שדה התעופה שהדיח את הית'רו מצמרת השדות העמוסים בעולם ומה קרה היום לפני 11 שנה

28 באפריל 2015 - מיילן דוחה את הצעת הרכש של טבע בהיקף של 40.1 מיליארד דולר

ב-28 באפריל 2015 הודיעה מיילן את כי היא דוחה את הצעת הרכש שהגישה טבע, בהיקף של 40.1 מיליארד דולר במזומן ובמניות. ההצעה של טבע הוגשה לפי שווי של 82 דולר למניית מיילן, וכללה 50% מזומן ו-50% מניות טבע. טבע, שהייתה אז חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, ביקשה לרכוש את מיילן כחלק ממהלך להרחבת הפעילות הגלובלית שלה בתחום התרופות הגנריות, תרופות ללא מרשם ומוצרים רפואיים נוספים. מיילן הודיעה כי הדירקטוריון שלה בחן את ההצעה יחד עם יועצים פיננסיים ומשפטיים, ודחה אותה פה אחד.

מיילן מסרה כי ההצעה אינה משקפת את שווי החברה, את תוכניות הצמיחה שלה ואת העסקה שהיא עצמה ניסתה לקדם באותה תקופה לרכישת פריגו. כמה ימים לפני כן הציעה מיילן לרכוש את פריגו בעסקה שהוערכה ביותר מ-30 מיליארד דולר, במהלך שהיה אמור להרחיב את פעילותה בתחום התרופות ללא מרשם והמוצרים הרפואיים לצרכן.

טבע, שהיתה אז בראשות ארז ויגודמן, הציגה את העסקה כמיזוג שיכול לייצר חברה גדולה יותר בתחום הגנריקה, עם פריסה רחבה בארה"ב, אירופה ושווקים נוספים. לפי הערכות שפורסמו אז, טבע ציפתה לחיסכון תפעולי משמעותי בעקבות שילוב הפעילויות, בין היתר דרך איחוד מערכי ייצור, רכש, שיווק, הפצה ומטה. מיילן, מנגד, טענה שהצעת טבע כוללת סיכונים מהותיים, כולל סיכונים רגולטוריים, סיכוני מיזוג, שאלות תחרות וסיכון שנובע משילוב שתי חברות גדולות שפועלות בתחומים חופפים.

• דובאי נבלמת: מחירי הדירות יורדים לראשונה מאז הקורונה
• דובאי מגבילה חברות תעופה זרות לטיסה אחת ביום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באותה תקופה ענף התרופות הגנריות עבר גל של עסקאות, מאחר שחברות ביקשו להגדיל קנה מידה, להרחיב סל מוצרים ולהתמודד עם שחיקת מחירים. טבע הייתה חברה ישראלית בעלת פעילות בינלאומית רחבה, עם פעילות משמעותית בארה"ב ועם מוצר הדגל קופקסון בתחום הטרשת הנפוצה. מיילן הייתה רשומה בהולנד, ניהלה פעילות רחבה בארצות הברית והחזיקה קווי מוצרים גנריים ומוצרים ממותגים, כולל פעילות בתחום מזרקי האפיפן.

בטווח הקצר גרמה ההודעה של מייל לירידות חדות במניית טבע. בטווח הארוך יותר, דחיית ההצעה מצד מיילן הובילה את טבע לחפש עסקה חלופית גדולה בתחום הגנריקה. בהמשך 2015 חתמה טבע על הסכם לרכישת עסקי הגנריקה של אלרגן, אקטביס ג'נריקס, בעסקה שהיקפה עמד על כ-40.5 מיליארד דולר. העסקה הושלמה ב-2016 ומומנה בשילוב של מזומן ומניות, לצד גיוסי חוב משמעותיים. לאחר הרכישה גדל החוב של טבע בצורה חדה, ובמקביל שוק התרופות הגנריות בארה"ב נכנס ללחצי מחיר חזקים. השילוב בין חוב גבוה, שחיקת מחירים, ירידה בתרומת הקופקסון ותחרות גוברת פגע בהמשך בתוצאות החברה ובמניית טבע, שירדה בשנים שלאחר מכן בשיעור חד מאוד.

