סגירה בת"א: ארית זינקה 12%; השבבים נפלו, התוכנה זינקה

הלחץ על מניות השבבים בארה"ב מחלחל גם לתל אביב, ומניות ה"טנק" - טאואר, נובה וקמטק - ירדו - טאואר -8.76%   נובה 1.45%   וקמטק -2.25%  . הירידות מגיעות אחרי סוף שבוע שבו הדיון סביב קצב ההתקדמות של מודלי ה-AI עבר משאלה עד כמה הבינה בטוחה לשאלה עם משמעות כלכלית עבור שרשרת השבבים. מנגד בעוד השבבים בירידות מי שנהנה מזרימה מחודשת של כספים זהו סקטור התוכנה וגם הסייבר - נייס ופאלו אלטו מגיבות בחיוב להתפתחויות ועולות. בשלב הזה אין אינדיקציה לכך שענקיות הטכנולוגיה מקצצות בפועל את תקציבי ה-AI או את הזמנות השבבים, אבל עצם האפשרות שהחברות יכניסו יותר בדיקות, פיקוח ומגבלות לקצב הפיתוח מספיקה כדי להעלות סימני שאלה סביב קצב הגידול בהשקעות בתשתיות מחשוב. זה פוגש סקטור שכבר מתומחר על בסיס ציפייה להמשך השקעות גבוהות מאוד במרכזי נתונים, ובמקביל מתמודד עם תשואות אג"ח גבוהות ונפט מעל 100 דולר - למה שקורה במסחר המוקדם בארה"ב - לסקירת וול סטריט

הדולר מתחזק היום בכ-1% מול השקל ונסחר סביב 3.05 שקלים דולר שקל רציף . הדולר מתחזק גם מול סל המטבעות בעולם, כשעלייה במחירי הנפט והתגברות החשש מהמשך המתיחות במזרח התיכון גורמים לכספים לצאת לאפיקים עם פחות סיכון ולמזומן. גם פערי הריביות פועלים לטובת הדולר כשהשוק ממשיך לתמחר סביבת ריבית גבוהה יחסית בארה"ב, מה שתומך במטבע האמריקאי ומחליש עוד את השקל.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, אומר לאחרונה שהישראלים חוסכים יותר מדי, בין היתר לפנסיה, ושהטבות המס לחיסכון מחייבות בחינה מחדש. זו אמירה משמעותית במדינה שבה הציבור שומע במשך שנים שהוא חייב לחסוך יותר, שהקצבה לא תספיק ושאסור לגעת בכסף עד הפרישה. אלא שאצל חלק מהעובדים נוצר מצב שצריך לדבר גם עליו: החיסכון לעתיד גדל, בזמן שהכסף שנשאר לחיים בהווה מצומצם. השאלה היא אם המדינה עדיין מעודדת את החלוקה הנכונה בין השניים - להרחבה: הפנסיה שלכם גדולה מדי - עכשיו, גם באוצר "מודים", ואיך זה יוביל להעלאת הצריכה והצמיחה?

למרות שהתרגלנו בשנה-שנתיים האחרונות לראות בבורסה תנודתיות גבוהה מאוד, מניית אפיטומי אפיטומי מדיקל 3.63%    בשבוע שעבר השאירה אותנו פעורי פה. גם היום, אולי גם בעזרת השיחה עם ביזפורטל המניה טיפסה, למרות הסיכונים הגדולים. שווי החברה קפץ לכ-138 מיליון שקל וכל מי שניסה להסביר מה הולך במניה התקשה מאוד. לא היה שום דיווח על עסקה חדשה, תוצאות של ניסוי, איזשהו אישור רגולטורי או כל משהו שיכול היה להסביר את הטירוף ואפילו בתירוצים של תגובות שרשרת. ברביעי היא עלתה ב-15%, ולמחרת זינקה בעוד 70%, משער של כ-200 אגורות בתחילת המהלך ל-400 אגורות בסופו. היום, כהיא כבר עלתה ב-20% לפני שנפלה ב-11%

צריך לזכור שהשוק כבר נכווה באפיטומי פעם אחת. אפיטומי הונפקה בעיצומו של גל ההנפקות בדצמבר 2021, גייסה לפי שווי של כ-632 מיליון שקל לפני הכסף וכ-738 מיליון שקל אחריו, ובחודש שלאחר מכן כבר זינקה ליותר ממיליארד שקל. הסיפור היה מבטיח: קפסולה להרזיה ולצידה הסכם מסחור עם נסטלה. בספטמבר 2023 דיווחה אפיטומי על הצלחת הניסוי הקליני, ובנובמבר פרסמה את התוצאות המלאות. הניסוי אמנם עמד ביעדים הרגולטוריים, אבל התברר כי הוא לא עמד ביעדי היעילות המחמירים יותר שנקבעו בהסכם עם נסטלה. בהמשך הודיעה נסטלה לאפיטומי כי היא לא תמסחר את המוצר וההסכם בוטל. בסוף אותו חודש, לבקשת רשות ניירות ערך, נאלצה החברה לפרסם דיווח משלים שהבהיר את משמעות תוצאות הניסוי ביחס להסכם.

