יפן בדרך לריבית של 1.25% - והחוב של 200% מהתוצר מייקר כל העלאה

יפן מתקרבת לעוד העלאת ריבית. כ-90% מהכלכלנים שנשאלו מעריכים שבנק יפן יעלה את הריבית מ-1% ל-1.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע שנות ה-90. הבנק כבר העלה את הריבית ביוני, והעלאה נוספת תמשיך את היציאה ההדרגתית מתקופה ארוכה מאוד של ריבית אפסית ושלילית.

יש לבנק המרכזי כמה סיבות להמשיך. האינפלציה הכללית הגיעה ביולי ל-1.9%, ומחירי האנרגיה נשארים גבוהים. השכר הריאלי עלה ביולי ב-2.4%, חודש שביעי ברציפות של עלייה, והסכמי השכר שנחתמו השנה מצביעים על תוספות של סביב 5% בחלקים גדולים מהמשק. בנק יפן מעריך שהאינפלציה תעמוד השנה על כ-2.5%, מעל היעד של 2%.

הין נסחר סביב 155 ין לדולר. זו התאוששות מסוימת מהרמות החלשות יותר שנרשמו בקיץ, אבל המטבע עדיין חלש יחסית. עבור יפן, שמייבאת חלק גדול מאוד מהאנרגיה שלה, ין חלש מייקר נפט, גז, מזון וחומרי גלם. באוגוסט נרשם גירעון מסחרי של כ-1.1 טריליון ין, חודש רביעי ברציפות של גירעון, כשהיבוא עלה בכ-28% בעיקר בגלל מחירי האנרגיה.

במשך שנים בנק יפן ניסה להעלות את האינפלציה באמצעות ריבית נמוכה וקניות גדולות של אגרות חוב. היום המצב כמעט הפוך: המחירים עולים, השכר עולה והבנק מנסה להחזיר את הריבית לרמה רגילה יותר תוך שמירה על הצמיחה. להרחבה: הריבית הכי גבוהה מאז 1995 והין הכי חלש מאז 1986 - הניסוי הכלכלי הגדול ביפן

הבעיה הגדולה היא החוב

יפן מחזיקה באחד מיחסי החוב הגבוהים בעולם. החוב של הממשלה המרכזית הגיע בסוף יוני לכ-1,347 טריליון ין. במשך שנים היה מקובל לצטט יחס חוב של 250% עד 260% מהתוצר ולפעמים אף יותר, אבל לפי המדידה המעודכנת של קרן המטבע, החוב הציבורי הגולמי המאוחד נמצא כיום באזור 200% עד 205% מהתוצר. גם לפי המדד הזה מדובר ביחס גבוה מאוד.

כל עליית ריבית מייקרת בהדרגה את החוב. חלק גדול מאגרות החוב היפניות הונפקו לשנים ארוכות בריביות נמוכות, ולכן ההשפעה מגיעה לאורך זמן. אבל בכל פעם שאיגרת ישנה מגיעה לפדיון, הממשלה צריכה להחליף אותה בחוב חדש בריבית גבוהה יותר.

האג"ח ל-30 שנה כבר נסחרת בתשואה של יותר מ-4%, לעומת סביב 3% לפני פחות משנה. האג"ח ל-10 שנים הגיעה בתחילת החודש לכ-3%, והאג"ח לחמש שנים נסחרת סביב 2.2%, יותר מכפול מהרמה שלפני שנה. להרחבה: החוב הזול בעולם מתייקר - יפן משלמת יותר מ-4% על אג"ח ל-30 שנה

מבחינת הממשלה, מדובר בעוד הוצאה שגדלה עם הזמן. יפן גם צריכה לממן מערכת בריאות, סיעוד ופנסיה לאוכלוסייה מזדקנת, כך שעלייה בהוצאות הריבית באה על חשבון חלק גדול יותר מהתקציב. קרן המטבע מעריכה שהחוב יירד בהדרגה בשנים הקרובות בזכות אינפלציה וצמיחה נומינלית, אבל יישאר גבוה מאוד גם בעוד עשור.

גם הכלכלה עצמה צומחת בקצב מתון. בנק יפן צופה צמיחה של כ-0.6% בשנת הכספים הנוכחית, וקרן המטבע מעריכה כ-0.8%. העלאת ריבית עשויה לחזק את הין ולמתן את האינפלציה, אבל היא גם מייקרת אשראי לחברות ולמשקי בית ומעלה את עלויות המימון של הממשלה.

• החוב הזול בעולם מתייקר: יפן משלמת יותר מ-4% על אג"ח ל-30 שנה
• בסנט לסוחרים: אל תהמרו נגד הין - הסיכון שמגיע עד וול סטריט

ההשפעה חורגת הרבה מעבר לטוקיו. משקיעים יפנים מחזיקים סכומים גדולים באגרות חוב אמריקאיות ואירופיות, וכשהם יכולים לקבל 3% עד 4% באג"ח ממשלתיות בבית, יש להם פחות סיבה לשלוח כסף לחוץ לארץ. זה עשוי לחזק את הין ולמשוך חלק מהכסף חזרה ליפן, ובמקביל להשפיע גם על שוקי האג"ח בארצות הברית ובאירופה. להרחבה: התשואה ביפן מתקרבת ל-3% והסיפור כבר גדול הרבה יותר מהבנק המרכזי

יש כאן גם צד שני. שנים של ריבית אפסית ביפן מימנו עסקאות קארי טרייד, שבהן משקיעים לווים ין זול ומשקיעים אותו בנכסים מניבים יותר במקומות אחרים. ככל שהריבית היפנית עולה והין מתחזק, העסקאות האלה נעשות פחות כדאיות, והפירוק שלהן נוטה להגיע בגלים ולהרגיש בשווקים גלובליים תוך ימים ספורים. הבנקים היפניים דווקא מרוויחים מהמהלך, כי מרווח האשראי שלהם מתרחב אחרי שנים של שחיקה.

ריבית של 1.25% עדיין נראית נמוכה ביחס למדינות אחרות, אבל עבור יפן מדובר בשינוי גדול: הממשלה משלמת יותר על החוב, החברות מקבלות מימון יקר יותר, והחוסך המקומי מקבל שוב אלטרנטיבה סבירה בבית.