שכרה דירה, טענה שאי אפשר לגור בה - ותיאלץ לשלם

סכסוך שכירות קלאסי בדירה ברחוב דקר בלוד הגיע לפתחו של בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, ובפסק דין שניתן באחרונה על ידי השופטת אביגיל פריי, סגנית הנשיא, התברר שלא תמיד הצד שצועק יותר חזק הוא גם הצד שצודק. לפעמים שני הצדדים צועקים, ואף אחד מהם לא לגמרי אמין.

מנגד, מסיקה הציגה תמונה שונה לחלוטין. לטענתה, הדירה היתה במצב שאינו מאפשר מגורים בכלל: ריח מצחין, עובש ומפגעים רבים. היא אמרה שבעלת הדירה הבטיחה לתקן ולא קיימה, ושהיא נאלצה לעזוב כבר ב-1 בספטמבר 2025 ולשכור דירה חלופית. מסיקה אף הגישה תביעה נגדית עבור עוגמת נפש.

                                                                                      סכסוך שכירות בלוד AI

• ישראל בונה דירות גדולות לאנשים שצריכים דירות קטנות - ומי שמשלם את המחיר הם השוכרים
• מה עדיף - לקנות דירה או לשכור דירה? בדיקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת לא קנתה את הגירסה של אף צד

אז מי צודק? בית המשפט לא ממש קנה את הגרסה של אף אחד מהצדדים במלואה. ראשית, לגבי מצב הדירה: מסיקה הציגה סרטון שצולם עם כניסתה לדירה. השופטת פריי צפתה בו וקבעה שאכן ניתן לזהות ליקויים מסוימים: קילופי רטיבות בכניסה, אריחי פאנלים חסרים, חורי דיבלים בקירות וניקיון חלקי באמבטיה. אבל בשורה התחתונה, קבעה השופטת כי מדובר בדירה "במצב תחזוקתי סביר" - לא מושלם, אבל גם לא בלתי ניתן למגורים.

נקודה מרכזית שפעלה נגד מסיקה היא העובדה שהיא עצמה הודתה שביקרה בדירה לפחות פעמיים לפני שחתמה על החוזה, ואפילו הריחה את הריח שעליו התלוננה. השופטת כתבה בפסק הדין שטענתה של מסיקה בעניין הריח "תמוהה", משום שהיא היתה מודעת אליו, ובכל זאת היא בחרה לשכור את הדירה. ועוד דבר: עדויות שהובאו בפני בית המשפט העלו שמסיקה אף חגגה יום הולדת לבתה בדירה - עובדה שלא ממש מסתדרת עם הטענה שלא ניתן לחיות בה.

אבל גם בעלת הדירה לא יצאה נקייה. פרץ טענה שמסיקה החזיקה בדירה חודש וחצי, עד סוף ספטמבר 2025. השופטת לא קיבלה את זה. היא קבעה שעדותה של פרץ בעניין הזה "נתפסה כלא אמינה", וציינה שאם הדירה כבר הושכרה לדייר חלופי ב-1 באוקטובר, זה לא מסתדר עם טענה שהשוכרת הקודמת עדיין החזיקה במקום. השופטת קבעה בסופו של דבר שמסיקה החזיקה בדירה חודש אחד בלבד, לא חודש וחצי.

• תביעה ב-50 מיליון שקל על התנהלותו של יזם ההיי-טק רן פוליאקין
• אילן שילוח יוכל לעיין בתיק על בוררות בין מיכאל מירילשוילי לאחיו
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• החברה כבר לא פעילה - הבעלים ישלם 3.1 מיליון ש' מכיסו

ומה בנוגע לתביעה הנגדית? מסיקה טענה לעוגמת נפש משמעותית, ואף הציגה הצעת מחיר של 15 אלף שקל לתיקון ליקויים שהועברה, כך לטענתה, על ידי ידיד משפחה. השופטת לא התרשמה: ההצעה לא נתמכה בראיה כלשהי, ואותו ידיד שנתן אותה כלל לא הובא לעדות. השופטת הזכירה כלל מוכר בדיני ראיות: כשצד לא מביא עד רלוונטי, ההנחה היא שהעדות שלו היתה דווקא מחזקת את הצד השני.

מי ישלם למי, וכמה?

בשורה התחתונה: בית המשפט חייב את מסיקה לשלם לפרץ 5,300 שקל דמי שכירות לחודש, 26 שקל עבור מים ו-353 שקל ארנונה - ובסך הכל 5,679 שקל. מנגד, מסיקה הציגה חשבון חשמל בסכום של 478 שקל, שמתוכו רק 315 שקל מתייחסים לתקופה שבה היא החזיקה בדירה. הסכום הזה קוזז מהחוב, ובתוספת אגרת משפט של 124 שקל, נקבע שמסיקה תשלם לפרץ סכום של 5,364 שקל בצירוף האגרה. התביעה הנגדית נדחתה ברובה.

השופטת פריי לא חסכה ביקורת משני הצדדים. היא ציינה שהדיון עצמו היה "רווי צעקות הדדיות", ואף הועלו טענות אלימות לאחר שהצדדים יצאו מהאולם. על כך היא כתבה כי "התנהלות שני הצדדים היתה לא מכבדת, לוותה בהתלהמות", וכי העדויות משני הצדדים היו "מוטות ונטו להאדרת נזקי כל אחד מהצדדים". לאור ההתנהלות הזו, קבעה השופטת שכל צד יישא בהוצאותיו, ושאין הצדקה לפסוק סכומים מעבר לתשלומים הבסיסיים.