• מותג הרכב הפופולרי נסגר ואביזר המחשב שהפך לאלמנטרי מושק לראשונה
• היום לפני: מעילת הענק שהקריסה את הבנק הישראלי והאונייה ששינתה את שוק הספנות והמסחר הבינל'
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• החברה שהשיקה נוסחה חדשה למשקה הפופולרי ונחלה כישלון חרוץ

28 באפריל 2014 - נמל התעופה של דובאי עוקף את הית'רו והופך לשדה העמוס ביותר בתנועת נוסעים בינל'

ב-28 באפריל 2014 פורסמו נתונים שלפיהם נמל התעופה הבינלאומי של דובאי עקף לראשונה את נמל התעופה הית'רו בלונדון במספר הנוסעים הבינלאומיים ברבעון הראשון של 2014. לפי הנתונים, דובאי טיפל בכ-18.36 מיליון נוסעים בינלאומיים בשלושת החודשים הראשונים של השנה, לעומת כ-16 מיליון נוסעים בינלאומיים בהית'רו. הנתון התייחס לתנועת נוסעים בינלאומית, ולא לכלל תנועת הנוסעים בעולם, קטגוריה שבה נמדדים גם נמלי תעופה עם פעילות פנים ארצית גדולה.

במרץ 2014 בלבד עברו בדובאי כ-6.29 מיליון נוסעים, עלייה של כ-7.5% לעומת כ-5.85 מיליון נוסעים במרץ 2013. התנועה בדובאי נשענה על פעילות רחבה של אמירייטס, פליי דובאי וחברות תעופה בינלאומיות נוספות, שחיברו בין אירופה, אסיה, אפריקה, אוסטרליה והמזרח התיכון. נמל התעופה פעל כמרכז מעבר גדול, עם דגש על טיסות המשך בין אזורים שבהם זמן הטיסה דרך המפרץ היה קצר יחסית או תחרותי ביחס למסלולים חלופיים.

הית'רו היה במשך שנים אחד משדות התעופה הבינלאומיים העמוסים בעולם, אבל פעל תחת מגבלות קיבולת, כולל מגבלה של שני מסלולי המראה ונחיתה ועומסים גבוהים בשעות השיא. בדובאי, לעומת זאת, הושקעו סכומים גדולים בהרחבת טרמינלים, שטחי חניה למטוסים, מערכות כבודה ותשתיות שירות. טרמינל 3 בדובאי, המשמש בעיקר את אמירייטס, נבנה בהשקעה של מיליארדי דולרים ונועד לשרת תנועה גדולה של נוסעים בטיסות בינלאומיות ארוכות ובטיסות המשך.

נתוני הרבעון הראשון של 2014 פורסמו בתקופה שבה ענף התעופה במפרץ הפרסי צמח בקצב גבוה. אמירייטס הרחיבה את צי המטוסים רחבי הגוף שלה, כולל מטוסי איירבוס A380 ובואינג 777, והגדילה את מספר הקווים לאירופה, אסיה, צפון אמריקה ואפריקה. מודל הפעילות של דובאי התבסס על שילוב של תעופה, תיירות, מסחר, נדל"ן, כנסים ושירותים פיננסיים. התנועה האווירית הייתה חלק מתשתית רחבה של פעילות כלכלית, לרבות מלונאות, קמעונאות, הובלה אווירית ושירותים עסקיים.

מאז שומר השדה בדובאי על הבכורה, עם תנודות קלות מפעם לפעם, עדות להפיכת הנסיכות למרכז תעופה עולמי. 

28 באפריל 1967 - דאגלס איירקראפט מתמזגת עם מקדונל איירקראפט ומוקמת מקדונל דאגלס

ב-28 באפריל 1967 הושלם המיזוג בין דאגלס איירקראפט לבין מקדונל איירקראפט, ובמסגרתו הוקמה מקדונל דאגלס. דאגלס, שהוקמה בשנת 1921 בקליפורניה, הייתה אחת מיצרניות המטוסים החשובות בארה"ב, עם פעילות רחבה במטוסי נוסעים, מטוסי תובלה ומטוסים צבאיים. מקדונל, שהוקמה בשנת 1939 בסנט לואיס, הייתה יצרנית ביטחונית גדולה יותר באופייה, עם פעילות משמעותית במטוסי קרב, טילים ותוכניות חלל. המיזוג יצר חברה אחת שפעלה גם בשוק האזרחי וגם בשוק הביטחוני.

