ביהמ"ש העליון אשרר את מכרז הענק של הביטוח הלאומי לטיפול סיעודי ביתי

בית המשפט העליון מאשרר את פרסום מכרז הביטוח הלאומי להענקת טיפול אישי לזכאים לקיצבת סיעוד. מדובר באחד המכרזים הגדולים ביותר של רשות מינהלית בישראל: כיום משלם הביטוח הלאומי 1.1 מיליארד שקל בחודש; בשנת 2024 היו זכאים לטיפול 400,000 קשישים והוא הסתכם בקרוב ל-200 מיליון שעות בשנה.

המכרז פורסם באפריל 2025 והוא נועד להחליף את המכרז משנת 2008, מכוחו נותנות את השירותים 95 חברות. למעשה מדובר בשני מכרזים: למציעים קיימים ולמציעים חדשים. הוא קובע מנגנון שיבוץ שניתן למציעים השונים, כאשר אין הגבלה על מספר הזוכים בכל אחד מ-38 סניפי המל"ל, והזכאים לשירותי הסיעוד יוכלו לבחור נותן שירותים מרשימת המציעים ששובצו באותו סניף של המל"ל אליו הם משתייכים.

המחיר שמקבלים נותני השירותים נקבע בידי הביטוח הלאומי, והוא מבוסס על טיוטת מכרז מ-2004 שלא פורסם (בהתאמות המתבקשות). התעריף במכרז מתייחס לתשלום שמקבלות המטפלות, לתשלום עבור עובדות מקצועיות ושירותי בקרה ולתשלום בגין הוצאות מינהל. רכיב הרווח של המציעים הוא 4% מהתעריף לשעה (לפני מע"מ כאשר מדובר בחברה ומס שכר כאשר מדובר במלכ"ר).

בית המשפט איננו "ועדת מכרזים עליונה"

כמה מספקי השירותים הנוכחיים עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים ותקפו כמעט את כל פרטי המכרז, כולל בנוגע לאופן הפרסום, המידע שמסר הביטוח הלאומי למתמודדים, תנאי הסף, אמות המידה לדירוג האיכות, אפליה נטענת בין המציעים הקיימים לחדשים ועוד. בית המשפט המחוזי (השופט ארנון דראל) דחה את העתירות כמעט לחלוטין, למעט מספר רכיבים שהחזיר לדיון בוועדת המכרזים.

• ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנשיא יצחק עמית והשופטים דוד מינץ ורות רונן מאמצים במלואו את פסק דינו של דראל על נימוקיו, ובראשם הקביעה לפיה בית המשפט איננו "ועדת מכרזים עליונה". הם מציינים, כי בשל חשיבות המכרז - דראל לא הסתפק בכלל זה, אלא צלל לעומקם של דברים. למעלה מן הצורך, אומרים שופטי העליון, גם הם מתייחסים לטענות העיקריות של העותרים ודוחים אותן.

בין היתר נטען, כי התעריף נמוך מדי ויביא לקריסת השוק של מטפלים סיעודיים ביתיים. העליון מאמץ את קביעתו של דראל ולפיה טענה זו לא הוכחה, ומציין שהתשלום החדש יהיה גבוה ב-20 מיליון שקל לחודש מן הקיים. עוד נקבע, כי אין מקום להתערב בדרך בה אסף הביטוח הלאומי את הנתונים עליהם ביסס את המכרז, וצוין שעל פי המכרז - ועדת התעריפים תהיה רשאית לעדכן אותם מדי פעם.

הדרישה להכשרות נועדה לשפר את השירות

טענה נוספת הייתה, שהמכרז יגרום לירידה של 180 שקל לחודש בשכרן של המטפלות הזרות, שהן אוכלוסייה מוחלשת ושכרן ממילא נמוך מאוד. הביטוח הלאומי לא הכחיש טענה זו, אך אמר שמדובר בירידה מתונה יחסית הנובעת משיקולי מדיניות המסורים לו. עמית, מינץ ורונן אומרים ש"מדובר בשינוי מודע של המצב שהיה קיים בהתאם למכרז הקודם, בהתאם להחלטה שהתקבלה על ידי המל"ל עקב שיקולי מדיניות".

• האם ואיך יכול משפט נתניהו להסתיים בלא פסק דין
• בג"ץ הורה לראשונה להפעיל עיצומים מעשיים נגד משתמטים חרדים
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• החברה כבר לא פעילה - הבעלים ישלם 3.1 מיליון ש' מכיסו

חלק מן המערערות יצאו נגד הדרישה במכרז ולפיה 30% מהמטפלות חייבות להיות בעלות הכשרה מתאימה, וטענו שהיא מתעלמת מכך שבמגזר החרדי ובמגזר הערבי - רבות מן המטפלות הן בנות משפחה של המטופלים ואינן מוכנות לעבור הכשרה. העליון אומר, כי מדובר בדרישה שנועדה לשפר את השירות, ואין עילה להתערבות בהחלטת הביטוח הלאומי שלא לתת ביטוי לקושי שבהכשרת בנות משפחה.

התחזית האפוקליפטית של המערערות

עוד נטען בעתירות, כי המכרז מפלה לרעה את נותני השירות הקיימים לעומת החדשים, שכן התנאים הנדרשים מהאחרונים קלים בהרבה. גם בכך אין מקום להתערב, קובע העליון, "לאור המטרה שעמדה ביסוד הכללתו של מכרז נפרד למציעים חדשים – הגברת התחרות והגדלת מספר המציעים באופן שישפר את השירות. גם המערערות היו פעם מציעות חדשות, והעמדת תנאי סף למציעים חדשים תסכל את המטרה לאפשר כניסתם של גורמים חדשים לענף הסיעוד".

לסיום אומרים עמית, מינץ ורונן: "האפשרות לעדכון התעריף, מקטינה את החשש לתחזית האפוקליפטית שהוצגה על ידי המערערות, של קריסת מערך השירותים בשל היות התעריף גירעוני. ככל שיסתבר בעתיד כי נוצר צורך בתיקון מטעם כזה או אחר, חזקה על המל"ל כי יבחן את האפשרות לעשות כן, באופן שיעלה בקנה אחד עם מטרות המכרז, קרי שיפור השירות למטופלים תוך דאגה לשכר המטפלות.  יש לקוות כי לאור פסק דין זה ניתן יהיה לקדם את פרסום המכרז בחלוף 16 שנים מאז המכרז הקודם".

את המערערים ייצגו עוה"ד דן פרידמן, עוז קינן, אורי בר, גיל חגי, דרור גדרון, נוגה גל, אורן רוט, שמואל אופן, שמואל סודרי ואיתן צחור. את הביטוח הלאומי ייצגו עוה"ד ליאור מימון, עתליה שטרית וידידה אשור. את איגוד העמותות לזקן ייצג עו"ד אסף שובינסקי, ואת ההסתדרות - עוה"ד אלעד פלג, אורן שרם ואוראל עזר.