• הדולר נסוג ל-3.132 שקלים: מדד הדולר העולמי נחלש, האירו יציב מול השקל
• טאואר צנחה 8.7%; הביטוח התממש 1.5% - נעילה מעורבת בת״א

משם המניה נכנסה לדרדור ממושך, והגיע לשפל של כ-60 מיליון שקל - מחיקה של יותר מ-90% (עוד לפני שמביאים בחשבון את ההון שגויס והדילול לאורך הדרך) שלוש שנים מאוחר יותר: בתחילת ספטמבר האחרון פרסמה ועדת האכיפה המנהלית של רשות ני"ע את החלטתה, לפיה אפיטומי כללה פרטים מטעים בשני דיווחים למשקיעים ב-2023, והטילה על החברה, המנכ"ל לשעבר דן השמשוני והיו"ר והמייסד שמעון אקהויז עיצומים בסכום כולל ל 1.85 מיליון שקל. אבל השוק שוב נתן צ'אנס והמניה, כאמור, זינקה.

לפני כשלושה שבועות נכנס ד"ר דולב רפאלי לתפקיד מנכ"ל אפיטומי, בשבוע שעבר נחת בישראל והחל לחרוש את השטח ונראה שהמסרים החדשים הגיעו לאוזניים הנכונות. תוסיפו לזה גם מניה מדוכאת וסחירות מוגבלת וקיבלתם את ההסבר לראלי החריג. אז רצינו לשמוע גם אנחנו. אבל בעיקר רצינו גם להשמיע. לשאול את כל השאלות הקשות לראיון - "אפיטומי תתחיל להתנהל כעסק - צריכה כ-25 אלף משתמשים כדי לצמוח לכ-50 מיליון דולר מכירות"

אברבוך אברבוך 3.38%   מזנקת בתגובה להצעת הרכש של קדמה. אברבוך היא חברה שעוסקת בשיווק והפצה של חומרי גלם ומוצרים לענף הריהוט, המטבחים ועיצוב הפנים, והמניה שלה שהייתה רדומה יחסית עד להצעת הרכש. הקרן מציעה כ-27 שקל למניה - פרמיה של כ-133% על המחיר שלפני הדיווח. גם אחרי הזינוק, המניה עדיין נסחרת בדיסקאונט של יותר מ-30% למחיר ההצעה, פער שמשקף בין היתר את העובדה שמדובר בשלב זה בהצעה לא מחייבת ואת הספקנות של השוק לגבי השלמת העסקה במחיר שהוצע.

מעבר לפעילות המסורתית של אברבוך, ייתכן שחלק מהעניין של קדמה נמצא דווקא בנדל"ן שלה. קדמה שולטת באיסכור, ואברבוך ואיסכור אף רכשו בעבר יחד מגרש של כ-25 דונם ברמלה. קדמה מקדמת כיום על קרקעות איסכור ברמלה הקמת תחנת כוח בהספק של כ-900 מגה-ואט ובהשקעה מוערכת של 4-5 מיליארד שקל. לקרן יש גם חשיפה הולכת וגדלה לתחום הדאטה סנטרס, בין היתר דרך אלכסנדר שניידר, ולכן ייתכן שאיחוד או הרחבה של עתודות הקרקע באזור הם חלק מהשיקולים שלה במהלך - לכתבה מסוף השבוע האחרון - קרן קדמה רוצה לרכוש את אברבוך ב-190 מיליון שקל - פרמיה של כ-133%

