ביהמ"ש: קבוצת צים לא תוכל לשנות ייעוד של אלפי מ"ר בפארק יכין-אפק

קבוצת צים נדל"ן, בשליטתו של עדי צים, לא תוכל לשנות את הייעוד של מבנים באלפי מ"ר בפארק יכין-אפק שבבעלותה. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, יעל טויסטר-ישראלי. היא אמנם קיבלה את טענת חברת יכין-אפק לפיה מדובר בשטח ציבורי פתוח, אך קבעה שהשימושים המבוקשים חורגים מאלה שניתן לאשר בשטח שכזה.

הפארק, בן 30,000 מ"ר, שוכן בכניסה הדרום-מזרחית לגן לאומי ירקון, והקרקעות בהן מדובר נמצאות בשולי גן לאומי אפק. יכין-אפק ביקשה להשתמש בשישה מבנים מימי המנדט, שהיו בזמנו בית אריזה: שלושה מהם גמורים ושלושה מהם במצב שלד. היא ביקשה להפעיל בהם 1,000 מ"ר להסעדה, 3,500 מ"ר למסחר, 2,300 מ"ר לכנסים, 2,100 מ"ר שירות ועוד (כלומר: תוספת של 30% לשטח הפארק), וזאת לצד 240 מקומות חניה וחניות נוספות.

הפרשנות צריכה להיות לטובת הבעלים

הוועדה המחוזית דחתה את הבקשה באומרה, כי מדובר בשטח של "מפעל ירקון", עליו מותר להפעיל רק את התכליות הקשורות למפעל זה. יכין-אפק טענה שמדובר בשטח ציבורי פתוח, בו מותרת פעילות של יערנות, גננות, שמורת טבע כולל שטחים מגודרים, מחקר ולימוד טבע, נופש, ספורט ובידור. הליכי התכנון והמחלוקות נמשכים מאז שנת 2012 והעתירה הוגשה בשנת 2022. רשות הטבע והגנים דחתה את הבקשה, הוועדה המקומית אישרה אותה, אך כאמור הוועדה המחוזית דחתה אותה.

טויסטר-ישראלי קיבלה את עמדת יכין-אפק לגבי הגדרת השטח: "לצורך עתירה זו, יש לבחון את הבקשה להיתר על פי ייעוד המקרקעין כשטח ציבורי פתוח והשימושים המותרים בייעוד זה. קיימות לא מעט אינדיקציות מפורשות, כי ייעוד המתחם הוא שטח ציבורי פתוח. ומכל מקום, ככל שיש מחלוקת פרשנית או ספק בדבר מהו הייעוד של המתחם, הרי שיש להעדיף את הפרשנות המקלה יותר עם העותרת שהיא בעלת הזכות הקניינית".

שינוי ניכר של הסביבה

אולם, טויסטר-ישראלי קובעת שהשימושים שביקשה יכין-אפק אינם עולים בקנה אחד עם אלה המותרים בשטח ציבורי פתוח: "את השימושים המבוקשים יש לבחון לאור הקונטקסט התכנוני החוקי. מנקודת מבט זו, ברי כי השימושים המבוקשים יש בהם כדי לשנות את אופי הסביבה הקרובה כקרקע בייעוד לשטח ציבורי פתוח, ושהוכרזה כגן לאומי. 

"השימושים שהתבקשו בבקשה להיתר אינם שימושים הנלווים לשימושים המותרים על פי התוכניות ואינם באים לשרת את התכליות והשימושים הללו. מדובר למעשה בבקשה להקים מרכז מסחרי גדול עתיר שימושים, בתוך שטח ציבורי פתוח, באופן שמהווה סטייה מן השימושים המותרים, חורג מהוראות התוכניות ומשנה את הסביבה באופן ניכר.

"זאת ועוד: בשים לב להיקף הנרחב של השימוש המסחרי המבוקש, סבורני כי יפה לענייננו, על דרך ההיקש, גם השיקול הלקוח מסוגיית שימוש חורג והוא 'עצימות השימוש החורג והיקפו'. כאמור, השימושים המבוקשים נועדו לאפשר הקמת מרכז מסחרי רחב היקף המאופיין בשימושים רבים, שאין בינם לבין שטח ציבורי פתוח וגן לאומי, מאומה, עד כדי כך שהשימושים המבוקשים אינם קשורים כלל לייעוד התכנוני העיקרי שעובר כחוט השני בתוכניות החלות על המקרקעין, החל מתוכניות מתאר ארציות דרך תוכניות המתאר המחוזיות. 

"השימושים המבוקשים אינם מתיישבים עם המטרה הציבורית הבסיסית של המתחם המצוי בתוך גן לאומי, שייעודו שטח ציבורי פתוח ושמירתו לתועלת הציבור. כל פרשנות אחרת סותרת את מושגי היסוד הטמונים בייעודם של משאבי הטבע והנוף הכלולים לרווחת החברה והציבור". אישור בקשותיה של יכין-אפק מחייב הכנת תוכנית חדשה, מוסיפה טויסטר-ישראלי.

טויסטר-ישראלי מסכמת: "החלטת הוועדה המחוזית שלא לאשר את הבקשה להיתר, היא החלטה מקצועית שהתקבלה לאחר הפעלת שיקול דעת. ההחלטה סבירה ומבוססת על תוכניות קיימות ותכליותיהן, ואין עילה לבית המשפט להתערב בה בהתאם לאמות המידה הנהוגות". יכין-אפק חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את החברה ייצגו עוה"ד יובל גלאון ודן אור, את הוועדה המחוזית ייצגו עוה"ד אורי קידר וטליה דיין, את הוועדה המקומית ייצג עו"ד אריאל שיין, את רשות הטבע ייצגה עו"ד נירית אהרון, ואת המועצה לשימור אתרי מורשת - עו"ד טל בן-נון.