המחוזי הכפיל פי שלושה את הקנס על בנייה בלתי חוקית של 1,050 מ"ר

שופט בית המשפט המחוזי בנוף הגליל, מורן מרגלית, הכפיל פי שלושה - ל-150,000 שקל - את הקנס שהוטל על מוחמד רחאל בשל הקמת מבנה מסחרי בלתי חוקי בן 1,050 מ"ר ביישוב זרזיר. מרגלית קובע, כי העובדה שהמבנה נותר במצב שלד ולא אוכלס, אינה סיבה להקל בעונש לאחר שהבנייה נמשכה בניגוד לצו הפסקה מינהלי שהוציאה הוועדה המרחבית יזרעאלים.

הצו הוצא בינואר 2018, כאשר הבנייה הייתה בראשיתה, אך רחאל המשיך אותה. בערעורו על הרשעתו טען רחאל, כי לא הוכח שהוא אכן זה שהקים את המבנה, שחתימותיו על קבלת הצו זויפו ושנפלו בעניינו מחדלי חקירה חמורים. הוועדה ביקשה להחמיר בעונשו, בטענה שהוא קיצוני לקולא, מעודד עבריינות כלכלית ומאיין את תכלית ההרתעה.

מרגלית אומר, כי קביעתו של בית משפט השלום בנוגע לזיקתו של רחאל לקרקע מבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות, בהם לא מצא סיבה להתערב. בין היתר נקבע, כי הקמת בית מגורים ולצידו נטיעת זיתים בידי רחאל, מלמדות שקיבל את הסכמת יתר השותפים בקרקע; גרסתו הייתה מתחמקת ובלתי אמינה; והפקח מכיר אותו מאירועי אכיפה קודמים. די בכל אלו כדי ליצור ראיות נסיבתיות המאפשרות להרשיע את רחאל, אומר מרגלית.

המשיך לבנות למרות צו הפסקה

לגבי העונש אומר מרגלית: "שגה בית משפט קמא עת מצא להקל בעונשו של המשיב לאור טענתו בדבר העדר זיקה לבניה וכי אין המדובר במי שפעל מתוך כוונה עבריינית מובהקת או לשם הפקת רווח אלא במקרה המצוי במתחם האחריות העובדתית והמשפטית.  דברים אלה של בית משפט קמא אינם עולים בקנה אחד עם היסוד הנפשי הנדרש לעבירות על חוקי התכנון והבנייה, ובכל אופן, לא מצאתי כי הם עולים בקנה אחד אף עם קביעותיו של בית משפט קמא עצמו ביחס לגרסתו המתחמקת והבלתי אמינה של המשיב.

"כמו כן, כך סבורני, בנסיבות בהן עבודות בנייתו של המבנה נמשכו חרף קיומו של צו הפסקה מינהלי, הרי שלא ניתן להביא כשיקול לקולא את העובדה שהמבנה נותר במצב שלד". לדעת מרגלית, מתחם העונש שקבע בית משפט השלום - 150-50 אלף שקל -  "חורג לקולא באופן משמעותי ממתחמי הענישה ההולמים למקרים בהם היקפי הבנייה היו בסדרי גודל כשל המבנה דנן ולצורך הפקת רווח כלכלי". גם העובדה שהבנייה טרם הסתיימה אינה סיבה להקל בעונש, שכן רחאל גרם לסחבת של שנים בהליך המשפטי.

מרגלית מזכיר, כי כבר בשנת 2006 פסק בית המשפט העליון: "על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובנייה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו".

מרגלית מוסיף: "במקרה דנן, עסקינן בעבודות בנייה ושימוש רחבות היקף אשר בוצעו תוך הפרת צו הפסקה מינהלי וברי, כי המדובר בפגיעה לא מבוטלת בשלטון החוק". מתחם הענישה ההולם הוא קנס של 300-150 אלף שקל, ומרגלית הסתפק ברף התחתון משום שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין. מרגלית גם קיצר את פרק הזמן שניתן לרחאל להרוס בעצמו את המבנה משישה חודשים לחודשיים, וזאת לנוכח התקופה הארוכה בה המבנה ניצב על כנו. את הוועדה ייצגה עו"ד לוטם כפרי, ואת רחאל - עו"ד צבי הרשקוביץ.