ארית ארית תעשיות -8.39%   עולה. החברה הביטחונית מדווחת על הזמנה צפויה נוספת בצפון אמריקה: לקוח של החברה הבת רשף טכנולוגיות זכה במכרז לאספקת מרעומים, ובהתאם לסיכום מסחרי מוקדם בין הצדדים, הזכייה צפויה להוביל להזמנה מרשף בהיקף של כ-16 מיליון דולר, כ-48 מיליון שקל. מדובר בהמשך להזמנה שעליה עדכנה החברה כבר באוגוסט, כחלק מהרחבת הפעילות הבינלאומית שלה בתחום מרעומי הארטילריה - דיברנו עם החברה - ארית עם הזמנה של 16 מ' דולר בצפון אמריקה; המנכ"ל: "רואים האצה בביקוש למרעומי ארטילריה" עדכון - ארית קיבלה לפני זמן קצר הזמנה נוספת מחברה הודית בהיקף של 16 מיליון דולר ההזמנה כוללת אספקת מרעומים במהלך 2027 ומהווה חלק מהסכם מסחרי שנחתם בין החברה הבת, רשף טכנולוגיות, לחברה ההודית Bharat Electronics Ltd. ההזמנה היא השלישית מתוך עשר במסגרת ההסכם, והייצור יבוצע בישראל עם אפשרות לדחייה בהודו. ההזמנה כבר נכללה בצבר ההזמנות של החברה.

• אקסטנד מפטרת כ-10% מהעובדים אחרי צניחה של כ-80% במניה
• מטרופולין מאריכה זיכיונות עד 2039 ועוברת לתשלום לפי נוסעים: מה זה אומר לג'נריישן

המחיר הקובע למימוש ולפקיעה של נגזרים שבועיים על מדד ת"א-35 לתאריך 15.09.2026 הינו: 4188.78

אייראנג'י אייראנג'י טק -5.12%    , אוגווינד לשעבר, מדווחת על עסקה נוספת שמרחיקה אותה קצת מהמודל שעליו נבנתה החברה בשנים הקודמות. הפעם מדובר בהסכם עקרונות לרכישת חוות רוח פעילה בפולין תמורת כ-13.5 מיליון אירו. העסקה שעדיין לא הושלמה, מצטרפת לשורה של מהלכים שביצעה החברה בשנה האחרונה - רכישת פרויקטים סולאריים, כניסה לעבודות EPC והמשך קידום פרויקטי אגירה. החברה התקשרה בהסכם עקרונות לרכישת 100% מהחברה שמחזיקה בפרויקט FLUX בפולין. זו חוות רוח בהספק של 7.84 מגה-וואט, הכוללת שלוש טורבינות GE שהחלו לפעול בשנים 2015 ו-2016. החשמל כבר נמכר בשוק החופשי, והחברה מעריכה כי בשנה ממוצעת הפרויקט ייצר הכנסות של כ-8.8 מיליון שקל ו-EBITDA של כ-5.3 מיליון שקל - אאייראנג'י מוסיפה רוח לפורטפוליו - רוכשת חווה פעילה בפולין ב-13.5 מיליון אירו

עוד יום ועוד ירידות באלקטרה נדל"ן אלקטרה נדלן 0%   , מניית החברה נחלשת היום בכ-5.5%, המומנטום השלילי מסרב לעצור כשמה שהצית את המימושים הייתה ההנפקה שהוכרזה, בוטלה, ובסוף יצאה לדרך במחיר נמוך יותר. מפי 3.5 על ההון החברה כעת בפי שניים, האם היא מתחילה להראות מעניין?

אלטשולר שחם פיננסים מתקדמת לעסקה למכירת כ-55.1% מהחברה לפי שווי של כ-1.8 מיליארד שקל, כאשר המנכ"ל יאיר לוינשטיין צפוי להצטרף לווישור ברכישת השליטה. העסקה מגיעה אחרי שנים של יציאת כספים ושחיקה בנכסים המנוהלים, כאשר האתגר המרכזי של הבעלים החדשים יהיה לבלום את הנטישה, לייצב את ההכנסות ולהחזיר את אמון הלקוחות. במקביל, ייתכן שהבעלות החדשה תנסה להרחיב את פעילות החברה מעבר לגמל ולפנסיה, אך הפעילויות הפרטיות של המייסדים אינן חלק מהעסקה ויידרשו מהלכים נפרדים כדי להוסיף מנועי צמיחה חדשים.

טרום פתיחה

ירידות באסיה, החוזים על וול סטריט בירידה. הדואליות על האפס, אבל הירידות מסביב, ישפיעו על הדואליות ועל השור בכלל - צפי לפתיחה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. 