לפני המיזוג סבלה דאגלס מלחצים פיננסיים ותפעוליים. החברה התמודדה עם עיכובים בייצור מטוסי DC 8 ו-DC 9, כאשר לפי הערכות שפורסמו באותה תקופה חלק מהאספקות פיגרו בכ-9-18 חודשים. העיכובים יצרו קנסות מול חברות תעופה, עומס על תזרים המזומנים ועלויות ייצור גבוהות. במקביל, דאגלס נדרשה להשקיע בפיתוח הדור הבא של מטוסי הנוסעים, כולל תוכניות שהובילו בהמשך למטוס DC 10. החברה הייתה גם פעילה בתחום הצבאי, לרבות מטוס התקיפה A 4 סקייהוק, אך הפעילות האזרחית דרשה הון רב.

מקדונל הגיעה למיזוג עם בסיס חזק יותר בתחום הביטחוני. החברה ייצרה בין היתר את מטוס הקרב F 4 פנטום, שהיה בשימוש נרחב בצבא ארה"ב ובמדינות נוספות. היא השתתפה גם בתוכניות החלל מרקורי וג'מיני, והחזיקה קשרים עמוקים עם מערכת הביטחון האמריקאית ונאס"א. עם זאת, למקדונל הייתה נוכחות מוגבלת בשוק מטוסי הנוסעים האזרחיים. השילוב עם דאגלס נתן לה גישה לקווי מוצר אזרחיים, הזמנות מחברות תעופה, מפעלי ייצור בדרום קליפורניה וניסיון בתחום מטוסי נוסעים.

במסגרת המהלך, מקדונל רכשה קודם לכן 1.5 מיליון מניות של דאגלס כדי לסייע לה בצורכי מזומנים מידיים. המיזוג הותיר את המטה המרכזי באזור סנט לואיס, סמוך למתקני מקדונל, בעוד פעילות דאגלס בלונג ביץ' המשיכה לפעול כחטיבה מרכזית בתחום המטוסים האזרחיים. ג'יימס מקדונל מונה ליו"ר ולמנכ"ל החברה הממוזגת, ודונלד דאגלס האב קיבל תפקיד של יו"ר כבוד.

החברה החדשה קיבלה לידיה קווי מוצרים קיימים, הזמנות פתוחות ומפעלים עם אלפי עובדים. בצד האזרחי היא המשיכה לייצר את מטוסי DC 8 ו-DC 9, ובהמשך פיתחה את DC 10, מטוס רחב גוף תלת מנועי שנועד להתחרות בלוקהיד L 1011 ובמטוסים רחבי גוף נוספים. בצד הצבאי המשיכה מקדונל דאגלס לפעול בתחומי מטוסי קרב, מטוסי תקיפה, טילים, מערכות חלל ותוכניות ממשלתיות. השילוב בין הכנסות ביטחוניות לבין פעילות אזרחית יצר חברה בעלת מקורות הכנסה מגוונים יותר ביחס לכל אחת מהחברות לפני המיזוג.

המיזוג התרחש בתקופה שבה תעשיית התעופה האמריקאית עברה השקעות גדולות במטוסי סילון, עם ביקוש גובר מצד חברות תעופה, אך גם עם עלויות פיתוח וייצור גבוהות. יצרני מטוסים נדרשו לממן פיתוחים טכנולוגיים גדולים לפני קבלת מלוא התשלום מהלקוחות, ולכן תזרים המזומנים היה גורם מרכזי ביכולת לשרוד. דאגלס הגיעה למיזוג עם צבר הזמנות, אך גם עם עומס ייצור, בעיות איכות ועלויות. מקדונל הביאה הכנסות ביטחוניות וקשרים ממשלתיים, כולל פעילות מול הפנטגון ונאס"א.

מקדונל דאגלס פעלה כחברה עצמאית במשך שלושה עשורים, עד למיזוגה עם בואינג בשנת 1997.