חריטה, כרסום וקידוח. מוצרי החברה שימשו תעשיות רכב, תעופה, אנרגיה, מכונות, ציוד כבד, תבניות ותעשיות ייצור מתקדמות. קבוצת איי אם סי כללה חברות וכלים מסחריים שפעלו במדינות רבות, עם מערך מכירות עולמי, מפעלי ייצור, פעילות מחקר ופיתוח ומוצרים שנמכרו ללקוחות תעשייתיים ברחבי העולם.

העסקה הייתה חריגה בהיקפה ביחס לשוק הישראלי של אותה תקופה. שווי של 5 מיליארד דולר לחברה תעשייתית פרטית מישראל היה גבוה מאוד ביחס לעסקאות תעשייה מקומיות קודמות. לפי הדיווחים בעת ההודעה, זו הייתה הרכישה הגדולה הראשונה של ברקשייר מחוץ לארה"ב, והיא גם הייתה אחת העסקאות הגדולות ביותר שבוצעו עד אז בתעשייה הישראלית. עבור ברקשייר, העסקה הוסיפה לקבוצה פעילות ייצור גלובלית רווחית בתחום תעשייתי מסורתי, שאינו תלוי בענפי פיננסים, ביטוח או צריכה בלבד.

מבנה העסקה כלל רכישת שליטה ללא שינוי ניהולי חד. איתן ורטהיימר והנהלת ישקר המשיכו להיות מעורבים בניהול החברה, והמטה והפעילות התעשייתית בישראל נמשכו. ברקשייר לא פעלה כמחזיקה פיננסית שמבצעת מיזוג מהיר לתוך חברה אחרת, אלא רכשה שליטה בחברה שנשארה כחברה תפעולית נפרדת בתוך קבוצת ברקשייר. ישקר המשיכה לפעול כיצרנית כלי חיתוך עם פעילות בינלאומית, ומרכז הפעילות בתפן נשאר חלק חשוב במבנה החברה.

בשנים שלאחר מכן השלימה ברקשייר את רכישת יתרת המניות. בשנת 2013 רכשה ברקשייר את 20% הנותרים ממשפחת ורטהיימר, בעסקה שדווח כי שיקפה לישקר שווי של כ-10 מיליארד דולר. בכך הפכה ברקשייר לבעלת 100% בישקר. העסקה המקורית מ-2006 נותרה אחת העסקאות הבולטות בתולדות התעשייה הישראלית, בשל היקפה הכספי, זהות הרוכשת, פעילות החברה בתחום הייצור המתקדם והמשך הפעילות בישראל אחרי המכירה.