שלוש החלטות ריבית השבוע משפיעות על הבורסה. אורמת צפויה לרדת, קמטק לעלות -  שלוש החלטות ריבית בשלושה ימים: יפן בדרך לשיא של 30 שנה, והפד להעלאה הראשונה זה שלוש שנים

ומחר הסיפור עובר לכאן. הלמ"ס תפרסם את מדד המחירים לאוגוסט, וההערכות בשוק מדברות על עלייה חריגה של 0.8% עד אחוז שלם, בעיקר בגלל הדלק שהתייקר ב-61 אגורות לליטר, הטיסות והאירוח שמזנקים ביותר מ-8% והקייטנות. האינפלציה השנתית צפויה לטפס מ-1.5% לכ-1.6% עד 1.8%, וזה מקטין משמעותית את הסיכוי להפחתת ריבית נוספת ב-21 באוקטובר. מנגד, כבר בספטמבר מצפים למדד שלילי של כ-0.2% כשהטיסות יוזלו חזרה , מחר יתפרסם מדד המחירים לאוגוסט - מה הצפי?

מה שמזיז את השווקים הבוקר זה שילוב של שניים: הקריאה להאט את פיתוח ה-AI, שמכה במניות השבבים ובכל שרשרת ההשקעות סביבן, והנפט שמזנק מעל 107 דולר לחבית אחרי שסעודיה השביתה צינור מרכזי שעוקף את הורמוז - המניות יורדות על רקע הקריאה להאט את ה-AI, והנפט מזנק מעל 107 דולר

ובצד של תשתיות ה-AI מצטבר סיכון שקט יותר: מרכזי הנתונים גדלו מעבר לגבול שהשוק מוכן לבטח, וענקיות הטכנולוגיה נאלצות להקים חברות ביטוח משלהן כדי לכסות את עצמן - מרכזי הנתונים גדלו מעבר למה שאפשר לבטח, וענקיות הטכנולוגיה פותחות חברות ביטוח משלהן

החשש הגדול הוא לא דווקא מהעלאות ריבית הנוכחיות, אלא ממצב של חזרה לריבית גבוהה. הנפט במעל 100 דולר, הלחץ על המחירים כלפי מעלה הוא ברור, ואינפלציה, צריך לזכור מלבה את עצמה, זה כדור שלג, כשבמקביל דרישות העובדים להעלאות שכר מתרחבות והעלאות כאלו הן בפני עצמן מעלות מחירים - לצרכנים יש יותר כסף והם מבקשים יותר סחורה והמחירים עולים. 

ריבית עולה בארה"ב מחזקת את הדולר - משקיעים מקבלים יותר תשואה על השקעות דולריות ומעבירים ממטבעות אחרים לדולר. זה אמור להוביל משקיעים זרים בעיקר למכור השקעות באגח שקלי ולמכור שקלים ולקנות דולרים ולהעביר אותם להשקעות סולידיות על אג"ח אמריקאי. אגח אמריקאי ל-10 שנים נון היום תשואה של 4.9%. זה המון, ואג"ח ל-30 שנה נותן תשואה שנתית של מעל 5.3%. 

וזה לב העניין - להשקיע במניות כעת שהן מספקות מכפילים גבוהים, למשל ה-S&P 500 במכפיל של כ-24-25, זה בעצם להשקיע בשביל תשואה של כ-4% (1 חלקי מכפיל הרווח), באג"ח מקבלים יותר. 

היתרון של מניות הוא השיפור ברווח, זה לא רווח אחיד על פני התקופה בהמשך, יש צפי לעליה ברווחים, בעוד שבאג"ח זה קבוע, ועדיין בהינתן הסיכונים הנוספים, משקיעים שמים את הריבית בראש החששות. 

ולכן האמירות שייצאו מהפד חשובות במיוחד. אם יהיה שם רמז או פתח להמשך העלאות ריבית זה עלול לפגוע בשוק. בינתיים, ההערכות הן שמדובר באירוע חד פעמי. נזכי גם שאם וכאשר המלחמה מול איראן תסתיים, צפוי שמחיר הנפט יירד בחדות. 

המניות הדואליות חוזרות עם שינוי קל - אורמת צפוה לרדת בחדות יחסית - כ-3.6%, מנגד קמטק תמשיך בעליות עם צפי לפתיחה של מעל 3.2%. 

שרין היא חברה דואלית שנסחרת גם בסינגפור. שרין מוחזקת גם על ידי פימי והיא מההשקעות המאכזבות שלה עד כה. היא עוסקת בטכנולוגיות ייחודיות לליטוש יהלומים ומפסידה במקביל לירידה בהכנסות אחרי שנים מאוד רווחיות בשנתיים קשות. יש לה קווי מוצרים חדשים שהמכירות בהן עולות אבל הן עדיין בהיקפים קטנים ולא מזזים את הירידה במוצרים המסורתיים. המנכ"ל החדש דיבר לפני מספר ימים בכנס בתחום -  מנכ"ל שרין בונה על AI - מה צריך לקרות כדי שהחברה תצא מההפסדים?